צהרי יום ראשון בלסטר, שעה נסיעה מלונדון. זהו היום הראשון של האביב, וסביב אצטדיון קינג פאוור החגיגות בעיצומן. למחרת יחול יום הולדתו של ויצ'אי סריבדנאפארבה מבעלי הקבוצה המקומית לסטר סיטי והיו"ר שלה, והאוהדים זכאים לבקבוק בירה וסופגניה מתנה מהיו"ר. מקהלת גוספל בגלימות שחורות אדומות שרה: “לסטר סיטי, אנחנו אוהבים אותך, תודה על עונה נפלאה. ריאד מחרז, תודה לך".
קהל האוהדים בחולצות כחולות צילם את המקהלה ביד אחת כשהשנייה אוחזת בבקבוק הבירה החינמי. בינתיים המקהלה עברה לשיר את "Oh happy days" - הו ימים מאושרים. “הוא לימד אותי לראות, להילחם ולהתפלל", הם שרו ונעו בקצב מול חנות המועדון. בחנות עצמה ניתן לקנות עשרות מוצרים מיותרים עד מיותרים מאוד, אבל את המוצר הבסיסי ביותר עבור אוהד הקבוצה, חולצת משחק, אין להשיג. כל החולצות נמכרו והמשלוח הבא יגיע רק בקיץ. טירוף מערכות. ברחבה ליד האצטדיון עסוקים צוותי טלוויזיה מרחבי העולם בראיונות עם אוהדים, רצוי מבוגרים מאוד, ומנסים לחלץ מהם את האמירה המתבקשת שזכייה של לסטר באליפות תהיה הדבר הגדול ביותר שקרה להם אי פעם.
לפני פתיחת המשחק מול סאות'המפטון הובילה לסטר סיטי את טבלת הפרמייר ליג בארבע נקודות מטוטנהאם השנייה. ניצחון במשחק המאוחר של המחזור ה–32 יקנה לה שבע נקודות יתרון, שישה משחקים לסיום העונה. לפני שנה בדיוק לסטר הקטנה הייתה במרחק של שבע נקודות מהישארות בליגה האנגלית הבכירה ועתה היא במרחק נגיעה מתואר האליפות המפתיע ביותר של השנים האחרונות, יש כאלו הטוענים, וכנראה שבצדק, המפתיע ביותר אי פעם. 19 נקודות (ושלושה משחקים פחות) בתאריך המקביל בשנה שעברה, 69 נקודות השבוע, אפשר להבין למה מדברים על נסים ונפלאות בעיר.
בתחילת העונה הקנו סוכנויות ההימורים יחס של 5,000:1 לכל מי שחשב להמר משום מה, בדרך כלל בשל יותר מדי בירות, על אליפות של לסטר. היום אותם אנשים הם מרואיינים מבוקשים בתקשורת האנגלית, לצד האוהד האומלל שאשתו האומללה עוד יותר שכנעה אותו לא לחדש את המינוי העונתי שלו למשחקי הקבוצה וחולי סרטן הנלחמים על חייהם בתקווה שיזכו לראות אליפות של קבוצתם. גם עבור אוהדים צעירים ובריאים מדובר ככל הנראה בהזדמנות של פעם בחיים.
ברחבי העולם פתאום יודעים איך לבטא או לאיית את שם העיר ומכירים את שמות השחקנים. האצטדיון בן 32 אלף המקומות מלא עד אפס מקום, והקצב המקומי הכין השבוע “נקניקיות ראניירי" לכבודו של קלאודיו ראניירי, מנג'ר הקבוצה האיטלקי, עם תערוכה של תבלינים איטלקיים ו"קמצוץ ליגת אלופות". ברחבי אנגליה והעיר כולם מדברים על “הנס" אך עדיין מקנן חשש נורא שאיכשהו הכל ישתבש ברגע האחרון.
כל העיר במשחק
לסטר היא עיר שדה בת 330 אלף תושבים במרכז אנגליה. יש בה שתי אוניברסיטאות, אווירה נעימה ומעט מאוד אטרקציות. זו העיר הכי רב־תרבותית באנגליה, ו־36% מתושביה אינם לבנים.
גרתי בה לפני 16 שנים, והייתי מנוי של הקבוצה בפילברט סטריט, יותר גיבוב של יציעים מאשר אצטדיון. כמעט מכל מושב במגרש לא רואים לפחות קו שער אחד. הקבוצה הייתה קבוצת מרכז טבלה קלאסית ושיחקה באווירה פרובינציאלית, הרחק מתשומת הלב האנגלית ולבטח העולמית.
עם זאת, בשבתות הייתה תחושה שכל העיר הולכת למשחק. כותרות "לסטר מרקורי", המקומון הקרתני (“זוג מטורף העז להתחתן ביום שישי ה–13"), הוקדשו בשבתות ל"שועלים", ולרגע אחד ב–2001 נדמה היה שלסטר תזכה לכמה דקות תהילה. הקבוצה שיחקה ברבע גמר הגביע האנגלי מול וויקומב וונדררס מהליגה השלישית בדרך הבטוחה לחצי הגמר. אחרי 90 דקות ושער של חלוץ שגויס לעזרת וויקומב במודעת דרושים של הרגע האחרון, הודחה לסטר ממשחקי הגביע. “זו לסטר, בחיים כבר לא נזכה במשהו מעבר לגביע הליגה", שמעתי אוהד בדרך החוצה.
לסטר, שנחלה ארבעה הפסדים בגמר הגביע האנגלי, הצליחה למרר את חיי אוהדיה לא פעם. בעונה שאחריה ירדה ליגה, פשטה את הרגל, ניצלה הודות לאנשי עסקים מקומיים אבל בהמשך ירדה עוד ליגה. בשנת 2010 נקנתה הקבוצה על ידי קבוצת הרוכשים התאילנדית, זכתה לברכה של נזירים בודהיסטים והחלה לטפס חזרה כלפי מעלה.
בזכות המלך
את הפרק הנוכחי בפרמייר ליג החלה לסטר לפני שנתיים. הקבוצה פתחה את העונה היטב, אבל אז החלה ההידרדרות שקיבעה את הקבוצה במקום האחרון עד אפריל בשנה שעברה. הקבוצה לא שיחקה רע אבל הפסידה בהפרשים קטנים שוב ושוב, וכשנראה היה שהיא חוזרת לליגה השנייה, החל מסע ההיחלצות המרשים.
לסטר סיטי עשתה את מה שאיש מאוהדיה לא האמין שיש בכוחה לעשות - ניצחה בשבעה מתשעת משחקי הליגה האחרונים והשלימה הישרדות מפתיעה. הקבוצה השיגה את מאזן הנקודות הטוב ביותר באנגליה בשלבים האחרונים של העונה, הציגה כדורגל מצוין וכל זאת עם אותם שחקנים ומאמן. ההבדל בתוצאות היה כה גדול, עד שהחלה להתפשט אמונה מקומית שהשינוי הדרמטי בגורלה של הקבוצה קשור ללא אחר מהמלך ריצ'רד השלישי.
ריצ'רד השלישי היה אחד המלכים המושמצים ביותר בתולדות אנגליה וגם המלך האחרון שמת בשדה הקרב ליד לסטר ב–1485. הריקרדיאנים, מעריצי המלך, טוענים שהוא בעצם היה אדם נדיב ורגיש, שאופיו נרצח על ידי וויליאם שייקספיר, שניסה לרצות את שושלת טיודור שתפסה את מקומו. במשך שנים מקום קבורתו של המלך לא היה ידוע. על פי אגדות מקומיות, גופתו הובלה לעיר ונזרקה לנהר הסור, אבל לפני ארבע שנים החלה קבוצת ארכיאולוגים של האוניברסיטה המקומית וכמה היסטוריונים חובבים בראשות פיליפה לאנגלי מעמותת המלך ריצ'רד השלישי לחפור במגרש חניה עירוני במרכז העיר בתקווה למצוא את שרידיו.
במקום עמד בעבר מנזר פרנציסקני, שעל פי מספר עדויות, לשם הובאה גופת המלך. ריצ'רד באקלי, מנהל החפירות סיפר: “הסיכוי שנמצא מישהו מסוים, בייחוד ריצ'רד השלישי, נראה לי - כארכיאולוג שמודע לכמות המשתנים שיש במשימה כזו, ולעד כמה דברים נהרסים במשך השנים - כאחד למיליון".
החפירה החלה בקיץ 2012 בתקציב מוגבל. הטרקטור הקטן החל לחפור דרך האספלט במגרש החניה ואחרי 20 דקות התגלו עצמות אדם.
כך, יותר מ־500 שנה אחר מותו, התגלו עצמותיו של ריצ'רד השלישי, ובסוף מרץ בשנה שעברה הוא הובא לקבורה בטקס ממלכתי בקתדרלה המקומית. לסטר זכתה לאטרקציה משלה, מול הקתדרלה נפתח מרכז מבקרים מעניין, שבו מטופחת התחושה שסוף־סוף נעשה צדק עם המלך, ושמועה החלה לעשות את דרכה בעיר: ריצ'רד השלישי הוא האחראי להצלחת הקבוצה. עד כדי כך הייתה דהירת הקבוצה מפתיעה וחסרת הסבר.
כך, יותר מ־500 שנה אחר מותו, התגלו עצמותיו של ריצ'רד השלישי, ובסוף מרץ בשנה שעברה הוא הובא לקבורה בטקס ממלכתי בקתדרלה המקומית. לסטר זכתה לאטרקציה משלה, מול הקתדרלה נפתח מרכז מבקרים מעניין, שבו מטופחת התחושה שסוף־סוף נעשה צדק עם המלך, ושמועה החלה לעשות את דרכה בעיר: ריצ'רד השלישי הוא האחראי להצלחת הקבוצה. עד כדי כך הייתה דהירת הקבוצה מפתיעה וחסרת הסבר.
לא צריך כסף
בכדורגל המודרני, המנבא הטוב ביותר להצלחת הקבוצה הוא תקציבה. ברוב המקרים הקבוצה בעלת תקציב השכר הגבוה בליגה תסיים במקום הראשון. ובכן, תקציב השכר של לסטר סיטי העונה הוא ה–17 בגודלו מתוך 20 קבוצות - עשירית משל האלופה היוצאת צ'לסי, שאותה, אגב, היא ניצחה 2:1, והמנג'ר ראניירי אמר ל"קוריירה דלה סרה": “בעידן שבו כסף הוא הכל, אנו מעניקים תקווה לכולם".
הפרמייר ליג היא הליגה העשירה בעולם, ובעונה הקרובה היא תהפוך לעוד יותר עשירה בזכות חוזה שידורים חדש ומפלצתי. הכסף הגדול הביא לרכישת כוכבים מכל העולם, לבניית אצטדיונים מתקדמים במקום האצטדיונים ההיסטוריים ולהתעניינות גלובלית, ומאידך גם לניוון עמוק. כסף הפך לתשובה לכל. כל משבר נענה בפתרון אחד: מסע רכש. כל שחקן שלא מצא את מקומו בהרכב, דרש לעבור לקבוצה אחרת. כל מאמן שלא הביא במהירות את התוצאות או הסגנון הנדרש, נזרק. הדוגמה הבולטת ביותר היא של צ'לסי, שם נשפכו מאות מיליוני ליש"ט מחשבון הבנק של רומן אברמוביץ' רק על פיצויים לשורת מאמנים שפוטרו.
עשרות שחקנים בליגה נקנו ונעלמו עד שנמכרו מחדש או הושאלו. כוכבים כמו רומלו לוקאקו וקווין דה ברוינה ביקשו לעבור למועדונים אחרים במקום להילחם על מקום בהרכב. מנצ'סטר יונייטד בעונות המבולבלות שאחרי עזיבת המנג'ר אלכס פרגוסון, סובלת מבולמוסי רכש במחירים מופרזים, ומנצ'סטר סיטי, הקבוצה העשירה בליגה, קונה שחקנים בערימות שאינם מתאימים לה.
“כסף כיסה על כישלונות בשנים האחרונות כפי שניתן לראות בהופעות כושלות של קבוצות אנגליות בליגת האלופות", אומר פול סימפסון, אוהד, עיתונאי וסופר כדורגל ותיק. “מועדונים רבים נוטים לרכש חסר מחשבה. לפעמים נדמה שמועדונים לא צופים בשחקנים לפני שהם קונים אותם ואומרים - מקסימום נמכור אותם אם הם לא יצליחו. בלסטר נראה שהם בחנו לעומק כל רכש פוטנציאלי כשחקן וגם כאישיות. יש תחושה שיש רוח קבוצתית אמיתית. הרוח הזו, הלחימה, היא חלק חשוב מההצלחה העונה, ויש בזה לקח לקבוצות רבות. אתה לא צריך לרכוש ללא הרף אלא לחפש את השחקנים המתאימים ולנסות להוציא את המרב מהם".
סיירת מובחרת
לסטר ליקטה שחקנים מליגות נמוכות אחרי מעקב ובחינה מדוקדקים. הקפטן ווס מורגן, בעל מכון קעקועים בעיר, ערך את הופעת הבכורה שלו בפרמייר ליג בגיל 30. דני דרינקווטר, קשר הקבוצה, גדל במחלקת הנוער של מנצ'סטר יונייטד אבל לא זכה לקבל דקת משחק אחת בליגה, הושאל לקבוצות מליגות המשנה עד שעבר ללסטר ולפני כשבועיים ערך את הופעת הבכורה שלו במדי נבחרת אנגליה. הבלם רוברט הות' שיחק שלוש דקות בלבד במדי סטוק סיטי בעונה שעברה עד שעבר ללסטר בינואר ומאז הוא מהווה את לב ההגנה ואף הבקיע שני שערים בניצחון החשוב על מנצ'סטר סיטי העונה.
את הגישה החכמה מגלם ג'יימי וארדי חלוץ וכוכב הקבוצה. וארדי (28) לא מצא את מקומו בשפילד וונסדי, עבד במפעל ושיחק בקבוצות חובבניות מול קהל של עשרות איש בדרג השמיני של הכדורגל האנגלי. ב–2010 הוא עבר להאליפקס טאון מהליגה החמישית ועלה עם פליטווד טאון לליגה הרביעית. הוא נרכש על ידי לסטר לפני ארבע עונות ובתחילה לא הותיר רושם יוצא דופן.
וארדי ביקש עם חתימתו בלסטר לקבל בונוס אם ישחק בנבחרת אנגליה, דרישה חצופה ובלתי מציאותית, כמעט כמו לבקש מענק אליפות. עם חמישה שערים בלבד בעונתו הראשונה בקבוצה התקשה להתרגל לאיכות של הליגה הבכירה. הוא בכל זאת קיבל הזדמנות נוספת וכבש 16 שערים בעונתו השנייה.
העונה הוא כבש ב–11 משחקי ליגה ברציפות ובסך הכל הבקיע 19 שערים. שניים מהם הובקעו מול ליברפול במשחק הבית בתחילת פברואר, הראשון שבהם היה בבעיטה אדירה מהאוויר ממרחק של 30 מטרים. זכיתי להיות באצטדיון באותו יום, ומרגע שכף רגלו פגשה בכדור היה ברור שזה ייגמר בשער.
הכדור עף לפינה העליונה ומשהו בתפיסה של אוהדי ושחקני לסטר השתנה באותו רגע. אם עד אז הם היו האנדרדוג שהשתלט במפתיע על המקום הראשון שבכל רגע עלול לחול המשבר שיוריד אותם משם, הרי שבניצחון על ליברפול, בדרך שבה הם השיגו אותו ובניצחון על מנצ'סטר סיטי במשחק הבא הראתה לסטר לעצמה וליריבותיה שהיא בצמרת שלא במקרה. לאחרונה אף הבקיע וארדי גם שער נהדר לזכות נבחרת אנגליה מול אלופת העולם, גרמניה.
הכדור עף לפינה העליונה ומשהו בתפיסה של אוהדי ושחקני לסטר השתנה באותו רגע. אם עד אז הם היו האנדרדוג שהשתלט במפתיע על המקום הראשון שבכל רגע עלול לחול המשבר שיוריד אותם משם, הרי שבניצחון על ליברפול, בדרך שבה הם השיגו אותו ובניצחון על מנצ'סטר סיטי במשחק הבא הראתה לסטר לעצמה וליריבותיה שהיא בצמרת שלא במקרה. לאחרונה אף הבקיע וארדי גם שער נהדר לזכות נבחרת אנגליה מול אלופת העולם, גרמניה.
לצדו של וארדי המהיר מככבים שני שחקנים נוספים: ריאד מחרז, צרפתי–אלג'יראי בעל שליטה פנטסטית בכדור שנרכש מלה האבר הצרפתית תמורת פחות מ–400 אלף ליש"ט ועשוי להיבחר כשחקן העונה, ונגולו קאנטה הצרפתי, המנוע של הקבוצה. קאנטה נרכש תמורת 5.6 מיליון ליש"ט, סכום גבוה יחסית עבור לסטר אבל לא יותר מתקציב הבירה והבוטנים של מועדונים כמו צ'לסי. הוא נקנה אחרי מעקב יסודי של צוות הקבוצה. סטיב וולש, סקאוט הקבוצה, התחנן בפני ראניירי בכל אימון לקנות את קאנטה עד שזה השתכנע.
הנתונים מוכיחים שקאנטה הוא הקשר החשוב ביותר בליגה, הוא קורא את מהלכי המשחק, עוצר התקפות יריב ומוציא את לסטר להתקפות מתפרצות, כלי הנשק העיקרי והקטלני שלה העונה. בסך הכל שישה שחקנים נרכשו מקבוצות ליגת המשנה תמורת פחות מ־5 מיליון ליש"ט.
התקפי חרדה
חזרה ליום המשחק מול סאות'המפטון. פגישה מקרוב עם האוהדים מגלה שאיש לא מוכן עדיין להזכיר את המילה שמתחילה באות א' - אליפות. עדיין יש משחקים רבים, זה לא סגור עד שזה סגור, הם אומרים שוב ושוב. החיים בצמרת קשים להם. גארי ליניקר, כוכב נבחרת אנגליה שגדל בעיר ובקבוצה לפני שעבר לגדולות יותר, הוא האוהד המפורסם ביותר. מגיש הטלוויזיה הפופולרי הבטיח ברגע של התרגשות וחוסר אחריות שאם לסטר תזכה באליפות, הוא יגיש את תוכנית הסיכום של המחזור הראשון בעונה הבאה בתחתוניו בלבד.
ניצחון מול סאות'המפטון והוא כבר יצטרך לחשוב על צבע וגזרה צנועה מספיק לשידור: “יש לי עדיין חששות מהתמוטטות, אבל במשך חודשים אמרתי שההתמוטטות היא בלתי נמנעת, אז אני אדבק בגישה הזו ואשמח לטעות שוב", הוא אמר לבי־בי־סי. “מאבקי העלייה או הירידה היו מתוחים, בעונה שעברה זה היה מסע היחלצות מלהיב, אבל השנה זה שונה. זהו סיוט כי זה מוזר, זה לא נעים, פתאום אני הופך לפקעת עצבים. אני מעולם לא הייתי לחוץ כך, בכדורגל או בטלוויזיה, בעטתי פנדלים במונדיאל ולא הרגשתי כלום מבחינת מתח, עכשיו אני מרגיש כמו ג'לי על צלחת. אולי כי הפרס יהיה כל כך נפלא והמחשבה על אובדנו היא איומה מדי".
“מבחינה רגשית זה קשה הרבה יותר ממאבק נגד הירידה", אומר פול סימפסון. “עבור אוהד לסטר מאבק נגד ירידה הוא חלק מהחיים, אבל אנחנו יודעים שלעולם לא יהיה לנו סיכוי טוב יותר לזכות באליפות. הקבוצות הגדולות יתחזקו וסביר להניח שישתפרו בעונה הבאה. המעקב העונה, למרות כל הניצחונות, קשה ומורט עצבים יותר מאי פעם. מלבד נישואים ולידה של ילדים, זה יהיה אחד מהאירועים הגדולים ביותר בחיי. אני עדיין חושש שטוטנהאם תזכה באליפות ואז נהיה גאים בעונה שעברנו אבל נדע שזה לא יקרה לעולם".
הימים המאושרים
המשחקים בלסטר מתחילים בתרועות ציד של נגן קרן, וברעש עצום של הקהל החמוש באביזרי קרטון להגברת אפקט מחיאת הכפיים. למרות העידוד הנרגש, לסטר התקשתה לאיים על שער סאות'המפטון, וחצי שעה אחרי פתיחת המשחק היה נדמה שהנה מתחילה ההתמוטטות שרבים כל כך מדברים עליה.
סאידו מאנה, שחקן האורחים התקדם לשער לסטר כשרק השוער, קספר שמייכל מולו. הוא יכול לבעוט מעליו, לצדו, לעבור אותו, להטעות אותו ולהבקיע בקלות. 32 אלף איש באצטדיון ודממה מוחלטת, ממש היה ניתן לשמוע את הלב הקולקטיבי מחסיר פעימה ואת הנשימה נעצרת. במקום זאת מאנה היסס ולבסוף עבר את השוער באטיות ובעט לשער כדור שפגע בידו של המגן דני סימפסון. השופט העדיף להתעלם, ולסטר חזרה לנשום.
שמונה דקות מאוחר יותר הורם כדור לעבר רחבת סאות'המפטון, וקפטן מורגן נגח פנימה. זה היה שערו הראשון העונה. בשלב זה של העונה שבו הקבוצות כבר מכירות את האיכויות של לסטר ואילו זו כבר סובלת מעייפות ולחץ, כל שער הוא מנת חמצן בדרך לקו הגמר. הדי־ג'יי השמיע קטע קצר של להקת קסביאן המקומית אבל כמעט לא היה ניתן לשמוע דבר ברעש. שבע נקודות הפרש, שישה משחקים לסיום, האליפות כמעט ביד.
המחצית השנייה עברה במשחק מתוח, לא טוב במיוחד, שבו הספיקו לחימה והשקעה אדירה כדי לשמור על היתרון ולהשיג שלוש נקודות. “לסטר לא תרד", שרו האוהדים ועברו בטבעיות ל"אנחנו נזכה באליפות". קבוצות הפאר של הכדורגל האירופי אם הביטו במשחק, חשבו לעצמן שלסטר לא תאיים עליהן בליגת האלופות בשנה הבאה, אבל השועלים מאושרים ממעמדם כראש לשועלים באנגליה. אז הם לא יהיו האלופה האיכותית ביותר בתולדות הפרמייר ליג אם אכן ישלימו את הזכייה בתואר, אבל נראה שהם יהיו האלופים הגדולים ביותר.
מחוץ לאצטדיון פגשתי את ידידי איציק זיוון, אוהד הקבוצה זה שנים רבות שהגיע במיוחד מישראל כדי לצפות במשחק, וכי איזו ברירה יש לו בעונה היסטורית שכזו. הוא מאנשי העסקים שהצילו את הקבוצה בזמנו, שראה יחד עם בנו את הקבוצה משתרכת בליגה השלישית ותמיד ראה שחורות. כשבירכתי אותו על העלייה הוא אמר "אין סיכוי שנישאר", כששיבחתי את הקבוצה על ההיחלצות, הוא צפה ירידה בעונה הבאה, כשטענתי שלסטר תגיע רחוק בעונה בשלב מוקדם, הוא חשש ממשבר.
“לא היה לי ספק לרגע שאני לא אנטוש את הקבוצה גם בשנים הקשות", הוא אומר. “אני אוהד לא רק ברגעים הטובים, אבל השנה ועכשיו אני לא מאמין. אני מרגיש שאני בחלום. אלו הימים המאושרים ביותר בחיי כאוהד".