בישראל אוהבים לדבר על כל דבר. גם על יין. וכשבין יין לדיבור נוצר חיבור, מתחילים העניינים להתחמם. מירה איתן במדור חדש עם הסיפורים שמאחורי הדיבורים. והפעם: פרלמנט נס-ציונה...
בארץ קיימות עשרות קבוצות, פורומים ופרלמנטים ליין. במרבית המקרים מושב הפרלמנטים הוא חנויות היין, רובם מתקיימים בימי ששי, אם כי אפשר למצוא גם לא מעט קבוצות הנפגשות בימים נוספים. הדבר מתפשט כמעט כמו מגיפה. כשחשבתי לכתוב על פרלמנטים של יין הועלו בפניי לא מעט שמות, ביניהם: פורומי היין בחנויות 'דרך היין', פורום 'בוסתן בצפון', הקבוצות של יגיל בראל, הפרלמנטים של רוזנר ושל סואידן בחיפה ועוד רבים וטובים. המדור החדש הזה יעסוק כולו בדיבורים. לא בשתיקות, והמילים - לעתים כבדות כסלעים ולעתים מתעופפות כפרפרים - אין להן חשיבות רבה, כי כל מילה מחוזקת ביין. ככה זה פרלמנט של יין.
הפרלמנט אינו כפוף לחוקים והוא יכול להתקיים בכל מקום שאפשר לשתות בו יין... (צילומים: מירה איתן, יח"צ)
פרלמנט היין הראשון שזכור לי היה לפני קצת יותר מעשרים שנה בחנות המשקאות של גדי באור-עקיבא. בצהרי יום ששי הראשון, מזה רבים אחריו, נכנסתי לחנות ופגשתי חבורה עליזה, מגוונת גילאים, שישבה ליד שולחן גדול, לפניהם בקבוקי יין שזה עתה נפתחו, פתיליות שעליהן עמדו סירים מהבילים מעלי ניחוחות עזים, ושיחות ערניות בענייני דיומא זרמו כמעט כמו היין. פרלמנט של חובבי יין, או כפי שמכנה אותו גדי, קבלת שבת אלכוהולית.
ויש גם קנסות
עם השנים התרחבו החגיגות והפרלמנט היה "פותח" את יום השישי כבר בשעות הצהרים המוקדמות ובשעות מאוחרות יותר היו מגיעים חוגגים נוספים. המוסיקה היתה מתעצמת, בקבוקי אלכוהול נוספים נפתחו ונמזגו לכוסות מצלצלות, רגליים היו יוצאות בפיזוז כטוב הלב והקיבה במוסיקה וביין, ולא היתה דרך טובה יותר לקבל את פניה של שבת המלכה.
בפרלמנט יין הדבר החשוב ביותר, פרט ליין, היא חווית ההתקבצות יחדיו של אנשים שונים, שלרוב אין להם קשר מחוץ לפרלמנט עצמו, סביב נושא שמאחד את כולם. החבורה מוצאת לעצמה מקום שמוכן לארח אותה בסובלנות ולהעניק לה שירות מקצועי טוב, ומפה מתחיל להיווצר הווי קבוע, לרוב רווי חוש הומור שהולך ומתעצם, אם כי לא תמיד משתבח, עם כל כוס יין נוספת שנמזגת ומתרוקנת.
הפרלמנט הישראלי אינו כפוף לחוקים וסטנדרטים כלשהם. הוא יכול להתקיים בכל מקום שאפשר לשתות בו יין, בין אם מדובר בחנות יין, במסעדה או על הספסל בשדרה הקרובה. המקום הופך להיות קבוע עבור חבורה די קבועה שמפתחת הרגלים משלה. לעתים מציינים את שמם אלה שלא הגיעו, ואף שמעתי בעבר על הפרלמנט ההיסטורי של 'קפה עטרה' הירושלמי שבו נקבעו חוקים נוקשים עבור חברי הפרלמנט, כאשר חבר שהעז שלא להגיע אפילו נקנס על כך.
הגיל לא קובע
החלטתי לנסות ולבדוק עוד פרלמנטים של יין והראשון שנקלעתי אליו היה פרלמנט בחנות היין של רשת 'דרך היין' בנס-ציונה. אל הקבוצה הגעתי בעקבות אורי גילן, חובב יין, שנוהג אף לכתוב עליו בעצמו. בכל ששי בצהרים מתכנסים להם חלק מחברי הקבוצה, המונה ברוטו כ-10-15 איש קבועים. חברי הפרלמנט טועמים את מה שיש לחנות להציע באותו יום, בוחרים יין נוסף, אליו נגיע עוד מעט, מוזגים, לוגמים, מדברים עליו וגולשים לשיחות על הא ועל דא.
הכל התחיל לפני הרבה שנים בחנות יין קטנה בצומת ביל"ו, חנות שכבר אינה קיימת מזמן. מספר חובבי יין מראשון-לציון, נס-ציונה ורחובות נהגו להתקבץ בחנות מדי צהרי ששי, כשלעתים היו מביאים אתם משהו קל לאכול, טועמים יינות שהחנות מציעה ואז מזמינים בקבוק או שניים לעצמם. בהמשך הובילו המפגשים הללו לטיולים ביקבים ברחבי הארץ, ולפעילויות אחרות סביב היין. לאחר שהחנות הקטנה נסגרה חיפשה החבורה מקום אחר, ולאחר שניסו מספר מקומות בחרו לבסוף בחנות של 'דרך היין' בנס-ציונה, שהיתה אז חדשה.
בפרלמנט נס-ציונה הרוב הוא גברי, הגילאים מגוונים, מגיל ביניים ועד לגיל גבורות, עם יתרון מספרי לגיל המבוגר. בפרלמנט נס-ציונה יש רק שתיים או שלוש נשים, ו"הלנה היפה" לא הגיעה הפעם. חברי הפרלמנט לא מקבלים את הנכונות לארח אותם כדבר המובן מאליו, ומעריכים מאוד את בעלי המקום ומנהלי החנות שמאפשרים להם לשבת שם כל יום ששי ולטעום יינות. כל חברי הפרלמנט הם חובבי יין ברמות שונות, החל מטעימת יין במסגרת מפגשי הפרלמנט ובבית ועד לייצור עצמי של יין, חלקם בעלי מקררי ומרתפי יין ואוסף חביב בבית משל עצמם.
פוליטיקה אאוט
את היין בוחרים חברי הפרלמנט באופן אקראי, בלי עדיפות לזן כלשהו, ארץ מוצא או מחיר. היין שייטעם בפרלמנט הזה תלוי בבוחר. לפעמים יש מישהו אחד שנבחר להחליט מאיזושהי סיבה, או שאחד החברים ממליץ על יין מסוים ואותו טועמים בשמחה. היינות יהיו כמעט תמיד אדומים. לעתים מנסים דברים חדשים לחלוטין, כולל יינות ישראליים, אם כי יש נטייה יותר לכיוון חו"ל, "מכיוון שההיצע שם גדול יותר".
מרגע שהיין נמזג לכוסות מתחילים הדיבורים סביב היין - עפיצות, חמיצות, צעיר או בוגר, מה מורגש בחך, האם היין ארוך, האם יש מתיקות, אלכוהולית או שיורית ועוד. לעתים יש קצת הסברים על עולם היין, קצת היסטוריה - אם מישהו שואל, שיחה על יקבים, ושיחה על אוכל. מפה גולשים לסיפורים מהעבר, ויש הרבה סיפורים עקב הגיל המבוגר של חלק מחברי הפרלמנט.
לא כל הסיפורים נסובים סביב יין דווקא, אבל דיבורים על אוכל ומשקאות מתבלים מאוד את השיחה. לעתים קצת שוכחים ביטויים ושמות, בגלל היין או בגלל הגיל, אך זה לא ממש משנה. על פוליטיקה לא מדברים כאן והיא אאוט לגמרי. "ביין ואוכל יש חוט מקשר ומאחד, פוליטיקה היא חוט מפלג ומפצל".
לא על היין לבדו
היין שנטעם בפרלמנט אליו הצטרפתי הפעם היה 'אמרונה טדסקי 2013' שהחנות הציעה במבצע מסוים. מדובר ביין אמרונה של אחד מהיקבים המשפחתיים המוערכים באזור ולפוליצ'לה שבצפון-מזרח איטליה. בבסיס זני הענבים: קורבינה, רונדינלה ומולינרה.
יין האמרונה עובר תהליך מיוחד של "ייבוש" הענבים לאחר הבציר במשך מספר חודשים על מדפי עץ, בטמפרטורות נמוכות ובלחות מתאימה. לאחר מכן עוברים הענבים השרייה ותסיסה אלכוהולית, והתבגרות בחביות אלון צרפתי במשך כשנתיים ומעלה. ה'אמרונה טדסקי 2013' הוא יין רענן ומתובל, מאוזן בין פרי מתוק וחומציות נעימה ומותאם לאוכל.
מכאן השיחה גלשה לעולמם של יינות האמרונה, לצימוקים, ועד למחיה - אותו משקה אניסי שמכינים במרוקו מצימוקים. עקב כובדו של האמרונה, לפחות עבור חובבת יינות לבנים ורוזה צוננים שכמוני, המשכו של יום השישי הזה התנהל לו מאוד בעצלתיים.
רוצים שנבקר גם בפרלמנט שלכם? פנו אלינו דרך עמוד הפייסבוק של סנהדרינק, ספרו לנו מה מיוחד בפרלמנט שלכם ונגיע גם אליכם: www.facebook.com.
פרלמנט נס-ציונה: דרך היין, הפטיש 6, פאוור סנטר, נס-ציונה
אמרונה טדסקי 2013. מחיר: 240 ₪