לעונת 2016/17 הגיעו אוהדי הכדורסל האירופי במתח רב ובציפייה גדולה. בפעם הראשונה המפעל הבכיר ביבשת, היורוליג, עבר למתכונת של ליגה, כמו בליגה מעבר לים, וכולם חיכו לדעת מה תהיינה התוצאות.
עכשיו כבר אפשר להכתיר את השינוי כהצלחה גדולה. האולמות התמלאו (עדיין לא מספיק), חוזי השידור גדלו בצורה משמעותית והאוהדים קיבלו את הקבוצות הגדולות ביבשת אצלן בבית שבוע אחרי שבוע. זו כנראה התשובה הטובה ביותר שיכלו לספק ראשי המפעל להקמת ה-G-league בארצות הברית והנהירה המוקדמת של כישרונות אירופאים לליגה הטובה בעולם.
אז מה צופנת לנו העונה הקרובה? נדמה שגם השנה נראה את פנרבחצ'ה, צסק"א מוסקבה וריאל מדריד מגיעות לשלבים הסופיים, לעומת זאת גם ברצלונה וגם מילאנו השקיעו סכומי כסף גדולים כדי לחזור לקדמת הבמה, בעוד שקבוצות מכבי ת"א ניצבות תחת סימן שאלה גדול. יורוליג, גרסת 2017/18, יוצאים לדרך.
פנרבחצ'ה: העולם על פי אוברדוביץ'
אחרי שבעונה שעברה זכתה באליפות היורוליג הראשונה בתולדותיה, איבדה הקבוצה הטורקית את שני הכוכבים הגדולים, בוגדאן בוגדנוביץ' ואקפה אודו, שנדדו ל-NBA. המאמן ז'ליקו אוברדוביץ' לא התמהמה והשתמש בכסף של הספונסרית החדשה, חברת דוגוש (זאת מדרושפאקה) כדי לצרף את בראד וונמאייקר, ניקולו מלי, סינאן גולר, מרקו גודוריץ' וג'ייסון תומפסון. למרות העזיבה של שני השחקנים המרכזיים, האלופה נראית טובה ועמוקה יותר מאשר בעונה שעברה.
צסק"א מוסקבה: בלי תאודוסיץ', עם רודריגס
אחרי שש שנים, תחל צסק"א את עונת היורוליג ללא מילוש תיאודושיץ'. הקוסם הסרבי הלך לבדוק את כוחו בליגה הטובה בעולם והקבוצה הרוסית הנחיתה במקומו את סרחיו רודריגס. שיתוף הפעולה בין הרכז הספרדי לננדו דה קולו יקבע עד כמה רחוק תגיע צסק"א. גם ארון ג'קסון עזב אחרי חמש שנים ובמקומו הגיע ליאו וסטרמן המוכשר. וויל קלייבורן יוסיף איכות בעמדות הפורוורד ואות'לו האנטר הגיע במקומו של ג'יימס אוגוסטין כדי לשפר את המימד האתלטי של שחקני הפנים. לסיכום: משהו בהמשכיות ובעוצמה של קבוצת הצבא האדום נפגע, אבל הסגל איכותי כתמיד כדי להגיע לפיינל פור.
ריאל מדריד: זמן ה-דונצ'יץ'
הפציעה הקשה של סרחיו יול, שייעדר עוד מספר חודשים, אילצה את הבלאנקוס לצרף מספר שחקנים בקו האחורי. פקונדו קמפאצו, פביאן קוזר וצ'ייס רנדל הגיעו (חלקם עוד לפני הפציעה של הגארד הספרדי), אבל מעל כולם לוקה דונצ'יץ' יצטרך לעשות עוד צעד אחד קדימה ולהיות הגארד המוביל של הקבוצה מבירת ספרד. נער הפלא הסלובני מסומן כאחד שייבחר במקומות 1-5 בדראפט 2018 ורגע לפני שהוא עושה את המעבר לליגה הטובה בעולם הוא צריך להביא גביע עשירי לריאל. מעבר לכך, רודי פרננדס, שלא היה במיטבו בעונה שעברה בגלל פציעה, יצטרך לחזור לעצמו ואוגניין קוזמיץ' יהווה עוד מטרה התקפית בצבע. כמו בכל העונות תחת פבלו לאסו, ריאל תמשיך להיות קבוצה התקפית ומלהיבה, השאלה הגדולה היא איך היא תופיע למאני טיים.
ברצלונה: הגלאקטיקוס עובר לקטלוניה
אחרי כמה עונות כושלות, ברצלונה עשתה מהפכה גדולה במועדון משדרת ההנהלה, דרך הצוות המקצועי ועד לסגל השחקנים. הארנק נשלף ובקטלוניה התאספה חבורת כוכבים הכוללת בין השאר את תומא הרטל, אדם האנגה (שחקן ההגנה של 2016/17), קווין סראפין, אדריאן מורמן ועוד. לא ברור האם סיטו אלונסו בן ה-41, שמגיע אחרי עונה אחת בלבד ברמות הגבוהות של אירופה, הוא האיש המתאים להוביל את הפרויקט השאפתני להישגים. בארסה תצטרך לנצל את לוח המשחקים שסידר לה ארבעה משחקי בית בששת המחזורים הראשונים כדי להשיג ניצחונות, לצבור ביטחון ולהתגבש ליחידה אחת.
אולימפיאקוס: עוד מאותו דבר
סגנית אלופת אירופה ביצעה שינויים כמעט בכל העמדות ונראית כמו אחת שתגיע לפחות לרבע הגמר. קים טילי וג'מאל מקלין הגיעו מבאסקוניה ומילאנו ויוסיפו עוצמה בעמדות הפורוורד, הסווינגמן הוליס תומפסון הותיר אחריו 256 משחקים ב-NBA ו-7.9 נקודות בממוצע ויהווה איום לכל הגנה ביבשת. יאניס סטרלניקס (מבאמברג) ובראיין רוברטס (חוזר לאירופה אחרי חמש שנים ב-NBA) ישדרגו את הקו האחורי ויוסיפו כוח אש מחוץ לקשת. האיש הבולט ימשיך להיות ואסיליס ספאנוליס, שבגיל 35, ואולי בעונתו האחרונה בקריירה, ינסה לסחוף את אולימפיאקוס לעוד תואר אחד אחרון. מה שבטוח, בהיכל השלום והאחווה לא יהיה ליריבות לא שלום ולא אחווה.
פנאתינייקוס: געגועים לימים יפים
מאז עזיבתו של ז'ליקו אוברדוביץ' ב-2012 פנאתינייקוס לא חזרה למעמד הפיינל פור. צ'אבי פסקוואל, שמונה לתפקיד המאמן שבועות ספורים לאחר תחילתה של העונה האחרונה, אומנם הצליח לייצב את הקבוצה, אך ספק גדול אם שחקני הרכש מרכוס דנמון, יאן וויוקאס, תנאסיס אנטטוקומפו, מאט לוג'סקי, לקאס לקאביצ'יוס וזאק אוגוסטה יסייעו לו להעפיל לארבע האחרונות של היורוליג. חסרונו של מייק ג'יימס (עבר לפיניקס סאנס) יורגש בקו האחורי. בינתיים הספיקה פאו לרשום ניצחון יוקרתי על אולימפיאקוס בליגה ולמנות את וויוקאס לקפטן זמני במקומו של ניק קלאת'ס שיצא לבלות עם חבריו ערב לפני משחק הכנה במוסקבה.
מכבי ת"א: תחת סימן שאלה
מה חדש? מה לא חדש. מכבי ת"א ביצעה חריש עמוק בקיץ והביאה לא פחות מ-11 שחקנים חדשים. גם הצוות המקצועי הוחלף ונבן ספאחיה נשלף מאטלנטה כדי לנסות ולהחזיר את האימפריה הצהובה למסלול. כבר בקדם העונה אפשר היה לראות שבשונה מהשנים האחרונות נבנתה קבוצה בריאה עם שחקנים שבאו לעבוד למען ההצלחה המשותפת. חוסר הניסיון של שבעה שחקנים במפעל הבכיר ביבשת וכמה שחקנים שכלל לא בטוח האם הם מתאימים לרמות אליהן מכבי ת"א שואפת, מותירים יותר סימני שאלה מסימני קריאה. למרות הדיבורים על אורך רוח וסבלנות, האוהדים וגם הנהלת המועדון לא יהיו מוכנים לקבל שוב את העובדה שהעונה מסתיימת להם בשלב מוקדם. חובת ההוכחה על המאמן (והמנהל המקצועי) הקרואטי והצוות שלו.
מילאנו: סיינה 2.0
לאחר שסיימה במקום האחרון בעונה שעברה ואפילו לא העפילה לגמר הפלייאוף באיטליה עשו ראשי הקבוצה ממילאנו את מה שהם יודעים הכי טוב לעשות, להכניס את היד לכיס. תשעה שחקנים חדשים הגיעו במקום שבעה שעזבו ובנו בעיר האופנה את אחד הסגלים המרשימים במפעל. בדיוק כמו בתקופה היפה בסיינה, סימונה פיאניג'אני מחזיק במספר גארדים אתלטים שירוצו בכל הזדמנות ובכמה גאנרים שיפציצו מבחוץ כשיתאפשר. מעל כולם נמצא כמובן אקס מכבי ת"א אנדרו גאודלוק, לו יש רישיון ירי חופשי. גם ג'ורדן תאודור, אחד השחקנים המבוקשים ביותר בקיץ האחרון. הצלף הלטבי דייריס ברטאנס הגיע מדרושפאקה וגם הוא יקלע בכל הזדמנות. פיאניג'אני לא הזניח את הקו הקדמי וצירף מספר שחקנים מגוונים כמו ארתוראס גודאיטיס ופטריק יאנג לצד כמה שחקני הגנה מעולים כמו מרכוס קוזין. הניסיון של פיאניג'אני, הרעב של המועדון והאיכות של השחקנים אמורה לסדר את אחד הכרטיסים האחרונים לרבע הגמר.
אנדולו אפס: הפיכה טורקית
דווקא אחרי עונה טובה שהסתיימה רק במשחק החמישי ברבע הגמר, ביצעה אנדולו מהפכה (גדולה מדי?). לא מעט שחקנים עזבו ובמקומם הצטרפו קרונוסלב סימון, בירקאן בטוק, ברוק מוטום, ולדימיר שטימאץ, ריקי לדו, ג'וש אדאמס ואריק מקולום. בינתיים הקבוצה לא פתחה טוב את העונה במסגרת המקומית ובשלושה מארבעת המחזורים הראשונים במפעל מחכות לה ריאל, צסק"א ופנרבחצ'ה. במועדון מקווים שהמאמן ולימיר פראסוביץ' יצליח שוב להביא את קבוצתו לשיא בזמן הנכון, לא בטוח שהפעם זה יקרה.
באסקוניה: שלם הגדול מסך חלקיו?
באסקוניה תצטרך להסתדר ללא המאמן סיטו אלונסו שעזב אחרי עונה מוצלחת. במקומו מונה פאבלו פריג'יוני, שרק פרש ממשחק פעיל לפני מספר חודשים. השמות המוכרים בסגל של הקבוצה הבאסקית הם טורניקה שנגליה, יאניס טימה, יוהאנס פויגטמן, מרסליניו הוארטס בן ה-34 וג'ורדן מקריי (ההוא שלא הגיע למכבי ת"א), אבל הספרדים הוכיחו לא פעם כי הם יודעים לבנות שלם הגדול מסך חלקיו.
אוהדי הכוכב האדום בלגרד: ביתי זהו מבצרי
הכוכב האדום הייתה רחוקה בעונה שעברה ניצחון אחד מהעפלה מדהימה לרבע הגמר, אבל התעלות אופיינית של דרושפאקה ודייויד בלאט במחזורים האחרונים מנעה ממנה את הכבוד המגיע לה. המאמן והמנצח על החגיגה דיאן ראדוניץ' עזב לאחר שלא הסתדר עם ראשי המועדון ובמקומו מונה דושאן אלימפייביץ' בן ה-31 (המאמן הצעיר ביותר במפעל). התקציב של הקבוצה הסרבית היה אמור להיות אחד הצנועים ביורוליג, כמו בכל שנה, אך העובדה שהפיינל פור ייערך בבלגרד הנחיתה בבירה הסרבית שחקנים ותיקים ומוכרים כמו טיילור רוצ'סטי, פרו אנטיץ', ג'יימס פלדין ומרקו קסליי. את העיניים יצוד הסנטר הצרפתי המוכשר מתיאס לסורט, שעשוי להמשיך מסורת של שחקני פנים מוכשרים שהתקדמו מהכוכב האדום בשנים האחרונות. נדמה שגם השנה הקבוצה הסרבית תעשה צרות לכל יריבה, בטח במגרשה הביתי, ותהיה בתמונת המאבק על המקום השמיני עד הרגע האחרון.
ז'לגיריס ובאמברג: מאמן או קוסם?
גם ז'לגיריס קובנה וגם באמברג עשו מאמץ גדול במהלך הקיץ כדי לשמור על המאמנים בידיעה שהסיכוי היחיד שלהם להצליח עם תקציב השחקנים הנמוך העומד לרשותם עובר דרך מאמן מוכשר. שאראס קיבל את החוזה הגבוה ביותר בתולדות ז'לגיריס (כחצי מיליון יורו) וגם הגרמנים שדרגו את שכרו של טרינקיירי. שתי הקבוצות עברו בקיץ מיני מהפכה בשל ההצלחה בעונה האחרונה. אצל הליטאים קווין פנגוס בן ה-24 יתפוס את מקומו של ווסטרמן כבן טיפוחיו של שאראס בעמדת הגארד. אצל באמברג דניאל האקט, ריקי היקמן וברייס טיילור יוסיפו ניסיון בקו האחורי ויהיו חלק מסגל עיקש, קשוח וערמומי, בצלמו ובדמותו של טרינקיירי.
ולנסיה: השינויים יספיקו
ולנסיה נפרדה מהמאמן המצליח פדרו מרטינס והביאה במקומו את טקסוס וידורטה, שבעונה שעברה זכה עם טנריפה בליגת האלופות של פיב"א. טיבור פלייס ולטביוס וויליאמס הצטרפו כדי לחזק את הצבע, אריק גרין וארון דונרקאמפ הגיעו אחרי עונות טובות באולימפיאקוס ובטנריפה בהתאמה כדי להוסיף יכולת וגיוון. הקבוצה הספרדית ביצעה שינויים נקודתיים, שספק אם יספיקו כדי להוות קבוצה תחרותית במפעל הבכיר, אבל לא מעט קבוצות הולכות להתקשות בסן לואיס הגועש.
חימקי מוסקבה: הסוס השחור
חימקי דווקא חיזקה את הסגל בצורה משמעותית. המאמן יורגוס ברצוקאס החליף את דושקו איבנוביץ' ויקווה להשאיר מאחור את האכזבה עם ברצלונה. סטפן מרקוביץ', ג'יימס אנדרסון, צ'ארלס ג'נקינס וצלף השלשות אנתוני גיל (41.9 אחוזים מחוץ לקשת במכללות) מצטרפים לאלכסיי שבד הנפלא בקו אחורי משובח. מצבת שחקני הפנים הייתה נראית נקודת התורפה, אך לפני כשבועיים חתם תומאס רובינסון, אחד משחקני הפנים המבוקשים ביבשת, ושדרג באחת גם את הקו הקדמי. במועדון מקווים שברצוקאס ישחזר את ההצלחה עם לוקומטיב קובאן ב-2015/16. עם הסגל שיש למאמן היווני נדמה שחימקי יכולה לתת פייט יפה לכל קבוצה.
מלאגה: הנמושה התורנית?
האלופה המפתיעה של היורוקאפ הבינה שמה שהוביל אותה להצלחה בעונה שעברה לא מספיק טוב לעונה הנוכחית. המאמן חואן פלאסה דאג להוסיף ניסיון יורוליג עם החתמתם של ג'יימס אוגוסטין, גיורגי שרמנדיני וסאסו סאלין, וגם לא ויתר על הוספת איכות עם דראגן מילוסבלייביץ' והגארדים הכישרוניים ריי מקאלום ומוראיו סולואדה. למרות מסע הרכש, קשה לראות את האנדלוסים לא מסיימים את העונה באחד המקומות האחרונים.