ההצגה מגיל 12+
 
ההצגה נוצרה ממחקר באמצעות אלתור על נושא התרגום, מחומרים אישיים של השחקנים, ומראיונות עם מתורגמניות ועם חירשים שמשתמשים בתרגום.

תיאור מתוך תכניית המופע:
גוף ראשון — אני, החירש. ת
גוף שני — את. ה, השומע. ת
גוף שלישי — המתורגמנ. ית

אני תלוי בה. אתה תלוי בה. היא תלויה בשנינו. רגע היא אתה. רגע היא אני. מי היא?
האם היא מדייקת? האם היא מעבירה לי בתנועות ידיה את הדקויות של השפה שלך, את טון הדיבור, את המרווחים בין המלים? האם היא מצליחה להעביר את עושר הביטוי של שפת הסימנים אל הדיבור?
היא האוזן שלי, הקול שלי. הלוואי ויכולתי בלעדיה.
היא מדברת עבורי בטלפון עם משרד ממשלתי. אומרים לה, "בבקשה לא לצעוק, גברת!" היא הרימה את הקול כי כעסתי, והיא אמורה להעביר את הכעס שלי בדייקנות באמצעות הקול. אסור לה לעדן.
האם משהו מההרצאה שהיא מתרגמת באוניברסיטה נשמר אצלה בזיכרון, או שהדברים פשוט עוברים דרכה, והיא צריכה להתרוקן מהם כדי להמשיך לתרגם?
היא מתרגמת לי את ההוראות ומילות העידוד של המיילדת. היא מתרגמת לי את הקדיש שאחי אומר על אבינו.
את השאלות של הפסיכולוגית, היא מסמנת לי. זה טיפול בשניים או בשלושה? הפסיכולוגית מדברת אליה, מסבירה לה "מה הוא צריך לעשות". "הוא" זה אני. עכשיו, אני גוף שלישי.

שחקנים יוצרים: אלה אוחוטין, שובל בן זאב, לי דן, אלון זינו, נורית שלום
בימוי: עתי ציטרון
דרמטורגיה: לי דן
עיצוב במה: שי עיד אלוני
עיצוב תלבושות: הלן בודניאצקי 
עיצוב תאורה: יאיר ורדי
וידאו: יונתן צור
הפקה וניהול הצגה: גל בלזיצמן
תרגום בחזרות: דנה נריה, ליאורה דמטר, הילה נהרי-אסרף, תמרה חלוצי