אמש, התקיים אירוע הוקרה למשלחת הפראלימפית במרכז פרס לשלום. האירוע התקיים על רקע ההישגים המרשימים של המשלחת במשחקים בפריז 2024. אודיה קורן הנחתה את המאורע המרגש, אשר היה במעמד אשת נשיא המדינה מיכל הרצוג, ראש הועד הפראלימפי משה מוץ מטלון ומנכ"לית מרכז פרס לשלום אפרת דובדבני. יחד איתם נכחו 27 הספורטאים של המשלחת הפראלימפית, אשר קיבלו את מלוא הכבוד להם הם ראויים.

מטבע הדברים, מלחמת חרבות ברזל היוותה חלק נרחב משיח באירוע. פצועי חרבות ברזל חוזקו רבות בידי ספורטאים הפראלימפיים, אשת הנשיא ומוץ מטלון, מנכ"ל הועד. הגברת הרצוג אמרה בפתח דבריה לספורטאים הנרגשים כי "תהנו מהרגע, נוחו על זרי הדפנה ואז תחליטו לגבי עתידכם" הרצוג גם בירכה את המשלחת: "בשם מדינה שלמה- תודה רבה לכם הספורטאים, הבאתם לנו גוואה וכבוד גדול"  אפרת דובדבני מנכ"לית מרכז פרס הוסיפה כי "סגירת מעגל שאתם כאן במרכז פרס לשלום, חוגגים את הצלחתה הכבירה של המשלחת, כאשר הנשיא פרס היה הראשון לקיים שוויון בין המשלחת האולימפית והפראלימפית".

מורן סמואל, זוכת הזהב ואחת הספורטאיות המעוטרות והוותיקות במשלחת, נשאה דברים בשם חברי המשלחת. סמואל סיפרה כי "היה ילד שהעריץ אותי במשך שנים, ולצערנו הרב הוא נפל ב-7 לאוקטובר" שיתפה  בדמעות. "הזכייה הזאת היא עבור כל עם גיבורי העל שיש לנו. שמחה על הזכות להביא כבוד בתקופה כל כך קשה". סמואל הדגישה את ההכנה המפרכת שעברו הספורטאים כדי להגיע מוכנים ביותר. "המטרה של המאמנים שלנו, זה שברגע האמת זה יראה הכי קל שיש, ולשם כך צריך לעבוד קשה. כישרון זה לנצח את עצמנו. יש לנו עוצמות גדולות כעם". סמואל סיכמה ואמרה כי "צריך לדעת לשחרר את מה שאי אפשר לשנות. בעולם נגיש ושווה הזדמנות אין דבר כזה מוגבלת, ולמרות שאנחנו עוד לא שם, הספורט הוא דוגמא לכך שזה אפשרי. עליתי לגמר עם שלוש מילים שליוו אותי לאורכו- בגלל, בזכות ולמרות". 

לאחר דבריה של סמואל, התקיים פאנל קצר עם נציגי המשלחת. סלאח שאהין, אסף יסעור, אלהאם מחאמיד רוזין ועמי דדאון, זכו לכבוד לקחת בו חלק. שאהין, שזכה במדליית הארד, אמר כי "כדי להגיע לקצה גבול היכולת צריך להכיר ולהשלים עם הפציעה, ולדעת לצמוח ממנה למחוזות חדשים וטובים". מחאמיד רוזין, מנבחרת הכדור-שער הוסיפה: "האמנו מהרגע הראשון שנזכה. זה הכוח של שש נשים. זה הייתה השליחות שלנו להוכיח שמקושי אפשר להצמיח דברים נהדרים". עמי דדאון, שנתן אולימפיאדה היסטורית סיכם "לכל אחד יש את הייעוד שלנו, רק צריך למצוא אותו ולדעת לפתח אותו, אבל חשוב לא פחות- לדעת להעביר את זה הלאה לבאים אחרינו"