גם השנה מתקשה יאיר גת להתמודד עם מפגעי הקיץ ומשחק אותה מופתע לרעה כאילו שהוא יליד סקנדינביה. לפחות 'גמלא השמורה ברוט' החדש של יקב רמת-הגולן הצליח להפתיע אותו לטובה...
איך הפתיע אותנו הקיץ, הא? מעולם לא היו כאן חום / לחות / יתושים / מדוזות / ילדים בחופשה (אין דרך למחוק את המיותר - כולם מיותרים), כמו השנה. אז זהו, שהיו. זה רק הזיכרון שלנו שמדחיק בכל סוף ספטמבר את טראומות הקיץ. אחרת, מאיפה יהיה לנו כח לעוד אחד. גם אל 'גמלא השמורה ברוט' של יקב רמת-הגולן, שנוחת עלינו בימים החמים, הייתי אמור להתרגל מזמן וגם הוא מצליח להפתיע אתי כל פעם מחדש. אבל בטוב.
אל תופתעו אם אחרי לגימה או שתיים יהיה לכם קשה מאוד להפסיק לשתות אותו...(צילום: ענת לנדאו, עדי פרץ)
'גמלא השמורה ברוט' נעשה על-פי כללי השיטה המסורתית, כולל סחיטה של אשכולות שלמים, שבאופן יחסי לסחיטת ענבים לאחר שהופרדו משזרותיהם, גורמת פחות נזק לקליפות. סחיטה של אשכולות שלמים, כך אומרים, מצמצמת את המגע של הנוזל עם החומרים שנמצאים בקליפות ולכן המיץ שמתקבל הוא צלול ומעודן יותר מאשר בסחיטה רגילה. לאחר תסיסה ראשונה, שמתבצעת במכלים, היין עובר לתסיסה שנייה בבקבוקים ולאחר שהיא מסתיימת הוא מתיישן שנה לפחות על מה שנשאר מהשמרים.
לא קופאים על השמרים
מדובר בתהליך ארוך, מורכב ולא מאוד חסכוני, ולא מפתיע שיקב רמת-הגולן - היצרן הישראלי הכי מנוסה בתסיסות שניות בבקבוק, מבצע אותו בדיוק כמו שצריך. גם הנתונים הטכניים לא מפתיעים. הרכב הזנים המנצח נשאר כשהיה: חמישים אחוז שרדונה וחמישים אחוז פינו נואר מרמת-הגולן - רובם נבצרו בשנת 2015, והשיטה המסורתית היא, ובכן - מסורתית. ההפתעה הגדולה מבחינתי היא עד כמה הוא רענן ומלא שמחת חיים.
'גמלא השמורה ברוט' הוא יין בהיר וצלול, והבועות הקטנטנות מטפסות בו במהירות מתחתית הכוס, כמו שאפשר לצפות מבועות שנוצרו בתסיסה שנייה בבקבוק. יש לו ריחות אינטנסיביים של לימונים ותפוחים ירוקים משולבים בריחות של שמרים ולחם קלוי, והוא מתפוצץ על החך עם חמיצות נושכת, טעמי פרי ירקרקים ואנרגטיים וסיומת יבשה. בהשוואה לאחים הגדולים והיקרים שלו, יש לו אופי מחוספס ואגרסיבי, רק אל תופתעו אם אחרי לגימה או שתיים יהיה לכם קשה מאוד להפסיק לשתות אותו, לא משנה מתי, עם מי ובאיזו הזדמנות.
יקב רמת-הגולן, גמלא השמורה ברוט. מחיר: 75 ₪