צער כבד נפל על עולם הכדורגל עם היוודע דבר לכתו של אגדת הכדורגל, דייגו ארמנדו מראדונה. הכוכב הארגנטינאי נחשב לגיבור תרבות חסר תקדים במולדתו, בה הוכרזו היום שלושה ימי אבל בשל מותו.
This is how we all play football in our heads, in our dreams, on the PlayStation and here’s Maradona doing it on a pitch caked in mud in and loving it. ♥️ pic.twitter.com/xfTnpZNqKT
— The Redmen TV (@TheRedmenTV) November 25, 2020
פעמיים זכתה נבחרת ארגנטינה בגביע העולם בכדורגל - ב-1978 וב-1986. דייגו הצעיר (בן 17) לא זומן לטורניר הראשון, שנערך בארגנטינה עצמה, אך שמונה שנים לאחר מכן, הוא היה כוכב הכדורגל הבלתי מעורער של נבחרתו ושל העולם כולו. מראדונה הוביל את ארגנטינה לזכייה במונדיאל שנערך במקסיקו ונחשב עד היום על ידי רבים לאחד המותחים והמרגשים ביותר שנערכו אי פעם, זכה בפרס השחקן המצטיין בטורניר, ומאז הוא גיבור לאומי.
המשחק של נבחרת ארגנטינה נגד נבחרת אנגליה ברבע גמר המונדיאל הוא כנראה הזכור ביותר, בו כבש דייגו שני שערים שנחקקו בדפי ההיסטוריה. השער הראשון שכבש זכה לשם המיתולוגי "יד האלוהים", ואילו השער השני זיכה אותו בתהילת עולם על שכדרר יותר מחצי מגרש, חלף על פני חמישה שחקנים אנגלים וכמעט נכנס עם הכדור לתוך השער. השער הזה זכה בתואר "שער המאה".
We only heard about the 'Hand Of God' as a myth but Maradona made that fairytale a reality. An icon. Rest In Peace Legend. We will never forget 💔 pic.twitter.com/Xcy0Nw8KWn
— DEEP (@PopularOnyeka) November 25, 2020
Simply one of the greatest sportsmen of all time. RIP Diego Armando Maradona → https://t.co/A9LfAm8WdP pic.twitter.com/mNue8e6aK5
— YouTube (@YouTube) November 25, 2020
“To see the ball, to run after it, makes me the happiest man in the world.”
— 433 (@433) November 25, 2020
- Diego Armando Maradona
pic.twitter.com/JFbmXCzSlP
גם ברמה הקבוצתית נחל מראדונה הצלחה מסחררת, כאשר בגיל 20 עבר מקבוצת בוקה ג'וניורס לברצלונה הספרדית תמורת 4.5 מיליון דולר, סכום שיא בהעברות הכדורגל בשנת 1981. אמנם ההתחלה הייתה קשה, ולוותה בקשיי הסתגלות לא פשוטים, אך העולם כולו החל להכיר את הכוכב הצעיר.
בשנת 1984 עבר מראדונה לנאפולי האיטלקית, שם הפך לאגדה מקומית. עד היום הוא גיבור בעיר הנמל הדרומית באיטליה, עוד הרבה לפני לכתו. גם 7,400,000 הדולרים ששולמו עליו בעת מעברו לאיטליה שברו את שיא ההעברות עד לאותה תקופה. דייגו הוביל את נאפולי לזכייה בגביע אופ"א היוקרתי בשנת 1989, שתי אליפויות איטליה, שתי סגנויות וזכייה בתואר הסופר-קאפ האיטלקי.
תחילת הסוף
מראדונה שיחק בנאפולי את הכדורגל הטוב ביותר ששיחק בכל ימי חייו, ולדעת רבים גם הכדורגל הטוב ביותר שכל כדורגלן שיחק אי פעם. יחד עם זאת, מסמלת עבורו נאפולי את תחילת התרסקותו הכואבת. לצד ההצלחה המסחררת והאהבה הרבה שהרעיפו עליו האוהדים, נקשר שמו לא אחת במאפייה המקומית, בשמועות על ילד מחוץ לנישואים, עבירות משמעת שגררו קנסות גבוהים מצד קבוצתו, והתמכרות קשה לקוקאין.
לאחר השעיה של 15 חודשים בשל שימוש בסמים, עזב דייגו את נאפולי עם הזנב בין הרגליים. הוא ויתר על הצעות מפתות מהקבוצות הגדולות ביבשת ובחר בסביליה הספרדית. לאחר עונה לא מרשימה במיוחד חזר לארגנטינה. במהלך המונדיאל שנערך בארצות הברית בשנת 1994 נתפס שוב לאחר שנטל סמים, והורחק בשנית. בשנת 97' פרש סופית מקריירת המשחק, בקול ענות חלושה שלא הזכיר ולו במעט את גדולתו הרבה במהלך השנים הקודמות.
מאז פרישתו ניסה דייגו את כוחו באימון קבוצות, קיקיוניות לרוב, בין השאר באיחוד האמירויות ואפילו שנתיים כמאמן נבחרת ארגנטינה. מראדונה לא הצליח באף אחת מהתחנות בקריירת האימון שלו, והתפרסם בעיקר בשל פרובוקציות וסערות בהן היה מעורב, ובתקופה האחרונה בעיקר בשל טיפוליו הרפואיים.
גם בעמדותיו החברתיות והפוליטיות היה מראדונה לדמות מיוחדת ואקסצנטרית, כאשר הקפיד לתמוך לאורך השנים בחלשים ולהתנגד לחזקים, לתפיסתו. דייגו היה תומך נלהב של מנהיג קובה לשעבר פידל קסטרו, ובעת ביקורו של ג'ורג' בוש הבן בארגנטינה, צולם בעודו לובש חולצה עם הכיתוב "בוש רוצח". בנוסף הביע תמיכה בנשיא ונצואלה לשעבר הוגו צ'אבס ונשיא איראן לשעבר מחמוד אחמדינג'אד.
ביולי 2018, במהלך גמר המונדיאל, נפגש מראדונה עם יושב ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן, ובמהלך הפגישה אמר: "אני פלסטיני" והביע תמיכה בפלסטינים. לאחר הפגישה העלה תמונה לאינסטגרם וכתב: "האיש הזה רוצה שלום בפלסטין. לנשיא עבאס יש מדינה ויש זכות".
לא אחת שב וחוזר הוויכוח מיהו הכדורגלן הטוב ביותר בכל הזמנים, ובארגנטינה עצמה מתקשים האנשים להחליט אם התשובה היא דייגו או ליאו. גם אם מאז פרישתו צמחו מתי מעט שהצליחו להאפיל עליו בכישרונם, במהירותם או אולי אף בהישגיהם, נדמה כי אין וויכוח באשר למיהו הכדורגלן הצבעוני, המרגש והמשמח מכולם. כמו שאמר פלה, אגדת כדורגל אחרת, יום אחד הם עוד יחליפו מסירות בגן עדן.