הייננית רוני ססלוב חמושה בג'יפ ובצלם רן בירן חורשת את הארץ כדי להביא לכם את הסיפורים שמאחורי היקבים, והפעם: יקב 'שושנה'…
תעשיית היין מלאה בדמויות מיוחדות וצבעוניות, אך ליקב 'שושנה' יש קסם מיוחד. שושנה היא אישה שקטה ושזופה, מלאה בעשייה אישית ומיוחדת. באחוזה מרשימה בעתלית, יושבת שושנה ומארחת את המבקרים שבאים לבקר ביקב בלחם שהיא אפתה באותו הבוקר, מגישה שמן-זית שהיא מוסקת מזיתים אותם גידלה בחצרה ומגישה יינות, פרי יצירתה...
שושנה הכירה את ארקדי פפיקיאן, יועץ יין ויינן יקב 'אמפורה' והוא לימד אותה את רזי עשיית היין. הבציר הראשון היה בשנת 2006. את הענבים קלטה מכפר יובל אשר בגליל העליון. סיפור די מאתגר בזמן המלחמה, מה גם שקשה היה למצוא עובדים שהסכימו בכלל להתקרב לאזור. אך דרך חדשה נפתחה בחייה.
היתרון הגדול שלי הוא שאני עושה רק מה שאני רוצה. לא קונבנציונאלי. זה סוג של דרך. זה בא מתוך הרצון לעשות משהו שיש בו ראקציה כימית וקורה בו משהו, וזה דורש סבלנות ואני לוקחת את זה לקצה". שושנה מיישנת את יינותיה תקופה ממושכת בחביות עץ אלון, לעתים מעל שלוש שנים: "אני אוהבת שהעץ עוטף את היין ולא חודר".
אפילו הרוזה החדש של שושנה אינו קונבנציונלי. הוא רוזה מאוד כהה, כמעט שקשה לקרוא לו רוזה, הוא התיישן 18 חודשים בחבית והוא מוגש קר. אז הוא רוזה? הוא אדום? זה יין מאוד מיוחד שלא נכנס לשום קטגוריה קלה ונוחה.
אנחנו טועמות את ה-2006. הוא היה כל-כך עשיר ומרגש עם ארומות שמשתנות ולא מפסיקות. אפשר להריח אותו שעות. אני מעולם לא פגשתי יין ממגנט כמו זה של שושנה. זה אפילו לא עניין של טעם אישי.
ביקב מתנוסס שלט שהיין נעשה בהשגחה של התנועה המסורתית. הוא אינו כשר כיוון שתעודת כשרות היא מותג מסחרי של הרבנות הראשית, אך למרות זאת היה חשוב לשושנה החיבור עם המסורת היהודית.
כמו שאתם יכולים לדמיין, אי-אפשר למצוא את יינותיה של שושנה ברשתות השיווק. השיווק נעשה באופן עצמאי למספר קטן של מקומות, ונמכר בעיקר ביקב וב'טייסטינג רום'.
שושנה היא One woman show. היא עושה הכל בעצמה. לאור הביקוש, ייתכן ובעתיד תעשה שושנה גם יין לבן. מה שבטוח הוא שהוא יהיה הרבה זמן בחבית. אולי סוביניון בלאן, וסביר להניח שיהיה שונה ומעניין.