בעולם הם מוכרים כבר למעלה מעשור, אבל אלינו החלו לחלחל רק בשנים האחרונות ונראה שהם נקלטים כאן יפה. דיספנסרים – מערכות שימור ומזיגה, או מחלקי-מנות, אם אתם מתעקשים...
דיספנסרים - שלושה שימושים עיקריים יש לחיות השקופות האלה: בחנויות יין - לטעימה כחלק ממכירת יינות קמעונאית; בברי יין - כאופציית טעימה ידידותית במסגרת הבילוי, תוך שימוש בכרטיס נטען; ב"בק בר" בברים ובמסעדות - לשמירה על טריותו של היין.
דיספנסרים אמנם מודדים במדויק את הכמות הנמזגת בכל מנה (על-פי תכנות מראש), אבל הם קודם כל מתקנים השומרים על היין בטמפרטורה המתאימה, שגם היא מתכווננת. על הדרך הם גם מונעים את התחמצנותו באמצעות דחיסה מבוקרת של גז (ארגון או חנקן). בדרך זו, יין בבקבוק שנפתח יכול להישאר טרי עד חודש, בערך.
המתקנים המקצועיים, לשימוש מסחרי, בנויים בדרך-כלל לארבעה בקבוקים, כשהטמפרטורה ניתנת לכיוון בכל מתקן וכך משותפת לכל בקבוקיו. זוהי מערכת קירור אלקטרו-מגנטית, ולכן טמפרטורת הסביבה משמעותית. המערכת מסוגלת להפחית 14-17 מעלות צלסיוס מטמפרטורת החדר עצמו, כך שעליו להיות מצונן בהתאם. הדיספנסרים מתאימים לכל סוגי היינות, להוציא מבעבעים, עבורם קיים מכשיר מיוחד, והוא יקר הרבה יותר מהרגיל.
טעימות יין בשלוש מידות
גם כשמדובר ב"רגילים", החיסרון של הדיספנסרים הוא עלותם. מחירה של יחידה לארבעה בקבוקים עומד על 10,000 דולר בערך, והיא מחוברת למחשב עם שרת ולבלון חמצן. העסק מחייב תחזוקה, כמובן, אבל הנוחות, האלגנטיות ואפילו ה"משחקיות" שמתלוות לשימוש מגבירות את הפופולאריות של המערכות, בעיקר מול קהל.
רוני ססלוב, ייננית ומנהלת הבר וחנות היין 'טייסטינג רום' בתל-אביב (וגם חברה נכבדה במועצת סנהדרינק), היתה הראשונה בישראל שעשתה שימוש במערכת דיספנסר גדולה. ב'טייסטינג רום' שבמתחם שרונה ניצבים להם בתצוגה מרשימה 40 בקבוקי יין המתחלפים מדי פעם, רובם ככולם ישראליים, ומוצעים לאורחי בר היין כטעימות בשלוש מידות שונות.
הלקוח נע לאורך המתקן כשכוס בידו האחת וכרטיס דיגיטלי בשנייה, קורא את המידע שנכתב על כל אחד מהיינות והוצמד אליו בתווית מיוחדת, מקבל הסברים והכוונים מעובדי הבר המיומנים – ומוזג לעצמו, ממה שירצה וכמה שירצה.
דגש על חווית המשתמש
התשלום מתבצע בסיום הביקור בהתאם לסכום שהצטבר בכרטיס המזיגה. בחנות היין של ה'טייסטינג רום' בשוק שרונה קיים דיספנסר בעל 20 ברזים והטעימה שם מתבצעת בצורה דומה. אנשים הרוכשים בקבוק/י יין בחנות פטורים, בדרך-כלל, מתשלום עבור הטעימה.
התצוגה והטעימה באמצעות דיספנסרים מאפשרת, בעיני ססלוב, שמירה על מקצוענות וכבוד כלפי היין, ולא פחות חשוב, מאפשרת ליין להיות עניין כיפי. "מי לא אוהב ללחוץ על כפתור ושייצא לו יין מהברז", היא שואלת רטורית. אז כן, הקהל נוטה להגיב בשמחה ובהפתעה לפטנט הפשוט הזה.
טעימות חינם כחלק מהשירות
במהלך השנה האחרונה אימצה רשת חנויות האלכוהול 'דרך היין' את הרעיון והתקינה דיספנסרים. מתקן בן 40 בקבוקים, מתחלפים אף הם, נפרש בחנות הרשת ברחוב החשמונאים בתל-אביב. מתקן קטן יותר, ל-10 בקבוקים, הוצב בסניף הדגל הגדול שבדרך השלום בעיר. ב'דרך היין' לא מוזגים לבד את היין, אלא נעזרים באחד מאנשי הצוות, שגם מנדב הסברים והמלצות – אבל כאן לא משלמים על הטעימות, אלא נהנים מהן בחינם, כחלק מהשירות.
לדברי קובי שקד, מבעלי הרשת, מילת המפתח היא הנגשה. הקהל המקומי סקרן ומתעניין, פתוח לניסיונות ולטעמים חדשים, וזה בדיוק מה שהרעיון מספק לו: היחשפות והתנסות. "המטרה היא להעניק חוויה", אומר שקד, "לפתוח אנשים לזנים חדשים.
בדיוק משום כך נמצא בדיספנסרים פחות קברנה סוביניון, מרלו וגוורץ, ויותר זנים 'שוליים' או בלנדים מעניינים, בקשת רחבה של סגנונות וארצות מוצא". שקד מספר שהעניין יוצר שיח. "אנשים חווים, מגיבים, מביעים דעה, לפעמים קונים, ולפעמים רק יוצאים עם חומר למחשבה. וזה בסדר גמור. אם יחשבו היטב, הם יחזרו כדי לטעום עוד". וגם, יש להניח, כדי לקנות.