מה כבר רוצה הבן אדם? לקנות יין טוב במחיר סביר, משימה כמעט בלתי אפשרית בארץ שמחירי היין הבסיסי מרקיעים בה שחקים. יוסי בוזנח ממליץ על חמישה יינות, מקומיים ומיובאים, שחמקו מהכלל ושווים כל שקל

הכותרת מבטיחה אבל בארצנו הקטנה מחירי היין הבסיסי שערורייתיים. רק לפני שני החגים המרכזיים, לפני פסח וקצת פחות מזה לפני ראש השנה, טורחים היקבים הישראלים להוריד מחירים באופן דרסטי, אבל באופן עקרוני אנחנו משלמים על יין פשוט הרבה יותר מרוב המדינות האירופאיות. קחו את ספרד לדוגמא. מחירם של שבעים אחוז מהיינות הנמכרים בסופר נמוך משלושה יורו (כ-15 שקלים). אצלנו הוא יותר מכפול. גם בנושא היינות במארזים גדולים אנחנו מפגרים. מה היה רע לראות הר חרמון אדום במארז סקסי של שלושה ליטר? כזה שגורם לך לפתוח ברז ולשתות יין כמעט עם כל דבר? ואם עבר שבוע ולא סיימת אותו לא קרה כלום. זורקים חצי ליטר לאחד התבשילים, רק טוב יצא מזה, ופותחים קופסה חדשה. נו, מתי כבר נזכה לזה?

1239967_699377396756172_1486352596_n
1239967_699377396756172_1486352596_n
בכל זאת בלי המלצה קטנה אי אפשר, אז הנה חמישייה חיננית ומשמחת חיך, לא מחייבת אירוע חגיגי אבל גם בנסיבות כאלו תעבוד יופי: קברנה סוביניון גולן, רמת הגולן (ישראל) – האדום הישראלי הקטן הכי גדול בארץ. 45 שקלים לצרכן. קברנה סוביניון רזרבה לואיס פילפה אדוארדס (צ'ילה) – הצ'יליאני המתוק הזה יגרום לכם להרגיש שאתם פשוט אוהבים יין. 46 שקלים לצרכן. קודורניו, קאווה ברוט קלאסיק (ספרד) – אני לא מחובבי "הכי הרבה קאווה לשקל", אבל זו מאוזנת, משמחת ומלאת טעם וריח. 44 שקלים לצרכן. קוט דה ונטו, פרין (צרפת) – יין אדום דק ומקסים, קררו אותו טיפה והוא יין קיץ מלא השראה. 55 שקלים לצרכן. אקר, גרונר ולטלינר (אוסטריה) – קודם כל כי הוא מגיע בליטר, מי האדיוט שהחליט ש-750 מ"ל היא המידה הנכונה? מעבר לזה – יין לבן קל ומרענן. הוסיפו לו קרח והוא במיטבו, תנו לו סודה והוא שפריץ מופלא. רק שתו אותו והרבה. 85 שקלים לצרכן.