חצי גמר רותח ביורו: המפגש המרתק בין שתי האקדמיות המצטיינות בכדורגל האירופי

זה קרה אחרי רבע הגמר של אותו מונדיאל. הייתי בסטאד דה ז'רלן, בליון, כשמתיאוס, קלינסמן ובירהוף לא קלטו מאיפה זה בא להם. נבחרת קרואטית צנועה חתכה אותם לחתיכות והשפילה אותם עם 0-3 ענק.

נשיא ההתאחדות הגרמנית באותם ימים, אגידיוס בראון, נזכר איך התריעו בפניו שהוא צריך לעשות שינוי רדיקלי בשיטת איתור הכישרונות. יותר מדי שחקנים הלכו לאיבוד בגלל מערכת מיושנת וחסרת רעיונות. בגרמניה הסתמכו אז על שחקנים שהגיעו מהמועדונים הגדולים או על כישרונות צעירים שאיתרו ההתאחדויות המחוזיות, אבל במדינה שמאכלסת 81 מיליון תושבים הבינו שיש רבים שנופלים בין הכיסאות. 

עוד לפני המונדיאל ב־1998 אמרו לבראון שכשלב ראשון הוא צריך להשקיע סכום של 2.5 מיליון מארק כדי לשכור את שירותיהם של אנשי מקצוע רציניים ולפזר אותם ברחבי המדינה כדי שיתחילו במלאכת המיון. 2.5 מיליון מארק שווים היום קצת יותר ממיליון יורו. מבחינת השקעה, למדינה כמו גרמניה זה סכום מצחיק, אבל בראון סירב ואמר למציעים שהוא לא יודע איך יגייס את הכסף. המכה ב־1998 הייתה מכרעת, במיוחד כשגרמניה ראתה איך צרפת ומערכת איתור הכישרונות בקליירפונטן יצרה אלופת עולם ואילו היא מפגרת הרחק מאחור.

בראון מינה צוות שיכין עבורו תוכנית עבודה - כזה שסייר בכפרים ובכל עיר במדינה, נפגש עם ראשי קהילות, שאל אם צריכים עזרה ואיתר מגרשים. בסיום המהלך הוקמו 121 מרכזים אזוריים שסיפקו לפחות אימון אחד בשבוע לאלפי בני נוער מוכשרים בני 13־17, ואף אחד בהתאחדות כבר לא התקמצן על עוד מיליון. השקיעו כי היה צורך. עשרות שחקני עבר נשכרו למשימה, הורים ללא אמצעים קיבלו כסף לדלק - העיקר שיביאו איתם את הטאלנט. הרעיון היה שכל ילד מוכשר יוכל להתאמן במרחק שלא יעלה על 25 קילומטר מביתו.

(לכל התקצירים הבלעדיים של משחקי יורו 2016)
 

יורו 2000 היה קטסטרופלי מבחינת הגרמנים. הם סיימו את הבית המוקדם עם נקודה אחת בלבד אחרי תיקו מול רומניה, הפסד 1-0 לאנגליה ותבוסה 3-0 לפורטוגל. בגרמניה צעקו אז שחייבים שינוי, רפורמה חריפה, אבל הזרעים כבר היו באדמה. בהתאחדות ידעו שיהיה קשה לקטוף פירות ראשונים באותו טורניר, לכן כיוונו ל־2006, כשגרמניה אירחה את המונדיאל.

את טוני קרוס, למשל, כנראה לא היו מאתרים לולא התוכנית החדשנית. קרוס היה בן 8 כשגרמניה הובסה בגביע העולם בצרפת. שחקן שנולד בגריפסוואלד, במקום שבו הייתה פעם מזרח גרמניה - חור בנקודה הכי צפונית, ממש על חוף הים הבלטי. הקידום של שחקן ריאל מדריד היה מהיר הודות לעיניים המקצועיות שצפו בו ומיהרו לסמן כוכבית ליד שמו. מהקבוצה המקומית עבר להנזה רוסטוק, ובגיל 16 כבר היה בקבוצת הנוער של באיירן מינכן ושנה לאחר מכן עלה לקבוצה הבוגרת.

קבוצה שרוצה להשתייך לאחת משתי הליגות הבכירות בגרמניה חייבת להחזיק אקדמיית נוער מסודרת. בהתחלה המועדונים הקטנים עיקמו פרצוף והתלוננו על העלויות, אבל היום כולם מבינים את התועלת. במונדיאל 2006 הגיעה גרמניה רק למדליית הארד, אבל לא הייתה אפשרות שלא להבחין בשינוי: המנשאפט הציגה כדורגל צעיר ואטרקטיבי - כל מה שהתקשינו לקבל מהם עד אז. במקביל הלכה צרפת ודעכה, ואחרי הזכייה ביורו 2000 הגיע ההפסד בגמר מונדיאל 2006, זידאן פרש, צרות של אופי, אבל עדיין מדובר בבית גידול מופלא לשחקני על.

הערב (חמישי), בחצי הגמר, כשיש איזו רוח נעימה של רנסנס בטריקולור, אמור להיות מפגש מרתק בין שתי האקדמיות המצטיינות בכדורגל האירופי, שתיים שכנראה לא ישכחו את מונדיאל 1998, נקודת המפנה.