מי יודע, אולי סרחיו ריקו קצת כעס על ז'וזה מוריניו לפני 3 שבועות. מנג'ר מנצ'סטר יונייטד בחר בטקטיקה הגנתית במיוחד בסביליה במשחק הראשון בשמינית גמר ליגת האלופות, וכך מנע משוער היריבה לבוא לידי ביטוי כאשר מאמן הנבחרת ג'ולן לופטגי צופה בעניין ביציע הכבוד. במקום זאת, כל השבחים הלכו כמעט כרגיל לדויד דה חאה, שביצע הצלות מדהימות בשלהי המחצית הראשונה ושמר על תיקו 0:0. לעומתו, נותר ריקו ללא עבודה משמעותית לאורך 90 הדקות, ולא הצליח לשפר את מעמדו בקרב על המקום בסגל למונדיאל. החולצה הראשונה שייכת כמובן לדה חאה כשגם פפה ריינה עשוי לנסוע לרוסיה, אבל המשבצת השלישית פתוחה לרווחה. לופטגי, שוער עבר בעצמו, יודע שהבחירה תהיה קשה, וריקו נחוש להעניק לו סיבות לבחור בו על פני קפה מאתלטיק בילבאו וסרחיו אסנחו מוויאריאל.
"אני משתוקק להיות בגביע העולם", הוא אומר – ולא אכפת לו לשבת על הספסל. זה הרי מה שהאנדלוסי עשה ביורו 2016, והוא נהנה מכל רגע. ויסנטה דל בוסקה לקח אותו לספרד פחות משנתיים אחרי הופעת הבכורה בליגה הספרדית, והנסיקה של השוער קר הרוח באמת הייתה מהירה במיוחד. עד 2015, כל חלומו היה לקבל הזדמנות בין הקורות של סביליה. הוא נולד בעיר, אהד את הקבוצה האדומה-לבנה מגיל אפס, היה מאושר להתקבל לאקדמיה שלה והעריץ את אנדרדס פאלופ. כן, השוער הוותיק של סביליה, גיבור מקומי, היה הגיבור האישי שלו, הרבה מעל איקר קסיאס. אלא שהדרך למעלה נראתה חסומה. בגיל 20, ריקו עדיין היה שוער משנה בקבוצת המילואים בליגה השלישית. ואז, בגיל 21, הוא כבר כיכב על הבמה הגדולה.
הקפיצה הזו הייתה מדהימה. פציעות של מתחרים עזרו לו, הוא תפס את הפיקוד בספטמבר 2014, שמר על רשת נקיה בנצחון ביתי על חטאפה, ולא הסתכל לאחור. בסיום אותה עונה מזהירה, הוא כבר הניף אל על את גביע הליגה האירופית, אחרי שהציג יכולת מרהיבה, בין היתר במפגשים מול זניט ופיורנטינה. בעירו באמת הישוו אותו לפאלופ, אבל לאוהדים ברחבי ספרד הזכיר הסגנון של ריקו את דה חאה – ובצדק. גבוה מאוד, גמיש, רגוע, סמכותי, בעל אינסטינקטים מעולים ונטול פחד. הוא עשה את העבודה בשקט אופייני, מבלי למשוך תשומת לב מיוחדת ללא צורך, אבל ההצלות שלו היו לעתים ברמה העולמית הגבוהה ביותר. כוכב נולד. ואחרי שקיבל נסיון יקר בליגת האלופות, גם הזימון לנבחרת לא הפתיע איש. זה היה טבעי ומתבקש.

ההצלחה הגדולה הפכה את ריקו לשוער מבוקש, ובקיץ האחרון היו על הפרק שתי אופציות מרתקות. כאשר ג'אנלואיג'י דונארומה דרש לעזוב את מילאן ביוני והסעיר את איטליה, פנה המועדון לסוכנו של השוער הספרדי והציע לו לחתום בסן סירו. במקביל, שקלה ליברפול להביאו לאנפילד לאור חוסר היציבות של סימון מיניולה ולוריס קאריוס. צעד מסוג זה היה ממצב את ריקו כמתחרה הישיר של דה חאה, ואין דרך טובה יותר לשדרג את המעמד מבחינת הספרדי. אלא שהוא קיבל החלטה אחרת והאריך את חוזהו בסביליה עד 2021.
באשר לליברפול, הצעה מפורשת לא הונחה על השולחן, וריקו פשוט לא רצה להמתין לה. מילאן דווקא הייתה רצינית, אבל בדיעבד התברר כי לריקו היו סיבות טובות להטיל בה ספק – כי הרי דונארומה שינה את דעתו ונשאר. "ההצעה של מילאן הייתה מצוינת מכל הבחינות, במיוחד הכלכלית", סיפר השוער. "אבל המועדון הביתי שלי רצה להאריך את החוזה, וזה מה שחשוב באמת. כאן אני מרגיש נוח, וזה תמיד המקום הנכון עבורי. רציתי להיות כוכב סביליה מאז שאני זוכר את עצמי, והשאיפה הזו לא השתנתה".
אלא שיש גם היבטים שליליים לנאמנות. מאז עזיבתו של המנהל הספורטיבי מונצ'י לרומא, האנדלוסים איבדו כיוון וההגנה התרסקה לרסיסים במשחקים רבים העונה, הן בחודשים עם אדוארדו בריסו הארגנטינאי על הקווים, והן עם וינצ'נזו מונטלה האיטלקי שהחליף אותו. ריקו חשוף לאיומים רבים מדי, וספג חמישיות בקצב מסחרר. סביליה הובסה 5:1 במוסקבה על ידי ספרטק בליגת האלופות, יצאה עם 5:0 ממפגש עם ריאל מדריד בסנטיאגו ברנבאו בדצמבר, ספגה חמישיה ביתית ב-5:2 מול אתלטיקו מדריד, וחמור מכל הוציא ריקו חמישה כדורים מהרשת גם בדרבי הביתי מול בטיס – הפעם הראשונה בהיסטוריה בה הבקיעה היריבה העירונית המושבעת מספר כה רב של שערים באיצטדיון רמון סאנצ'ס פיחואן. ברוב המקרים, ריקו לא היה אשם בספיגות, ובמשחקים רבים הוא הצליח להתעלות, כמו למשל כאשר הדף פנדל בנצחון 0:1 על ג'ירונה, אבל המאזן הכללי לא תורם לחיזוק מעמדו אל מול המתחרים.
אז דווקא כאשר המאמן הלאומי בא לבחון אותו בפעולה, דה חאה היה זה שהצטיין. אז הנה, מגיע הפיצוי. הערב, במשחק הגומלין באולד טראפורד, למוריניו לא תהיה אפשרות להתבצר בהגנה. השדים האדומים, עם מרכוס ראשפורד במצב רוח נפלא אחרי הצמד לרשת ליברפול, ינסו להכניע את העורף הפגיע של האנדלוסים, ולריקו הנהדר צפויה עבודה מרובה בין הקורות. אם יעמוד במשימה ויצעיד את קבוצתו האהובה לרבע הגמר על חשבון דה חאה, כרטיס הטיסה לרוסיה יהיה קרוב מתמיד.