לא היה חסר הרבה שברק יצחקי היה עולה הערב למשחק חצי הגמר במדי בית"ר ירושלים. יש רבים שהיו רואים בזה עניין טבעי לחלוטין.
למרות שגדל באשקלון ושיחק את החלק הארי בקריירה שלו במכבי ת"א, ברק יצחקי מזוהה יותר מכל עם בית"ר ירושלים, וטבעי היה שיחזור אליה בקיץ האחרון, אחרי שהתברר לו כי המאמן שוטה ארבלדזה מקצין את עמדת קודמיו ומרחיק אותו מהרוטציה. ואז, לאחר סדרת המשחקים שמיועדת למקופחי הרכב ונושאת את השם "גביע הטוטו", שגם בה נעדר יצחקי מההרכב הראשון, הוא התייצב בפני הגיאורגי לשיחה.
"למה אתה צריך אותי פה", פנה יצחקי לארבלדזה, כהרגלו בטון חביב ורגוע, "אתה לא סופר אותי. מיותר שאשאר פה". על שולחנו טרם הונחה הצעה, ובעידן אלי טביב לא בטוח שההצעה מבית וגן גם הייתה מכסה את החוזה שלו במכבי ת"א, אבל יצחקי עבר את הנקודה שבה דברים מתקבלים בטבעיות.
אופיו הסתגלני מאפשר לו לקרוא את המצב היטב והוא חמוש בביקורת עצמית - כך מספרים כמעט כל מי שעזר לנו להרכיב את הסיפור הזה - שכאשר הקבוצה רצה בלעדיו, הוא אפילו לא מוטרד מכך. אחרי הכל, חלק נכבד ממשכורתו מבוססת על הישגי הקבוצה, ואם החברים משחקים טוב וגם מתגמלים אותך על כך - אתה לא תתלונן. כאן היה ברור לו שהוא בכושר טוב ואינו מקבל אשראי.
שוטה עדיין היה טרי בקבוצה, בעיצומן של התמודדויות על העלייה לשלב הבתים בליגה האירופית, וסמוך לסגירת חלון ההעברות של אוגוסט. ארבלדזה מלמל משהו על כך שישתמש בו, אבל אי אפשר היה שלא להבין כי מדובר בצ'ק ללא כיסוי. יצחקי ביקש שחרור, באותו נימוס, גם מג'ורדי קרויף וג'ק אנגלידיס. אבל לא שוטה, לא קרויף ולא אנגלידיס השאירו את יצחקי במכבי ת"א. אדם אחד, שמשלם לכל החברים הללו, היה זה שהכריע.
מדובר באדם שנתן את ברכת הדרך לקרויף ולאנגלידיס לשלוח את יצחקי בקיץ 2012 לשנת הבראה אצל רוני לוי באנורתוזיס פמגוסטה, והוא היה זה שהורה להם להשאיר את החלוץ בן ה-32 בקבוצה.
מיץ' גולדהאר התערב גם בדצמבר האחרון, כשיצחקי אותת שוב כי המצב לא מועיל לו והוא מבקש להתאוורר ולחזור ולשחק. הפעם הסיפור אפילו לא גלש לחלון ההעברות. גולדהאר היה נחרץ, ואז גם בא השינוי: הקבוצה התחילה לאבד גובה במהירות, פער הנקודות מבאר שבע גדל, הגיאורגי חיפש פתרונות, הגיע ליצחקי, וזה החזיר בשערים. גול ראשון בכפ"ס, שער ניצחון נגד אשדוד, משחק נגד בית"ר ירושלים והופ... אין שוטה. הוא פוטר בתחילת ינואר.
ואז נכנס לתמונה ג'ורדי קרויף, וחלק מייצוב המערכת מבחינתו היה לבנות מערך והרכב שחקנים שיתחיל לייצר מספרים שייצרו נקודות. הוא חיפש לחזק את הסגל, אבל בינתיים השתמש במה שיש ובצורה מושכלת: שחקנים ששוחים באזורים המסוכנים הוזזו להתקפה ושחקנים שפחות שוחים - קצת אחורה. וכך מצא את עצמו יצחקי לצדם של וידאר קיארטנסון וטל בן חיים בקדמת המערך, בעמדה ובמעמד לו זוכה וויין רוני אצל ז'וזה מוריניו במנצ'סטר יונייטד.
מאז שקטעה הרצועה הצולבת את הרנסנס הקודם שלו בעידן פאולו סוזה (בדיוק בחימום לקראת משחק הגומלין בליגה האירופית מול באזל, בפברואר 2014), לא הפך יצחקי לבאנקר בהרכב. פה ושם, כן ולא, לא משהו יציב. והוא החזיר על האמון הזה בריבית דריבית.
מאז עזב ארבלדזה כבש יצחקי שישה שערים, אבל הרגע המכונן עבורו היה במשחק מול מכבי פ"ת, שסילק את הלוזונים מתמונת האליפות. יצחקי כבש את השער הבודד במשחק. ביציע של אצטדיון המושבה ישב אחד, מיץ' גולדהאר. לכאורה, לא הייתה לו סיבה להשאיר את יצחקי, אבל הקנדי התעקש שלא לשחרר אותו, ומול עיניו הבין שצדק.
ברק יצחקי הוא אחד השחקנים האהובים ביותר בעידן גולדהאר. צריך לשמוע את האנשים שם כשהם מדברים עליו. העיניים בורקות. יש מי שכינה אותו אתמול "דמוי אלי אוחנה", עד כדי כך. לא בגלל היכולת - כנראה שאוחנה היה בכל זאת טוב ממנו - אלא בגלל הפאסון.
כשהוחלף במשחק נגד הפועל חיפה הוא איבד את הפאסון לשנייה, הטיח בקבוק מים והשליך את המעיל שקיבל. ג'ורדי קרויף ניגש אליו. קרויף לא היה ניגש כנראה לשחקן אחר, הוא ניגש למי שאכפת לו ממנו. כך היה כשייעץ לרוני לוי לקחת אותו לקפריסין, להוציא אותו מחדר ההלבשה - שבחש ונבחש בעונה שלפני כן, אותה התחיל מוטי איוניר וסיים ניר לוין - ולהוריד ממנו את הלחץ שהלך וקיצר לו את הקריירה.
כדורגל בתנאי מעבדה חיכה לו באצטדיון על שם אנדוניס פפאדופולוס בקפריסין, ומשם חזר חד מתמיד לחיקו של קרויף במכבי ת"א. עכשיו לקרויף היה חשוב שיירגע, וחשוב היה עוד יותר שאיש לא יראה אותו מגיב כך. כשדיבר אליו קרויף, ביקש שיביט לו בעיניים, אקט ששמור ליחסים בין אב ובן. בתוך חצי שעה, בדרכו לאוטובוס, נכנס יצחקי לפריים בדיוק כשהקפטן שרן ייני עמד מול המצלמות, ובנועם בלתי אפשרי, אחרי סערת הרגשות, הסביר כי ההתנהגות המתועדת מכל זווית לא התאימה לו.
לא חסרים בכדורגל הישראלי שחקנים שגם היו שוברים את המצלמה. לא חסרים שחקני כדורגל שאחרי משחק העונה בבאר שבע, בו הורכב אוסקר סקאריונה לפניו בהרכב, והקבוצה הפסידה במשחק - ואולי גם את הסיכוי לאליפות - שהיו דואגים ללכלך על ליטו וידיגאל. לא יצחקי. הוא אחד שייסע לקריית שמונה למשחק שבו לא נכלל בסגל.
המאוהבים בו טענו לטובת הכתבה הזו שיצחקי ניחן בתכונות שיהפכו אותו בעתיד למאמן גדול. אין לו חוזה לעונה הבאה, ואין סכנה שכבר בעונה הבאה יחליף את וידיגאל, אבל מעבר לפינה כבר מתגבשת הקריירה הבאה שלו. סביר להניח שגם בעונה הבאה הוא ישחק במכבי ת"א.
ועכשיו נשאלת השאלה האמיתית: איך מכל זה שב ברק יצחקי להיות השחקן הכי חם של מכבי ת"א, אפילו יותר מווידאר "המלחייה" קיארטנסון ששבק משערים לאחרונה? ובכן, שינוי המערך תרם לכך רבות. יצחקי משחק עם דור מיכה ולא במקומו, כך שמיכה משחק ממש מאחוריו - ואין כמו ערן זהבי שיספר לכם איזה קריירה אפשר לעשות כשמיכה תומך בה - אבל לא פחות משינוי המערך הגיעה לידתה של סול, בתו הבכורה, שבוע לפני פיטוריו של ארבלדזה. תהליך הבגרות של יצחקי צבר תאוצה, ויש הטוענים שקיבל אפילו טוויסט.
הערב, מן הסתם, יכול יצחקי לעלות עוד מדרגה. אם לא במעמדו, אז לפחות לפודיום, בדרך לנשיא.