אחרי שסיקרו יחד את מונדיאל 2022 בקטאר מטעם כאן 11, עיתונאי הספורט אורן יוסיפוביץ' ודור הופמן משיקים את הספר “מוצ'אצ'וס", המגולל את החוויה יוצאת הדופן מהעיניים שלהם, וחוזרים בראיון לרגעים הבלתי נשכחים, לניצחון הגדול של ליאו מסי, וגם לתחושה שלהם כאנשי תקשורת ישראלים בגביע העולם הראשון שנערך במדינה ערבית: “הפחד הוא ששום דבר בעתיד לא ירגש יותר מזה".
מונדיאל 2022 נחשב בעיני רבים למונדיאל הטוב בכל הזמנים, בין היתר בשל הובלתו של מסי את נבחרת ארגנטינה לזכייה בגביע העולם לאחר דרך חתחתים, ההפתעות הרבות שהיו בו, למשל נבחרת מרוקו שהייתה הנבחרת האפריקאית והנבחרת הערבית הראשונה להעפיל לחצי הגמר, והעובדה שהטורניר נערך לראשונה במדינה ערבית, קטאר. בין שלל העיתונאים שזכו לסקר אותו היו עיתונאי ופרשני הספורט דור הופמן (39) ואורי יוסיפוביץ' (40), שסיקרו אותו עבור תאגיד השידור הציבורי כאן 11 ועבור הפודקאסט “פודיום" שבו יוסיפוביץ' מארח את הופמן דרך קבע.
“החוויה הראשונה בלנחות בקטאר היתה האורות והרעש, שנתנו לנו הרגשה שהגענו למקום שאנחנו לא מכירים ולתרבות שאנחנו לא מכירים", מספר הופמן. “זו סיטואציה שהכתה בי מאוד חזק, אבל אז הכדורגל נכנס לעניינים והשתלט שם על הכל בסוף".
“חלק גדול מהחוויה היה הזהות שלנו כישראלים בקטאר", מוסיף יוסיפוביץ'. “היה חשש לטוס למקום כזה, ובשדה התעופה בקטאר, כשרק הראינו למשמר הגבולות את הדרכון הישראלי, לא נתנו לנו לעבור. הפקידה שם לא ראתה בחיים דרכון ישראלי. ופתאום ראיתי לידי את אלי אוחנה ועוד חבורת ישראלים. רק ישראלים עוכבו. בסוף הבוס שלה הגיע ונתן לנו להיכנס. זה כבר הבהיר שזה הולך להיות שונה".
דווח אז על יחס לא נעים שעיתונאים ישראלים חוו
הופמן: “היה אנגלי שהפריע לי תוך כדי שידור כדי להעביר את האג'נדה שלו, והייתי צריך להתמודד עם סיטואציות לא נעימות כאלה. בסך הכל באתי רק לעבוד שם ולא להעביר מסר פוליטי. בדיעבד זו קומדיה וזה קוריוז וזה מסביר טוב לכולם מה עברנו שם ואיך התמודדנו עם זה".
“נדבר מחר"
ההיכרות בין הופמן ויוסיפוביץ' החלה כאשר הגיעו לסקר לגופי תקשורת שונים את משחקי יורו 2016 בצרפת שבהם זכתה פורטוגל. “זו הייתה אהבה ממבט ראשון", מציין הופמן, ויוסיפוביץ' מחזק: “לפני משחקי היורו דיברנו איזה פעמיים, אבל היורו והאווירה שם ממש חיברו בינינו ומאז אנחנו בלתי נפרדים. שנינו אפילו נשואים לאישה שקוראים לה נועה. חשוב לציין שאנחנו נשואים לשתי נשים שונות (צוחק)".
עוד לפני המונדיאל הנוכחי, יוסיפוביץ' העלה בפני הופמן את הרצון לכתוב ספר משותף על כדורגל. “כתבתי בעבר את הספר ‘זהבי – סיפורו של ווינר' והייתי שותף בכתיבת ספרי ספורט נוספים", מספר יוסיפוביץ'. “כשמראדונה מת בשנת 2020 אמרתי לדור שאולי נכתוב ספר בעברית על מראדונה, אבל זה לא יצא. כשהיינו במונדיאל האחרון וראינו את כל המסלול המטורף שארגנטינה עשתה, חשבתי שזה יכול להיות סיפור מעולה בעברית. יום לפני הגמר סימסתי לדור בוואטסאפ שאם ארגנטינה תזכה, נכתוב ספר. כיוון שדור מאמין בעין הרע ולא רצה לעשות נאחס, אז הוא כתב לי ‘שששששש, נדבר מחר'. אחרי הגמר, שהסתיים בניצחון היסטורי של ארגנטינה, נפגשנו והתחלנו לשבת במשך שלושה חודשים על הספר המשותף שלנו".
התוצאה היא “מוצ'אצו'ס – מסי, ארגנטינה ומונדיאל מעולם אחר" (בהוצאת הפודיום). “החלטנו לאגד את כל החוויות מהטורניר בקטאר לספר זיכרונות שמכיל את האירועים הגדולים, המשחקים, הגולים, הרגעים האייקוניים, הכוכבים שנולדו, הקריירות שנגמרו, המספרים, השירים וגם התחושה כעיתונאים ישראלים בגביע העולם הראשון במדינה ערבית", אומר יוסיפוביץ'. “הרעיון היה להתאים את זה ל־2023, יותר קצבי וקליט בצורת קליפים של טורים ואיורים מבית היוצר של המאייר טל שטח".
“אני, כארגנטינאי שיש לו חיבור מאוד גדול למדינה הזו, רציתי לשלב בין האקטואליה, ההיסטוריה והצד המקצועי שלנו כדי ליצור ספר אישי ופתוח שמספר גם על עצמנו", מוסיף הופמן. “השילוב בין הכדורגל לבין הדברים שמסביב יצר ספר מגוון ומעניין. אין אף דף שדומה לזה שלפניו או לזה שאחריו. אנחנו גאים בספר הזה ומתרגשים ממנו".
הספר, בעריכת העיתונאי והעורך גיא צדיק, כולל גם טורים של כותבים אורחים, בהם נדב יעקבי, חנן בן ארי, אורי אוזן, אורי קופר, ניר צדוק, איתי שכטר, אשרת עיני, אסף כהן וכן הקדמה מיוחדת של הכדורגלן הארגנטינאי לאנדרו פארדס ושל כוכב גמר מונדיאל 2014, הכדורגלן הגרמני מריו גצה.
מהם שלושת המשחקים הכי טובים שראיתם במונדיאל הזה?
יוסיפוביץ': “יש שניים שכולם יגידו לך: גמר המונדיאל בין ארגנטינה לצרפת, שהיה הגמר הכי טוב בכל הזמנים, וגם המשחק בין ארגנטינה להולנד, שיש לו פרק משמעותי בספר. שידרנו במשחק הזה שלושה חבר'ה, דור שהוא ארגנטינאי ואוהד את ארגנטינה, אסף כהן שאוהד את הולנד, ואני, נשוי להולנדית אך מאוד רציתי שארגנטינה תזכה בטורניר הזה. אז הפן האישי והמקצועי התערבבו פה".
הופמן: “המשחק שאני זוכר במיוחד הוא ברזיל מול קרואטיה. ברזיל הייתה אחת הפייבוריטיות, וניימאר הבקיע את הגול הכי גדול בקריירה שלו בדקה ה־105. אם ברזיל הייתה מנצחת במשחק הזה, היא הייתה מול ארגנטינה. בהתקפה האחרונה קרואטיה עשתה שוויון, הנבחרות הלכו לפנדלים, ברזיל הודחה והיה המון בכי. זה לא היה המשחק הכי איכותי, אבל הוא היה הכי אמוציונלי בגלל הסוף שלו וההשלכות: במקום לקבל את ברזיל מול ארגנטינה בחצי הגמר, קיבלנו את ארגנטינה מול קרואטיה, ומשם כולם יודעים מה קרה".
יוסיפוביץ': “מהמשחק הזה דור הגיע למשחק בין ארגנטינה והולנד, איחר בחצי שעה כי היו פקקים, וכל הערב היה מאוד אמוציונלי".
מה הייתה הפתעת המונדיאל עבורכם?
יוסיפוביץ': “קצת קשה לחדש: ההעפלה של מרוקו לחצי הגמר זו ההפתעה הכי גדולה בתולדות המונדיאלים. היו הרבה דברים מדהימים: לראות מונדיאל כזה בקטאר, לראות את מרוקו כנציגת העולם הערבי בקטאר. היו 80־100 אלף מרוקאים בקטאר באותו זמן, והמשחקים של הנבחרת הזו היו מטורפים. גם למרוקו יש חלק גדול בספר כי היא ייצגה את העולם הערבי כשהגיעה הכי רחוק עד כה".
הופמן: “הפתעות עבורי היו הכישלונות של נבחרות גרמניה, דנמרק, בלגיה וספרד שקרסו. ציפו מהן להגיע לגדולות, והן לא הצליחו לעשות זאת. זה הוביל להפתעות של נבחרות כמו מרוקו".
הבאזז נשאר
עבור הופמן זה המונדיאל השני שהוא מסקר, ואילו עבור יוסיפוביץ' זה המונדיאל השלישי. שניהם מסכימים שזה המונדיאל הטוב ביותר שראו עד כה. “על מונדיאלי 2014 ו־2018 אין מה לכתוב ספר, בטח לא לקהל הישראלי", אומר יוסיפוביץ'. “המונדיאל בקטאר היה המונדיאל הכי גדול בימי חיינו מבחינת השונות, הייחודיות, הגיוון והעובדה שמסי זכה. זו הייתה זכייה שעניינה את העולם. ראית חגיגות בכל העולם. לא היה דבר כזה כשגרמניה זכתה ב־2014. כשצרפת זכתה ב־2018, הבאזז דעך אחרי יומיים. במונדיאל הזה הבאזז נשאר, ואנשים מדברים עליו כעל הגדול מכולם. קשה להתרגש ממונדיאל כלשהו אחרי זה".
“הקרבה של האצטדיונים גרמה לזה שהיינו כל הזמן בתוך המונדיאל", אומר הופמן. “כשהמונדיאל ברוסיה או בברזיל, אז אתה עולה על טיסות ורכבות כדי להגיע מאצטדיון לאצטדיון, ופה הכל היה מרוכז. שנית, אי אפשר לנתק את הסיפור של מסי מהמונדיאל. מסי הוא גדול שחקני העולם, והיו לו ארבעה ניסיונות לקחת את גביע העולם. התחושה הייתה שזה המונדיאל האחרון שלו, ושאם הוא זוכה, זה המונדיאל הכי גדול שיש. לא רק שהוא זכה, אלא הוא גם הבקיע בכל משחק, ובגמר הבקיע צמד. בנוסף, היה את הקרב מול אמבפה הצרפתי. מבחינה סיפורית, יש פה כל מה שאתה מחפש כשאתה רוצה לכתוב ספר על משהו. זה היה מונדיאל שהיה קל מאוד לסקר, והסיקור היה הכי טוב שיכול להיות מבחינת התוצאה הסופית".
“שידרנו את זה והיינו על הדשא בכל המשחקים האלה", מוסיף יוסיפוביץ'. “זה משהו שלא היה לנו או לקהל הישראלי עד כה, וזה היה עוצמתי מאוד. אחרי יום שלם של שידורים הגענו למלון, אנחנו והמוצ'אצ'וס, החברים שלנו, והתחלנו לשדר פודקאסט יחד. הייתה תחושה של ביחד 24/7. זה משהו שלא יכול לקרות במונדיאל אחר שבו כל שדרן נמצא במקום אחר. הפחד הוא ששום דבר לא ירגש יותר מזה".
מה הציפיות שלכם ממונדיאל 2026, שצפוי להיערך בארצות הברית?
הופמן: “קשה להאמין שהוא ייראה כמו המונדיאל בקטאר כי אנחנו מכירים את הפורמט שקדם לקטאר, שבו היה צריך לטוס מאצטדיון לאצטדיון, והשאיפה שלך הייתה לראות משחק אחד ביומיים. בארצות הברית יהיה מזל אם נראה משחק אחד בשלושה ימים. במונדיאל בקטאר היו הרבה דברים שליליים, אבל היו בו גם הרבה צדדים חיוביים. הסיכוי שנזכה לעוד משהו כזה הוא מאוד נמוך".