הייננית רוני ססלוב חמושה בג'יפ ובצלם רן בירן חורשת את הארץ כדי להביא לכם את הסיפורים שמאחורי היקבים, והפעם: יקב 'לה טרה פרומסה'...
רוני ססלובמעריב אונליין - זכויות יוצרים (צילום: מעריב אונליין)
הייננית רוני ססלוב חמושה בג'יפ ובצלם רן בירן חורשת את הארץ כדי להביא לכם את הסיפורים שמאחורי היקבים, והפעם: יקב 'לה טרה פרומסה'...
יש חוויות שממשיכות להדהד שעות לאחר שהן מתרחשות. במקרה שלנו, הנוכחות של סנדרו ואירית פלגריני מיקב 'לה טרה פרומסה' נשארת, ומשרה חוויה של שלווה ונינוחות למראה יצירתם מעוררת ההשראה. במהלך המפגש שלי עם בני-הזוג הכין סנדרו פסטה. אפשר היה לחוש בעוצמה את הרוגע הזה, כשידיו של סנדרו לשו את בצק הפסטה כאילו מעצמן, בזמן שהוא סיפר על הילדות שלו באיטליה.
"האמרלד ריזלינג הוא יין שאפשר לפתוח בכל זמן בקיץ ופשוט ליהנות. ככה בלי לעשות עניין"... "האמרלד ריזלינג הוא יין שאפשר לפתוח ופשוט ליהנות. ככה בלי לעשות עניין..." (צילום: freeimages.com)
פילם - ימיןפילם - שמאלא1. המשפחה של סנדרו עושה יין משנת 1425. כבר בהיותו ילד בן חמש בפארמה שבאיטליה הצטרף סנדרו לעשיית היין המשפחתית. "העבודה המתאימה לילד היא רק לשבת על הטרקטור, כי הוא נוסע לאט ולמבוגר האחראי קל לקפוץ עליו אם צריך", הוא מספר. "כל שנה נוספות עוד משימות בהתאם לגיל. יש גיל לבציר, לערבובים, וגם גיל לסחיטה". בגיל 18 מחליט סנדרו למרוד ולהפסיק כמעט לגמרי להשתתף בעשיית היין, אבל כמובן ממשיך בשתייתו.
ב
2. סנדרו ואירית הכירו בארץ בתוכנית חילופי שפים שסנדרו, שהיה שף במסעדה בפארמה, השתתף בה אף הוא. אירית, ישראלית, בת להורים קוצ'ינים, אמנם מעולם לא ביקרה בהודו, אך הטעמים מבית אמא כתובים לה על הלשון, וכיום מקבלים חיים בביתה שלה. אירית וסנדרו הם זוג יוצר בהווייתם. הם מבשלים ועורכים ארוחות איטלקיות-קוצ'יניות, הכל פרי ידם, כולל היין, הלחם, הפסטה והקינוחים - הכל טרי, ועשוי בדיוק יצירתי המשלב טעמים של מסורת רבת שנים.
ג3. "כשאתה איטלקי צמא בשנות התשעים בישראל, האופציה הטבעית והפשוטה היא להתחיל לעשות בבית ליקרים כמו שסבתא היתה עושה", מספר סנדרו. "כל פעם שאמי באה לבקר היא מביאה אתה שקית מלאה בפירות יער". לטובת ייצור ליקר כמובן. בשנות התשעים היו כארבעה יקבי בוטיק בישראל, והיינות שלהם היו יקרים למדי וכבדים, לטעמו של סנדרו. בשנת 1998 החלו בני הזוג לעשות יין. "כל מה שהייתי צריך זה חדר קירור, ברגע שעברנו למושב מצאנו כזה", מספר סנדרו. "היה קל לעשות יין. עשינו שתי חביות על בסיס הניסיון והידע מילדותי באיטליה".
ד4. תחילה הם רכשו ענבים ובחלוף הזמן נטעו כרם משלהם. סנדרו חיפש לעשות יינות ששותים ביום-יום, כמו באיטליה. "עשיתי אמרלד ריזלינג כי היה לי חסר. אני מגיע מבית שבו כל יום עושים אפריטיבו בבר המקומי, כך שהדבר הכי טבעי הוא לשתות יין לבן, עם טיפה קמפארי. האמרלד ריזלינג הוא יין שאפשר לפתוח בכל זמן בקיץ, עם או בלי קמפארי, ופשוט ליהנות. ככה בלי לעשות עניין".
ה5. לכל יין מהיינות של סנדרו ואירית יש אישיות עצמאית משלו, אישיות כובשת, ומתחשק לבלות איתם שעות לצד האוכל, לאט ובהתענגות. מאז שהחלו בני-הזוג לעשות יין ועד היום, מחירי היינות שלהם לא השתנו. "אנחנו עושים יין בלי פוזה. לא בא לי לעשות פוזה, בא לי לעשות יין", צוחק סנדרו.
ו
6. אירית וסנדרו שותפים לחיים ולעשיית היין במלוא מובן המילה. את ההרמוניה והנינוחות של בני-הזוג, כמו גם את התמיכה ביניהם ואת אהבתם, חווים בעוצמה באוכל וביינות שהם עושים. זוהי חוויה שיש מי שיראה בה פשטות, אך היא רב-גונית, שלווה ומרתקת, ומעלה חיוך גדול.
