אל תטעו. האירועים המכוערים שהתרחשו שלשום על כר הדשא והיציעים בבלומפילד הם אינם גחמה רגעית של משוגע כזה או אחר שיושב ביציע ונסחף בלהט המשחק. מדובר בתופעה מזעזעת שמשתרשת בחברה הישראלית ומשליכה על מגרשי הכדורגל בארץ. זו תרבות של אלימות ושל ונדליזם שהורסת כל חלקה טובה ומתחילה, איך לא, בחינוך קלוקל מגיל צעיר.
כבעלים של מועדון הכדורגל בית"ר טוברוק, אשר אמון על גידולם של אלפי ילדים בני 5-18, וכמי שנמצא בענף יותר מ-20 שנה, נחרדתי מהתמונות הקשות שראיתי על צג הטלוויזיה, אולם קשה לומר שהופתעתי.
על שורת המחדלים שהתרחשו שלשום אפשר להרחיב ארוכות, ובהם כוחות המשטרה והסדרנים האמונים על אבטחת המשחקים ועל שלומם של השחקנים והאוהדים, אך במקום זה מתנהגים כצופים מן המניין ומפנים את גבם ליציע במהלך כל המשחק. בגינה של התנהלות שכזו, הם היו מפוטרים בכל ליגת כדורגל מתוקנת. אפשר להוסיף את האוהדים שאינם מסוגלים לשמור על איפוק מינימלי, ואפשר גם לציין את נציגי הקבוצות אשר קראו לאוהדים לרדת למגרש ולפוצץ את המשחק במקום להוות להם דוגמה.
ערן זהבי. אפשר גם אחרת. צילום: אסף קליגר
אולם מבחינתי, הדבר החמור ביותר היא ההתנהלות של שחקנה של מכבי תל אביב ערן זהבי, שבמקום לגלות איפוק הנדרש ממנו כספורטאי מקצועי, בחר ללבות את האש והיצרים במגוון פרובוקציות ותנועות לקהל, וכאן נעוצה סוגיית החינוך. רק לפני שבוע כבש שלומי ארבייטמן, חלוצה של הפועל באר שבע, שער חשוב בניצחונה של קבוצתו על מכבי חיפה, קבוצה שבה כיכב בעבר. אבל בניגוד לזהבי, ארבייטמן לא רץ לעורר פרובוקציות ולא חגג בצורה גרנדיוזית. ארבייטמן גדל והתחנך בבית"ר טוברוק, וכמוהו גם רבים אחרים. כמי שליווה אותם מילדות, אני יכול להגיד שאחד מהם לא היה נוהג כמו זהבי.
יש שיגידו שהשיטות שאני נוקט בטוברוק, הדורשות חינוך ומשמעת נוקשים - הכוללים בין היתר איסור ענידת עגילים, קעקוע הגוף, רכיבה על אופנועים וקטנועים וגידול שיער ארוך ודרישה להצטיינות בלימודים - הם חוקים תמוהים שאין קשר בינם לבין הכדורגל. אולם אירועי שלשום רק מוכיחים לי פעם נוספת כי דווקא הנהלים הללו הם אלו שמגדלים כדורגלים טובים ואחראים יותר, וחשוב מכך אנשים טובים יותר. במקרים רבים ויתרתי על כישרונות גדולים רק מכיוון שלא יישרו קו עם הדרכים החינוכיות שאני מנסה להכתיב, ואני לא מצטער על שום מקרה כזה. מעבר להשגת המטרה יש גם דרך, ומי שלא מוכן ללכת בדרך מבחינתי לא ראוי גם להגיע למטרה.
אין בדברי כמובן כדי להפחית מחומרת מעשהו של הפרחח שפרץ למגרש, הוא ראוי לעונש מאסר והרחקה מאצטדיוני הכדורגל לכל חייו, אולם חשוב להבין כי השחקנים על המגרש מהווים דוגמה לילדים ובני נוער בארץ ובכל העולם. אסור להם לשכוח בשום שלב שמעבר להערצה ליכולתם הספורטיבית, אותם מעריצים גם לוקחים מהם דוגמה להתנהלות היומיומית שלהם, ולכן עלינו לחנך אותם מגיל צעיר שתפקידם לשמש דוגמה לאוהדים ולציבור.
שחקן כדורגל סורר, ולא משנה כמה הוא מוכשר, גורם נזק לחברה כולה. צריך לטפל בזה מהרגע הראשון שבו נוגע הילד הרך בכדור במסגרת מסודרת.
הכותב הוא הבעלים של מועדון הכדורגל בית"ר טוברוק