השבט אמר את דברו: כרמל סלקטד

היא אתנו כבר 40 שנה, משנה אדרת, ולעיתים גם את הגברת, אך תמיד פונה אל הקהל בצורה ישירה, פשוטה וברורה...

מעברו הקרוב של יקב כרמל ממשכנו המיתולוגי בראשון-לציון למעונו החדש באלון התבור, מהווה הזדמנות להביא את סיפורה של סדרת יין צנועה, אשר הפכה עם השנים ליין הנמכר בישראל, הלא היא 'כרמל סלקטד' - סדרת היין הוותיקה בישראל. נכון, היו גם לפניה, אך הן לא שרדו. יינות סדרת סלקטד אינם ומעולם לא ניסו להיות פסגת היינות הישראלית, ובמהלך 40 השנים האחרונות ידעו עליות ומורדות כשאיכותם משתנה, פעמים היתה הסדרה ירודה ופעמים היו יינותיה מפתיעים עד מאד באיכותם. בשנים מסוימות היתה הסדרה מושכת ושנים אחרות תוויות היין היו מצועצעות. עם זאת, נעים לציין כי בשנים האחרונות מדובר ביינות באיכות גבוהה המעניקים תמורה מעולה למחירם.

הגיבורים האמיתיים הם היינות הפשוטים, סוסי העבודה שנושאים על גבם מיליוני בקבוקים שנה אחר שנה... (צילומים: יח"צ)

הגיבורים האמיתיים הם היינות הפשוטים, סוסי העבודה שנושאים על גבם מיליוני בקבוקים שנה אחר שנה (צילום: יח"צ) כאשר מדברים על יינות אייקוניים, הרי שתמיד קופצים בראש אלה שהובילו את היקבים מבחינת המוניטין - אותן ספינות הדגל שהובילו את מערך התדמית של היקב, אך באמת המסחרית של היקבים, הגיבורים האמיתיים הם היינות הפשוטים, סוסי העבודה שנושאים על גבם מיליוני בקבוקים שנה אחר שנה. אלה שהצליחו לשרוד את תקופות השיא והשפל של תעשיית היין, את האופנות המתחלפות ואת השינויים בעלויות הייצור. כאלה הם האדום של סגל, הר חרמון ומעל כולם סדרת סלקטד של כרמל. סדרת יינות אשר הצליחה לעמוד בפגעי הזמן, להתאים את עצמה לאופנה העכשווית ולהישאר סדרת המאסה המסחרית הכל-כך חשובה, אשר כל יקב זקוק לה.

אז מי היא בעצם הסלקטד הזו ומאין בא לה שמה? היין הראשון בסדרה כלל לא חשב להיות שליט מדפי הסופרמרקט בארץ. הוא נולד כיין ייצוא כשר, והכיתוב 'סלקטד ישראל' עיטר את סדרת היינות הזניים אשר ייצאו יקבי כרמל בשנות השבעים. כבר בשנת 1972 הופיע הכיתוב על תוויות יין כגון קברנה סוביניון, שכפי הנראה היה ראשון יינות הקברנה סוביניון הזניים בארץ. בספרו של נתנאל הוכברג על גידול הגפן, אשר יצא לאור בשנת 1955, אמנם כבר הופיעו זנים כמו קאבארנה סוביניון ומאלבאק, אך לא מצאתי יינות זניים מתקופה זו, אשר שם הזן הופיע על גבי התווית. ה'סלקטד ישראל' לא היה המתחרה מבית של הספיישל רזרב קברנה סוביניון 1976, אבל יין זני מקברנה סוביניון היה נדיר עד מאד בתקופה בה מרבית היין האדום שיוצר כאן היה מבוסס על קריניאן. יקבי כרמל של אמצע שנות השבעים עוד לא היו חברה תחרותית במיוחד, אולם הם שלטו בתעשיית היין הישראלית ביד רמה, שכן היתה זו תקופה בה פעלו בארץ קצת יותר מתריסר יקבים, אשר חלקם נאלצו לרכוש את הענבים מאגודת הכורמים. היינות שייוצרו כאן בארץ נועדו בראש ובראשונה לצורכי פולחן וקידוש ולקח עוד עשור עד שיקבי רמת-הגולן הובילו את תעשיית היין בארץ למהפכת איכות של ממש.

צריכת היין, אגב, לא היתה רחוקה מזו של היום וכבר אז דווח על כ-4 ליטר לנפש, אך מגוון היינות שייוצרו ומשרעת הזנים היתה שונה לגמרי, טווחי המחיר של היינות היו נמוכים בהרבה ומחיר יין ממוצע שווה לכעשרה שקלים של היום. מה גם שהסביבה הטכנולוגית של התעשייה באותה תקופה, היתה רחוקה מהמוכר לנו כיום, ממש כמו המרחק בין הכרכרה בעלת מנוע הקיטור לבין מכונית היברידית. הייננות בארץ היתה אז מגושמת, והטכנולוגיה המודרנית שהתחילה לשטוף את קליפורניה, טרם הגיעה לארץ הקודש. אגב, על יישון יין בחביות אלון אף אחד לא חשב, ורוב החביות שמשו ליישון ברנדי. לקראת סוף השבעים "עוברתה" סדרת סלקטד והושמטה ממנה המילה "ישראל". בתוך פחות מעשור היא הפכה לסדרת היין הנמכרת בארץ ומכירות יינות הסדרה הגיעו למעל שלושה מיליון בקבוקים בשנה. בשנת 1979 הופיע כאן יין אשר שינה את פני התעשייה למשך שנים רבות, כשיקבי כרמל השיקו את האמרלד ריזלינג מסדרת סלקטד. אתם יכולים להרים גבה, אבל זהו היין ששינה את מפת היין הישראלית: הוא הפך לנמכר שביינות ישראל והשתלט על קבוצת היינות הלבנים, אשר היוו באותה תקופה כשני שליש מכלל היין שנצרך בישראל. מתיקות מתחנפת, מחיר נגיש וטעם מובהק וקל לזיהוי, גם על-ידי מי שטעמו אותו רק פעם אחת, הפכו את האמרלד ריזלינג למלך היין הישראלי. אם תרצו, אז בזיכרון הגנטי שלנו הוא מופיע במשבצת של חלוץ היינות הארומטיים, וכנראה שבזכותו היה קל כל-כך למר גוורצטרמינר להשתלב פה שלושים שנה מאוחר יותר.

עם השנים עברה הסדרה יחד עם תעשיית היין בארץ גם משברים, כמו זה של אמצע שנות השמונים, אז נעקרו אלפי דונם של כרמים ובתוך כך סבלו גם יינות סלקטד מאיכות ענבים ירודה. בהמשך, ובזכות התחרות החדשה מצפון, זכתה הסדרה למראה ממלכתי, עטור בפסיפס היסטורי של תעשיית היין בארץ ישראל הקדומה, אשר אמרה: "הייתי פה תמיד ואין לי כל כוונה לזוז מכאן". האופנה התזזיתית שאחזה בתעשיית היין בתחילת שנות האלפיים לא פסחה גם על הסלקטד והוא הולבש בבגד כסוף על בקבוק מודרני, אשר לטעמי היו מצועצעים ומוחצנים יתר על המידה, אך הצליחו לשמור על מעמדה של הסדרה בתוך הר הגעש הייני שהתפרץ כאן שכלל עשרות יקבים חדשים, יבוא יינות כשרים שכוון ישירות אל קטגוריה זו, ושיפור מרשים מצד היקבים הגדולים המנומנמים שפעלו כאן. תוויות הכסף הפכו עם השנים לסימן ההיכר של הסדרה וקיבלו עדכון וכיול שנתי בכדי להמשיך ולמשוך את תשומת הלב של הצרכן, עד השנה האחרונה, בה, שומו שמיים, בצו האופנה האחרון ובמהלך נועז של היקב, קיבלו יינות סדרת סלקטד חליפה חדשה - לא עוד שמלת כסף נוצצת, אלא קו אלגנטי ונינוח, שמלת בורדו ארוכה, מעודנת, מאופקת ורגועה. הפעם נעדר ממנה הברק הכסוף, אך נוספו לה דיוק, ניקיון ובגרות. לטעמי זוהי אכן אדרת מוקפדת וראויה לסדרה, גם אם מעט צנועה. אז מה נאחל לך סדרת סלקטד לרגל המעבר ממשכנך ההיסטורי: שתמשיכי להשתפר עם השנים, שיינניך לעולם לא יפסיקו לשפר את תכולתך ושמשווקיך ימשיכו להלבישך בצו האופנה. לחיים.