בתחילת החודש, במהלך ריצה שגרתית בבסיס צה"ל, התמוטט ונפטר אל"ם שרון אסמן, מפקד חטיבת הנח"ל. יום למחרת המקרה הטרגי, זומן ד"ר דן הדס, מנהל ומייסד המרכז הישראלי לקרדיולוגיית ספורט וקרדיולוג ספורט מטעם הוועד האולימפי הבינלאומי, IOC, לפגישה עם קצין הרפואה הראשי של צה"ל.
"כבר הרבה זמן שאני מתנהל מול הצבא והצעתי להתחיל לבדוק את הלוחמים שהם בעלי יכולות אתלטיות מטורפות, והתשובה הרשמית הייתה שזה איכשהו תקוע", אומר ד"ר הדס. "המוטו שמלווה אותי הוא - מוות של ספורטאי הוא מוות בר מניעה. אין שום סיבה בעולם שספורטאי או לוחם יתמוטט. זה לא צריך לקרות".
מותו של אל"ם אסמן ז"ל, כמו ההתמוטטות של כוכב נבחרת דנמרק, כריסטיאן אריקסן, במהלך המשחק מול פינלנד ביורו 2020, שממנה התאושש, מעוררים שאלות לקראת האולימפיאדה בטוקיו. "אם הייתי אחראי על הנבחרת האולימפית, הייתי מציע לבדוק את כל הספורטאים שלנו לפני שאנחנו מגיעים לטוקיו כדי לוודא שכל מי שהולך גם יחזור, ולא עשו זאת", טוען ד"ר הדס. "אי אפשר לדעת מתי אסון כזה יכול לקרות. בבדיקות אפשר לראות את הסימנים המקדימים שנה או שנתיים מראש".
אתה רוצה להגיד לי שלא בודקים את הספורטאים לפני התחרות?
"מה שלרוב עושים זו בדיקה שגרתית של רופא ספורט וביצוע אק"ג. הבעיה שאנחנו רואים בארץ זה שעושים בדיקות כדי לסמן 'וי' כדי לצאת ידי חובה ולא כדי לנסות למצוא בעיה. כך לא נצליח לעולם להוריד את כמות התמותה בקרב ספורטאים בישראל".
אז מה צריך לעשות?
"צריך עוד מילדות לבצע לספורטאים בדיקות אק"ג, ארגומטריה לפי מאמץ ואקו לב, כשהכל נעשה ונרשם בפרוטוקול ספורטאים. לצערי בארץ הבדיקות על ידי קרדיולוג ספורט בפרוטוקול ספורטאים לא קיימות במערכת הציבורית, בניגוד לרוב מדינות העולם. אני אומנם עושה את הבדיקות האלה, אבל אני לבד לא יכול לבדוק חמישה מיליון ספורטאים ולכן נלחם כדי שזה יהיה במערכת הציבורית. ברגע שעושים זאת, אתה יכול לא רק לסייע לספורטאי למקסם את היכולות הספורטיביות שלו אלא גם למנוע מקרה מוות".
מה עושים אם בכל זאת ספורטאי מתמוטט באמצע פעילות גופנית?
"הדבר המיידי שצריך לעשות זה להתחיל לעשות עליו החייאה בשנייה הראשונה שהוא נופל ובמקביל לקרוא לצוות הרפואי שיגיע עם הדפיברילטור. הכלל בהחייאה זה ללחוץ עמוק ומהר. מי שלא יודע כמה מהר, צריך לזמזם את השיר 'Staying Alive' של הבי ג'יז וללחוץ לפי הקצב. ברגע שמגיע הצוות הרפואי, צריך להפעיל את הדפיברילטור, כי זה יכול להציל חיים בצורה חד־משמעית. כדי למנוע מלכתחילה בעיה כזו, כמובן, צריך לעשות את הבדיקות שדיברנו עליהן על ידי קרדיולוג ספורט".
איך מעוררים את המודעות בארץ?
"זה צריך להיות משולב: הספורטאי צריך לרצות בבדיקה, מי שאחראי עליו צריך לרצות, והצוות הרפואי צריך לדעת לאיזה גורם רפואי נכון להכווין אותו. לצערי בארץ זה לא קורה. הספורטאי לא משתף פעולה, כי הוא חושש שאם תמצא אצלו בעיה - תגמור לו את הקריירה. זה לא מדויק, כי ברוב המקרים אפשר לשפר או לתקן את הבעיה ורק במקרים בודדים הספורטאי יצטרך לוותר על זה, אבל גם אז, מדובר בהצלת חיים ובסופו של דבר אתה תיתן לו את האפשרות לחיות ולחבק את הילדים שלו".