הייננית רוני ססלוב, חמושה בג'יפ ובצלם רן בירן, חורשת את הארץ כדי להביא לכם את הסיפורים שמאחורי היקבים, והפעם: יקב 'לטם'…
יין הוא משקה המשקף את המקום והתנאים בוא הוא נוצר: את מקום גידולו - הטרואר, את יוצרו – היינן, ואת החוויה האישית של הטועם - הנהנתן. ב'יקב לטם' מתייחסים לעומקם של כל ההיבטים האלה בעשיית היין וסביבתו. את יניב ויונתן אני מכירה שנים רבות, עוד מהימים בהם מכרתי להם ענבים שגידלנו בכרם האורגני בקדיתא. היה כיף למכור ענבים לאנשים שכל-כך מבינים וחיים בעצמם את ההבנה, שניתן להרגיש בתוצר היין הסופי את איכות הגידול וכוונות הכורם.
שנינו מבינים שאין מנדט על השכל. שנינו גם יודעים לקבל ביקורת אחד מהשני ולהמשיך הלאה...(צלם: רן בירן)
יניב ויונתן מאמינים שהאנרגיות שסביב היין משפיעות על איכותו, והם עושים כל מה שביכולתם על-מנת שיהיו סביבו אנרגיות טובות. איך משדרים אנרגיות טובות ליין, אתם שואלים? קודם כל משמיעים לו מוזיקה חיובית. בשיחה עם יניב, אני מנסה לברר איך הוא מסביר את זה. איך אתה יודע מה חיובי? "מה שהלב שלי אומר". אז כל מוזיקה שאתה אוהב? "אני משתדל משהו עם קצב עדין, עם אנרגיה רוחנית, הרבה מוזיקה מתוך מעגלים של אנרגיה רוחנית".
ישנם מחקרים רבים אשר בוחנים את השפעת השמעת מוזיקה על צמחים ומזון. החוקר היפני מסרו אמוטו תיעד השפעת מסרים מוזיקליים ומילוליים על תצורת גבישי מים. ישנו גם מחקר בנושא השפעת השמעת מוזיקה על חווית הטעימה ביין לבן ואדום.
בהשמעת מוסיקה "כבדה" ועוצמתית (האופרה כרמינה בוראנה) היין נחווה ככבד ועצמתי (32%/60%), בהשמעת מוזיקה מעודנת ומורכבת (ואלס הפרחים) היין נחווה כמעודן ומורכב (31%/41%), בהשמעת מוסיקה קצבית וערנית (I Just Can't Get Enough) היין נחווה כחד ורענן (40%/43%).
ד"ר נאדר בוטו, קרדיולוג ומצנתר בכיר העוסק ברפואת גוף נפש, פיתח מכשיר למדידת אנרגיה במזון. בבדיקה שערך הדוקטור קיבל היין של 'יקב לטם' ציון גבוה מאוד. התרגשתם מהנתונים שעלו מהבדיקה שערך ד"ר בוטו? "אני אישית מאמין שהמדידה האמיתית היא הלב. חשוב לי שאנשים ירגישו, ופחות שהמכונה תרגיש. כשבאות קבוצות אני מראה להם סרטונים, אבל זה יותר כדי להגיע אל לבם של הספקנים.
ואז אני תוהה בקול רם, כשבחרת את הבת-זוג שלך האם הלכתם לבדיקה כדי לקבל ציונים? עם כל הכבוד למעבדות, כשטועמים ומרגישים, זה מה שחשוב. יש מלא בדיקות ומחקרים, אפשר למדוד היום כמעט הכל, אבל יש צורך בבדיקות האלה כאשר לא מאמינים לרגש. זה לא חשוב לי. הגוף יודע. הוא מרגיש. צריך רק להיות מוכנים להקשיב לו. אנחנו בחרנו ללכת עם הלב".
יקב לטם מתייחס לעצמו לא כמקום מסחרי נטו, אלא כפרויקט רגשי-אישי. את כל מה שנמצא ביקב בנו יניב ויונתן בידיים שלהם: השולחנות, הבר אפילו הווילונות עשויים ממוטות של חביות ישנות. "את הכל בנינו ב-10 אצבעות", מספר יניב. "זו הנשמה שאנשים מרגישים. היין לא רק מושפע מהמוזיקה שאנו משמיעים לו, אלא גם מהאנרגיה הכללית שאנו שמים במקום". ויונתן מוסיף: "יש אנשים שבאים רק לחצי שעה לטעום קצת יין, ויוצאים אחרי שלוש או ארבע שעות.
המקום אינו רק יקב, אלא מרחב מקרב לבבות. הרבה מהלקוחות הקבועים הם תושבי הכפרים השכנים - עראבה וסכנין - ומיישובים נוספים מהסביבה. ערבים ויהודים באים, שותים יין ומדברים על החיים. זה אחד ההישגים שיונתן ויניב מתגאים בהם. בסופי שבוע יונתן נכנס למטבח ומכין מטעמים למבקרים, כך התפתחה מסורת של סופי שבוע טאפאס, יין ומוסיקה טובה.
ההרמוניה מקבלת ביטוי גם במערכת היחסים בין יניב ליונתן. בשנת 1999 נולד יקב לוטם בביתו של יניב. הוא התחיל לשחק, כך הוא מספר, איש היי-טק שהסתובב בעולם ואוהב יין. לפני 11 שנים הצטרף יונתן, שהיה אז איש קבע בצה"ל, ואשתו לשעבר שעבדה עם יניב בהיי-טק. כך הם הכירו. יונתן נכנס כשותף והלך ללמוד עשיית יין באוהלו שבקצרין. "מאז היין השתדרג", צוחק יניב, "אחרי שעשיתי את כל הטעויות האפשריות ביין, עכשיו שנינו נהנים מהפירות".
כיום יונתן מגדל את הענבים ומשמש כיינן מרכזי, אך את ההחלטות המשמעותיות הם מקבלים ביחד. "שנינו מבינים שאין מנדט על השכל. שנינו יודעים להקשיב ולקבל ביקורת אחד מהשני, גם כשזה לא נעים, ולהמשיך הלאה", משתף יונתן.
היקב הנו חלק ממיזם 'זמן גליל מערבי' בהקמת העמותה לקידום התיירות, אשר מקרבת בין כל היצרנים המקומיים ומארגנת סיורים וטעימות בסביבה. בעתיד מתוכנן לקום ליד היקב מרכז גבינות ומרכז מבקרים של העמותה לקידום התיירות בעכו.
הקשר עם היקבים השכנים מאוד קרוב. "אין שבוע שג'וני שטרן ואני לא מדברים לפחות פעמיים, מפנים אחד לשני מבקרים, עוזרים עם ציוד, או ייעוץ, או כל דבר שצריך בשמחה רבה. בניגוד להיי-טק, שם אוכלים אחד את השני. אולי ההיי-טק יותר ריווחי, אבל ביין הרבה יותר כיף".