יאיר גת טועם כמה יינות נביולו איטלקיים וישראליים ומפוגג את הערפל הסמיך שסביב הזן הזה...
נביולו הוא זן אדום, שמזוהה עם פיאמונטה שבצפון-איטליה. השם שלו, כך מספרים, הוא הדהוד של המילה 'נביה' – שפירושה באיטלקית ערפל והוא קיבל אותו הודות לערפילים שמכסים את אזור לנגה בתקופת הבציר. אחרים טוענים שהערפל המדובר הוא בכלל הכיסוי האפרפר שמופיע על ענבי הנביולו כאשר הם בשלים. יש גם כאלה שלדעתם מקור השם הוא 'נובילה' – אציל באיטלקית. לא משנה איזה מההסברים מועדף עליכם, ליינות נביולו יהיה בדרך-כלל צבע בהיר, מבנה מוצק מאוד וריחות של פרחים ואדמה. קשה לצפות מיקבים באזורים אחרים להשיג תוצאות דומות. אבל בכל זאת יש כאלה שעדיין מנסים... (צילומים: יח"צ) שני אזורי הנביולו החשובים ביותר הם ברולו וברברסקו, שליד העיר אלבה. יינות ברברסקו, האזור הקטן יותר, נחשבים לקלילים מבין השניים ועל-מנת שיוכלו לקבל את הסיווג DOCG הם צריכים לעבור יישון של לפחות עשרים ואחד חודשים ביקב, מהם לפחות תשעה בחביות. יינות ברולו DOCG צריכים להתיישן לפחות שלוש שנים ביקב, מהן לפחות שנה בחביות. פיאמונטה מתאים לנביולו כמו שבורגון מתאים לפינו נואר לכן קשה לצפות מיקבים באזורים אחרים להשיג תוצאות דומות. אבל בכל זאת יש כאלה שעדיין מנסים, גם בישראל, ולמרות שזה לא כוחות, טעמתי אותם, לצד כמה אחים גדולים מאיטליה. יקב לוטם אורגני, נביולו 2013 יונתן קורן, היינן והבעלים של יקב 'לוטם', הוא קודם כל אח. חוץ מזה הוא גם מבשל נהדר ועושה יין טעים. אם אתם מתכננים טיול לאזור כרמיאל, אני בטוח שיונתן ישמח לראות אתכם. הנביולו שלו שגדל בכרם אורגני, אפילו לא מנסה לשחק אותה צפון-איטליה. יש לו ריחות, לא מאוד נקיים של מסטיק בזוקה, פירות טריים, עשבי תיבול יבשים, טבק ופרחים. המרקם נעים וידידותי, הטעמים מתובלים והסיומת רכה. אם כבר עושים נביולו במזרח-התיכון שיעשו אותו ככה. מחיר: 90 שקל יקב רמת-הגולן, גמלא, השמורה נביולו 2011 חלקת הנביולו של יקב רמת-הגולן ניטעה בשנת 2000 בכרם אודם, בגובה 1200 מטרים מעל פני הים. היין מנסה לענות באופן חד-משמעי על השאלה האם בכלל יש טעם לעשות נביולו בישראל? מצד אחד, הוא עשוי טוב מאוד. נכון, נוכחות העץ מורגשת לאורך כל הדרך, אבל המבנה קליל וטעמי הפרי רעננים וטובים. מצד שני, הוא די רחוק מהעומק, העוצמה והמורכבות של היינות מפיאמונטה. התמורה שהוא נותן למחירו הצנוע יחסית, מטה את הכף לטובתו. מחיר: כ-80 שקל קסטילו די ורודונו, ברברסקו 2009 ההיסטוריה של היקב הקטן הזה החלה בשנת 1838 כאשר המלך קרלו אלברטו לבית סבויה, רכש את האחוזה. בתחילת המאה העשרים רכשה משפחת ברולטו את היקב והוא מנוהל עד היום כעסק משפחתי. לברברסקו של קסטילו די ורודונו יש ריחות מסקרנים של לחם קלוי, עור, אדמה, תבלינים מתוקים, בשר מעושן ופירות טריים. המבנה שלו מוצק וחד, החמיצות נפלאה והסיומת רכה ומורכבת. מחיר: 192 שקל פרודוטורי דל ברברסקו, ברברסקו 2010 הקואופרטיב של ברבסקו הוקם בשנת 1894 על-ידי מנהל בית הספר לייננות של העיר אלבה, שהיה בין הראשונים ששמו לב לאיכויות של האזור. פאשיסטים, אתם יודעים, לא משתגעים על קואופרטיבים ולכן, איך שהם עלו לשלטון באיטליה הם פרקו את זה של ברברסקו שנשאר מפורק עד שנת 1958. היין הוא אחד המהנים והנגישים שטעמתי, עם ריחות מאופקים ומורכבים של פירות טריים, פרחים, עשבי תיבול ואדמה. המבנה שלו קליל ומהודק, הטעמים עסיסיים והסיומת יבשה, חדה ומרירה מעט. מחיר: 230 שקל נינו נגרי, אינפרנו קרלו נגרי 2011 נינו נגרי הוא יקב צעיר יחסית שנוסד בשנת 1897 בווולטלינה שבאזור לומברדיה, למרגלות האלפים – אזור שבו קוראים לנביולו 'קיאבנאסקה'. היין, שבילה חלק מתקופת היין שלו בחביות צרפתיות קטנות, הוא די מודרני, עם ריחות של תבלינים מתוקים המלווים את ריחות הפרי הטרי שלו, כמו שאוהבים באמריקה. המרקם שלו עשיר ורך, החמיצות נעימה והסיומת מרעננת, יבשה ונעימה. מחיר: 130 שקל קורדרו די מונטזמולו, ברולו מונפאלטו 2010 משפחת קודרדו די מונטזמולו היא משפחה ספרדית במקור, שהתיישבה בפיאמונטה באמצע המאה ה-15. בשנת 1941 ירש פאולו קורדו די מונטזמולו, מאמו מריה לידה פלאטי, את אחוזת מונפאלטו, שבה נעשה היין המדהים הזה. יש לו ריחות מאופקים מסקרנים של פרי אדום טרי, אדמה ופרחים. הטעמים שלו מאוזנים להפליא, המבנה מוצק ואלגנטי, החמיצות נהדרת והסיומת ארוכה ומורכבת. מחיר: 322 שקל