יאיר גת חושב שאחרי שדלתון הוכיח את עצמו כיקב 'אמצע הדרך' איכותי, הפנייה שלו לסגנון ים-תיכוני יותר, עם זנים חדשים וגישה חדשה היא בהחלט הכיוון הנכון...
בציר 2015, הבציר הראשון של היינן גיא אשל ביקב דלתון, 'התחיל מדהים'. מזג האוויר היה נח, הענבים התפתחו כמו שצריך והכל נראה בסדר. אבל אז הגיע גל החום של תשעה באב. ראשון מתוך ארבעה, שהרביעי בהם כלל גם בונוס: סופות שכיסו את הכרמים בחול ואבק. גיא אומר שהקברנה סוביניון שהיה כמעט בשל עם פרוץ הסופות, לא נפגע כמעט.
המורבדר והויונייה שגדלים ברמת-הגולן ונבצרים מאוחר יחסית, קיבלו את כל האבק והכניסו את עצמם למצב חירום. הבשלת חומרי הטעם והצבע נעצרה, הבשלת הסוכר נמשכה, והתוצאה היתה שלא מעט מהחלקות האדומות נבצרו ירוקות מהרגיל. בצירים כאלה דורשים הרבה עבודה ביקב, אבל גיא לא נראה כמו אחד שהרבה עבודה מפחידה אותו.
אחרי שלמד באוניברסיטת דיוויס בקליפורניה, עבד שבע שנים ביקבים בנאפה וגם בצפון עמק הרון ואוסטרליה, החליט גיא לחזור לארץ. הוא אפילו חשב להקים יקב משלו. אלכס הרוני, הבעלים והמנכ"ל של דלתון, שחיפש באותו זמן חלופה הולמת לנעמה סורקין, פנה אליו והחיבור היה מוצלח.
בין הנימוקים שהביאו את גיא לקבל את התפקיד, היתה העובדה כי דלתון הוא אחד היקבים הישראליים היחידים שמגדלים כמעט את כל הכרמים בעצמם, ושפרט לחלקות בודדות ברמת-הגולן, בגליל התחתון ובשפלה, רוב שמונה מאות הדונמים שלו נמצאים בגליל העליון. "והגליל העליון", אומר גיא, "הוא אזור מעניין שכולל כמה וכמה תתי-אזורים, בעלי אופי ייחודי". אחרי שיחת הרקע והסיור בחדר החביות, שבו נחשפנו אל מכלי בטון חדשים, מהסוג שאפשר לראות ביותר ויותר יקבים בשנים האחרונות, ישבנו לטעום יינות מהבציר המורכב ההוא ועוד כמה דברים:
לכרם הפינו גרי ליד משגב עם, היה מזל. הוא נבצר ידנית בסוף חודש יולי, לפני תחילתן של הסופות. ליין ששהה חודשיים על משקעי השמרים יש ריחות נקיים של פירות לבנים, מלון, פריחה ועשבי תיבול. המרקם שלו שמנוני מעט והמבנה עגלגל, טעמי הפרי המתוק והעשיר מאוזנים יפה בחמיצות נושכת והסיומת יבשה וטיפה מינרלית.
מחיר: 65 ₪
תמיד חיבבתי את הסוביניון בלאן מסדרת D. את המהדורה הנוכחית אני מחבב במיוחד. היין, ששליש ממנו תסס בחביות עץ, ארומטי יותר מבעבר וממלא את האף בריחות רב-שכבתיים של פרחים, פירות לבנים טריים ופירות טרופיים ירוקים. המבנה שלו מוצק, החמיצות טובה, ובסיומת המורכבת עולים טעמי עץ קלוי ושקדים ירוקים.
מחיר: 47 ₪
הוא נעשה מענבי שלושה כרמים, שניים בגליל: כרם אלקוש וכרם בו זמרה הוותיק, ואחד בתל פארס שברמת-הגולן. ליין, ששהה שלושה חודשים על משקעי השמרים, יש צבע זהוב ירקרק וצלול, עם ריחות טובים ועשירים יחסית של פירות קיץ כתומים, פירות לבנים ופירות טרופיים ירוקים. המרקם שלו נעים, החמיצות גבוהה והסיומת יבשה וטובה. על-פי מיטב זכרוני הוא מעט יותר מורכב מקודמיו, אך לא פחות רענן ומהנה.
מחיר: 65 ₪
היין הלבן מסדרת הבלנדים של דלתון נעשה מענבי סמיון, ויונייה ופינו גרי, שחלקם תססו בחביות. לאחר השילוב בין המרכיבים התבגר היין שישה חודשים נוספים בחביות. ליין הבהיר יש ריחות של פירות כתומים, פירות לבנים, פרחים ותבלינים מתוקים, המרקם רך וידידותי, החמיצות נעימה והסיומת קלויה מעט.
מחיר כ-70 ₪
המצטרף החדש לרשימת יינות הרוזה המעולים שהושקו השנה בישראל, נעשה ברובו מענבי גרנאש מכפר תבור, בתוספת מעט ברברה מכרם ספסופה שבגליל העליון, וחציו תסס בחביות עץ משומשות. הצבע שלו בהיר מאוד ובאף עולים ריחות של פירות אדומים טריים, פרחים ועשב ירוק. המבנה שלו מוצק, החמיצות טובה מאוד והסיומת חמצמצה, יבשה ומרעננת.
מחיר: 75 ₪
דלתון, D –שנין בלאן 2015
זהו השנין בלאן הראשון של דלתון ולכן אפשר להתייחס בסלחנות לנוכחות המודגשת של חביות העץ ששימשו להתססת חצי מכמות היין וליישון קצר. ריחות ההדרים, הפרחים, עשבי התיבול, הפירות הלבנים והמינרלים, והסיומת הקצרה והחדה, מלמדים לטעמי על פוטנציאל גבוה ביותר.
מחיר: 70 ₪
עלמה 'בורדו' 2013 הציג ריחות של פרי אדום ושחור בשל, ציפורן ותבלינים מזרחיים. נראה כאילו הריחות הירקרקים שהיו אחד מסימני ההיכר של היין הזה בעבר, נדחקו הפעם לפינה. שיראז D 2014 היה, כרגיל, נגיש ופירותי, שיראז רזרב 2013, שבילה עשרים חודשים בחבית הפגין אופי גדול ומעושן, קברנה סוביניון D 2014 התגלה כפחות בוסרי מאשר בבצירים קודמים וקברנה סוביניון רזרב 2013 הפגין אופי כהה ומרתק.
אחרי עשרים שנה שבהם הוכיח דלתון את עצמו כיקב 'אמצע הדרך' איכותי, שלמעט כמה הבלחות, נותן לאנשים בדיוק את מה שהם רוצים, נראה שהוא מוכן להתחיל לחשב מסלול מחדש, להתרחק ממה שנחשב לעשייה איכותית לפני עשרים שנה ולהתקרב לסגנון עשייה ים-תיכוני יותר, עם זנים חדשים וגישה חדשה. כמו שזה נראה כרגע, הוא בכיוון הנכון.