וואט דה פארקר: יינות ישראליים בעולם

יאיר גת סוקר את הציונים שקיבלו יינות ישראליים בשנים האחרונות ותוהה: האם היין הישראלי באמת השתפר, או שסתם בעולם שמחים לראות אותנו...

אתר האינטרנט של מבקר היין רוברט פארקר (www.erobertparker.com), מאתרי היין החשובים ביותר בעולם, החל בשנת 2007 לפרסם גם ציונים עבור יינות ישראליים. לפארקר, אחד ממבקרי היין החשובים והמשפיעים בעולם, אין באמת זמן להתעסק עם יינות מישראל, בשביל זה הוא מעסיק את מארק סקוואיירס.

את המחלוקות לגבי המשמעות האמיתית של מתן ציונים מספריים ליין, אני מציע שנשאיר לפעם אחרת... (צילומים: יח

את המחלוקות לגבי המשמעות האמיתית של מתן ציונים מספריים ליין, נשאיר ברשותכם לפעם אחרת... (צילומים: יח"צ) השנה העניק שליחו של פארקר למזרח-התיכון את הציונים הגבוהים ביותר שהוענקו אי-פעם ליינות ישראליים יבשים ל'קסטל גראנד וין 2013" של יקב 'קסטל' ול'אמרולו 2011' של יקב 'אלכסנדר'. איך זה קרה? האם היין הישראלי השתפר? יש מצב שסקוואיירס התרגל? ואולי מדובר בכלל בפעולת "Hasbara" מוצלחת? לפני שיצאתי לחפש תשובות נברתי קצת בנבכי ההיסטוריה... רמת-הגולן ירדן קצרין - בקבוק
2007 תוצאות הטעימה הראשונות שהתפרסמו באתר של פארקר גרמו להתרגשות עצומה בענף היין הישראלי. קודם כל בגלל שהתייחסו אלינו, אבל האמת היא שגם הודות לציונים המשמחים. 'יער יתיר 2003' ו'רמת-הגולן, גוורצטרמינר בציר מאוחר 2005' זכו ב-93 נקודות. 'אור 2006' - יין הקינוח של 'צרעה' ו'קסטל גראנד וין 2004' ב-92 נקודות, 'קסטל C 2005' ו'ירדן קצרין 2003' ב-91 נקודות, ואילו יינות של 'טוליפ', 'הרי גליל', 'פלטר' ו'קלו דה-גת' ב-90 נקודות. האמת – כבוד! יער יתיר - בקבוק
2008 בהשוואה לשנה הקודמת, הפעם הציונים לא היו משהו. רק שני יינות: 'ירדן הייט'ס וויין גוורצטרמינר 2005' של 'יקב רמת-הגולן' ו'יער יתיר 2005' הצליחו לפרוץ את מחסום 90 הנקודות. אבידן פול ווין 2007 - בקבוק
2009 בטעימה השלישית הצליחו לא מעט יקבים לקבל 90 נקודות ומעלה: 'אבידן', 'קסטל', 'קלו דה-גת', 'פלם', 'מרגלית', 'אלכסנדר' ו'טוליפ'. בלאן דה קסטל C 2005 - בקבוק
2010 עוד שנה שחונה יחסית. רק ששלושה יקבים קיבלו 90 נקודות ומעלה: 'קלו דה-גת', 'יתיר' ו'קסטל'. יכול להיות שיש לנו ולסקוואיירס בעיה עם שנים זוגיות? כרמל לימיטד אדישן 2088 - בקבוק
2011 כנראה שבאמת עדיף לשלוח יין רק בשנים לא זוגיות. 2011 הייתה שנה נדיבה במיוחד מבחינת הציונים שהוענקו ליינות ישראליים. 'יער יתיר 2008' ו'קסטל גראנד וין 2009', צעדו בראש עם 92 נקודות. 'כרמל לימיטד אדישן 2008' קיבל 91 נקודות ורשימת היינות שקיבלו 90 נקודות כללה בין השאר את היקבים: 'אלכסנדר', 'ברקן', 'כרמל', 'מרגלית', 'סגל' ו'פלם'. צרעה אור 2011 - בקבוק
2012 את הטעימה של שנת 2012 הוביל 'רמת הגולן, ירדן קברנה סוביניון אל-רום 2008' עם 92 נקודות. 'יער יתיר 2009' ו'אור 2011' של 'צרעה' זכו לציון של 91 נקודות, ואילו יינות של 'כרמל', 'עמק האלה', 'קסטל' ו'קלו דה-גת', 'פלם' ו'שילה' קיבלו באותה טעימה ציון 90. בסך-הכל מדובר בשנה בכלל לא רעה. קלו דה-גת מוסקט סיקרא 2006 - בקבוק
2013 המגמה האי-זוגית נמשכת, לפחות ביינות הקינוח. בשנת 2013 שבר 'קלו דה-גת מוסקט סיקרא 2006' את השיא הישראלי וזכה ב-94 נקודות. גם יקב 'בנימינה' שיחק אותה עם 'גוורצטרמינר בציר מאוחר 2010' שקיבל 91 נקודות. לעומתם גירדו היינות היבשים את התשעים מלמטה. ויתקין פטיט סירה 2009 - בקבוק
2014 את מחסום 90 הנקודות עברו בשנה זו רק שני יינות ישראליים: 'קסטל C 2012' ו'ויתקין פטיט סירה 2009'. תבור קברנה סוביניון לימיטד אדישן 2011 - בקבוק
2015 ללא ספק 2015 היתה שנה יוצאת-דופן. יקב 'קסטל' ו'אלכסנדר' עם 94 נקודות, 'אמפורה' עם 91, ו'אור הגנוז', 'שילה', 'תבור' ו'פלטר' עם יינות שקיבלו 90 נקודות. איך זה עובד באמת? מיטייה גורביץ', המשווק את יינות 'אמפורה', אומר שמבחינה טכנית ההשתתפות בטעימה היא קלה, אינה כרוכה בתשלום ולא באמת מאפשרת לאף אחד להשפיע על התוצאות. כל מה שצריך לעשות הוא לשלוח מייל לסקוואיירס, לקבל ממנו הנחיות למשלוח יין ולמלא אותן. את השיפור בציון - מ-90 נקודות בטעימה הקודמת ל-91 בנוכחית - מסביר מיטייה בהגברת המעורבות של היועץ הבינלאומי מישל רולאן ואנשי הצוות שלו בעבודה בכרמים, כאשר את השפעת הציון על היקף הזמנות היין מארצות-הברית, הוא אומר שהוא מרגיש כבר עכשיו... יאיר טובל - מנכ"ל יקב 'נטופה', שמע ממני לראשונה ש'לאטור נטופה 2012' קיבל 89 נקודות. הציון הזה מספח את היין לקטגוריה של: 'יינות מעל הממוצע עד טובים מאוד, המציגים רמות שונות של עידון, טעם ואופי, ללא פגמים מורגשים'. "השפעה של ציון גבוה היא כמו של ציון נמוך", הוא אמר. "העיקר שמישהו מבחוץ בודק אותך ואומר את דעתו". כדוגמא הוא מביא את 'דומיין נטופה אדום 2012' שקיבל מסקוואיירס 87 נקודות, אבל מספר חודשים קודם לכן זכה לציון לשבח ול-92 נקודות, בטעימת יינות במחיר של עד 20 פאונד שערך המגזין 'דקאנטר'. מי צודק? כרגיל, אתם מוזמנים לטעום ולהחליט בעצמכם על איזה גוף ביקורתי מתאים לכם לסמוך. העלייה בציונים נובעת לדעתו של טובל משלושה גורמים עיקריים: שיפור במעמדם של היינות הישראליים המאפשר למבקרים להיות נדיבים יותר עם הציונים, עלייה הדרגתית באיכויות היין ובצירים טובים כמו בציר 2013.

את יורם שלום מיקב 'אלכסנדר' - אחד משני הזוכים הגדולים של הטעימה שפרט ל-94 ההיסטורי זכה גם ב- 93 אחד ופעמיים 90 - תפסתי בעיצומה של תערוכת ציוד יין באיטליה. "צריך ציוד טוב כדי לשמור על הרף", הוא אמר. היינות נשלחו לסקוואיירס על-ידי אנשי השיווק של היקב, ללא ידיעתו של שלום, והמבקר העלה לדף הפייסבוק שלו תמונות של הבקבוקים בעלי תוויות המתכת הכבדות, שעוררו לא מעט דיונים ברשת. יורם, אמר לעצמו שהוא 'הולך לחטוף, גם על התוויות וגם על המחיר', ולכן התוצאה הסופית הפתיעה ושמחה אותו מאוד.

"יצאנו די טוב אתו", אומר אלי בן זקן מיקב 'קסטל', שנשמע פחות מופתע מיורם, אבל לא פחות שמח. עשרים ואחד מתוך היינות של 'קסטל' שהגיעו לסקוואיירס משנת 2007 ועד היום, קיבלו 90 נקודות ומעלה. את 94 הנקודות ההיסטוריות של 'קסטל גראן וין 2013', הוא מסביר בכך שהיין מאוד נגיש וקל להבנה ומצד שני, לפחות לדעתו של סקוואיירס, הוא בעל יכולת התיישנות של עד עשרים שנה. אלי אמר שהייחוד של שנת 2013 הוא חוסר הייחוד שלה. זו היתה שנה נורמלית, בלי תופעות של חום קיצוני, קור קיצוני או קטסטרופות נוספות וכנראה שאפשר להרגיש את זה ביין. אדם מונטיפיורי, מנהל המחלקה המקצועית של יקב כרמל, ניסה לשלוח יינות לפרקר כבר בשנות התשעים של המאה שעברה, כשעבד ביקב רמת-הגולן: "שלחתי לו יין ארבע פעמים", הוא נזכר, "ולא קיבלתי תגובה. פעם אחת אפילו התקשרתי אליו לבדוק שהיין הגיע. חשבתי שאולי זה בגלל הפוליטיקה, אבל הזכייה של יער יתיר 2003 ב-93 נקודות בטעימה של 2007 החזירה לי את התקווה". אדם מציע כמה סיבות לשיפור בציוניהם של היינות הישראליים. אחת מהן היא שאנחנו שולחים הרבה יותר יין. מאז מותו של דניאל רוגוב אין מי שייתן ליינות הישראליים ציונים, ומספר היקבים ששולחים יינות לסקוואיירס נמצא בעליה מתמדת. למרות שכמה אנשים שדיברתי אתם טענו שלא מדובר בטועם המוכשר ביותר עולם, סקוואיירס טועם בשנים האחרונות למעלה ממאה יינות ישראליים בשנה, שזה לא מעט אפילו בהשוואה לטועמים ישראלים ואפשר להעריך שהביטחון שלו מאפשר לו להיות נדיב יותר. מונטיפיורי מציין את 'קסטל', 'יתיר' ו'כרמל' כשמות הבולטים ביותר בטעימות של סקוואיירס על ציר הזמן. 'קסטל', היקב הקונסיסטנטי ביותר שזוכה בציונים גבוהים שנה אחרי שנה, 'יער יתיר', היין הקונסיסטנטי ביותר שקיבל 90 נקודות ומעלה במשך תשע טעימות רצופות והיקבים 'יתיר' ו'כרמל' שזכו 31 פעמים ביותר מ-90 נקודות – אין יקב גדול שמתקרב אפילו למספר הזה. "האתגר הגדול שלנו", אומר מונטיפיורי "הוא לשבור את תקרת הזכוכית ולהגיע לציונים של 95 ומעלה, מה שימצב את ישראל כמדינת יין משמעותית. בינתיים עוד לא הצלחנו", הוא אמר, "אבל בקצב הזה נראה לי שמדובר ביעד הגיוני לחלוטין". את המחלוקות לגבי המשמעות האמיתית של מתן ציונים מספריים ליין, אני מציע שנשאיר לפעם אחרת. עד אז, בואו נשמח עם התוצאות. הן אולי לא ישפרו את מעמדה של ישראל בעולם, אבל הן הצליחו לשפר את מצב-הרוח ובימים כאלה זה לגמרי לא מעט.