על פניו, פתיחת משחקי הליגה הלאומית בכדורגל בסוף השבוע האחרון הייתה אמורה להיות מעמד חגיגי לספורט הישראלי.
בפועל, ההתכתשויות המשפטיות שליוו את הליגה כמעט עד הישמע השריקה הראשונה, ובמסגרתן עתרה נציגות שחקני הכדורגל בישראל נגד מנהלת הליגה בדרישה חד־משמעית לביטול המשחקים המתוכננים בשבתות, העכירו את האווירה עד מאוד.
"בכל העונות האחרונות לא שיחקו בשבת. העונה פתאום החליטו דווקא כן לשחק בשבת, כדי שאפשר יהיה לשדר את המשחקים בערוצי הספורט", מסביר גורם בכיר בנציגות השחקנים, "והבעיה היא שהודיעו על זה ביום שני, חמישה ימים לפני פתיחת משחקי הליגה, כשיש לנו בסביבות 70 שחקנים חובשי כיפה שאולי, אם הם היו יודעים על זה מראש, היו חותמים על חוזה אחר, ואולי אפילו עוברים לשחק בליגה השלישית".
מה בעצם מפריע לשחק כדורגל בשבת? ליגת העל משוחקת בשבת מאז שהיא החלה.
"זה שונה, כי בליגת העל לא נוצר מצב של כמה עונות רצופות שלא היו משחקים בשבת, ולא התקבעה מסורת של משחקים בשישי ובשני. ושוב, כאן בעיקר נכנס העניין של ההודעה המוקדמת, שבמקרה שלנו הייתה בלתי סבירה לכל הדעות".
לארגון הנציגות של שחקני הכדורגל בישראל יש הרבה כוח. מדובר כיום על ייצוג של כ־880 שחקנים ושחקניות בכלל הליגות המקצועיות בארץ, לרבות ליגת העל, ליגה לאומית גברים וליגת נשים, המגובה על ידי הסתדרות העובדים. "הפעלת המשחק המרכזי בליגה הלאומית בימי שבת בשעה 16:30 היא בבחינת שינוי סדרי בראשית, המפר את יום המנוחה המקודש הן חברתית והן דתית לכולם", נטען בעתירה שנדונה ביום חמישי האחרון בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, ואשר הוגשה על ידי באת כוח נציגות השחקנים, עו"ד נעמי לנדאו.
מנגד, עומדת בעקשנותה מינהלת הליגה הלאומית, ששולטת במועדי המשחקים ולפי שעה מסרבת להתרגש מהמחאה שקמה סביב הכדורגל בשבת. "בסוף, כל עוד אין יום שבתון אחר בישראל שבו ניתן לקיים משחקי כדורגל, המתנגדים יכולים לצעוק עד מחר", מסביר לנו עיתונאי ספורט ותיק, שביקש להישאר בעילום שם, "בסוף כולם יעשו מה שמינהלת הליגה אומרת להם, גם אם זה אומר לשחק בשבת".
"שני חטאים"
הוויכוח סביב השאלה האם לשחק כדורגל בשבת או לא הוא ויכוח עתיק, הנמשך עוד משחר ההיסטוריה של הכדורגל בישראל. עוד כשהוקמו אגודות מכבי השונות, בתקופה האימפריה העותמנית, נוהלו משחקים ידידותיים בשבתות, ועם כניסת המנדט הבריטי לארץ ישראל הלכה והתקבעה המסורת, בעידודם של חיילי המנדט. ליגת העל, כאמור, משוחקת עד היום בימים שבת, ראשון ושני. אבל עם השנים, בוודאי שלאחר קום המדינה, עלו מדי כמה שנים דרישות ספורדיות לביטול הנוהג, בעיקר מקרב חוגים דתיים וחוגים שומרי מצוות, מתוך רצון לשמור על קדושתה של השבת.
בתחילת שנות ה־2000 היה זה ח"כ דאז יאיר פרץ מש"ס, שהניח על שולחן הכנסת הצעת חוק, שלבסוף נפלה, אשר הוגשה בשמו ובשם עוד חברי כנסת חרדים ודתיים, ובה דרישה להעברת משחקי הכדורגל של הליגות לימי ראשון. יו"ר שינוי טומי לפיד דחה את היוזמה, וכינה אותה "ניסיון שחצני של ש"ס לחבל בציבור החילוני".
בחודש מרץ האחרון, ימים אחדים לפני הבחירות לכנסת ה־20, הגיעו לפגישה עם יו"ר ש"ס אריה דרעי כדורגלנים בולטים, בהם ישראל זגורי מהפועל פתח תקווה, מנהל מכבי פתח תקווה עומר גולן ואלירן דנין מהפועל אשקלון. השחקנים הביעו את תמיכתם בדרעי ובמלחמתה של תנועת ש"ס להפסקת משחקי הליגות בשבתות. שוער מכבי הרצליה, אבי איבגי, טען באוזני יו"ר ש"ס כי יותר מ־70 שחקנים חתמו על בקשתו להעביר את המשחקים לימי חול, לרבות בני סכנין. לפני שבועיים, לקראת תחילת משחקי הליגה הלאומית בשבתות, אישר דרעי שאכן הגיעה אליו פנייה כזו. במכתב ששלח לשרת התרבות והספורט, מירי רגב, ואל ראשי המינהלת, הוא כתב: "השחקנים שומרי המצוות פנו אלי וביקשו לשנות את מועדי המשחקים כפי שהיה עד היום, כדי שלא ייאלצו לחלל את השבת, וכדי שיוכלו לשמור על אורח החיים הדתי שלהם ולהמשיך להתפרנס ממשחקי הכדורגל". הוא סיים את מכתבו בפנייה לשרה להחזיר את המשחקים לאחד מימי השבוע או לאחר צאת השבת.
בשבוע שעבר הצטרף לקריאה ראש עיריית אשקלון, איתמר שמעוני, שבמכתב לשרת התרבות והספורט כתב: "קיום משחקים לאחר צאת השבת, כפי שהיה נהוג עד כה, יצר עניין מחודש של קהל מסורתי רב בקבוצת הכדורגל של הפועל אשקלון, שהעפילה השנה לליגה הלאומית. נוכחותו ביציעים בשנה שעברה היוותה כמעין זריקת מרץ לשחקנים, שתרמה לאווירה הספורטיבית הטובה וחיברה מחדש את הקבוצה לתושבים. אני משוכנע שניתן למצוא דרך לבטל את ההחלטה, המקוממת מגזרים רבים נגד אחד מענפי הספורט הפופולריים בישראל".
ראש עיריית אשקלון, איתמר שמעוני. צילום: פלאש 90
"החוק מאוד ברור", טוענת עו"ד דפנה שמואלביץ, מומחית לדיני עבודה ויועצת משפטית של חטיבת הספורט בהסתדרות. "אתה לא יכול להעסיק עובדים בשבת בלי היתר ממשרד הכלכלה. ההתאחדות או מינהלת הליגה הלאומית לא פנו בכלל לבקש היתר. הן למעשה פעלו בניגוד לחוק במשך שנים רבות. כך זה היה עד שקמו השחקנים ואמרו עד כאן. החלק השני הוא שאם רוצים לשנות את הכללים עבור השחקנים בליגה הלאומית, אז צריך גם לקבל את ההסכמה שלהם. עבודה בשבת צריכה לכלול גם תוספת שכר. אבל צריך לזכור שעבודה ללא היתר – גם אם השחקן מסכים – היא עדיין לא חוקית. כלומר יש כאן שני חטאים – גם עבודה בשבת ללא היתר, וגם ללא הסכמת השחקן".
"אני תומך בעתירה הזו", אומר הכדורגלן אלעד גבאי, ששיחק עד לאחרונה כמגן ימני בקבוצת מכבי חיפה ומגדיר עצמו "שומר מסורת", אך לא שומר שבת. "צריך לכבד כל בן אדם. אם משחק בשבת מפריע לו, צריך להתחשב בזה. אני לא שומר שבת כי אני בתחום הזה. דת וכדורגל מתנגשים, אבל זה משהו שעובד כבר הרבה מאוד שנים. לכן זה טוב שעכשיו שחקנים קמים ועושים מעשה ואומרים שהם לא רוצים לשחק בשבת. צריך לזכור שיש גם קהל חרדי שאוהב כדורגל . מצד שני, זה אולי יפגע בקהל שמחכה כל השבוע לבוא למשחקים ביום שבת – וכעת לא יוכל. יש שחקנים שפרשו מהכדורגל בגלל הדת".
"תמיד אותו קומץ"
בדיון שנערך בחמישי האחרון קבעה שופטת בית הדין לעבודה אריאלה גילצר כץ: "אם לליגת העל אין היתר העסקה בשבת, לפי החוק אסור לעבוד שם". על פי הפתרון הזמני של בית הדין, שני מחזורי הפתיחה של הליגה הלאומית - המשחק בין אשדוד לבני לוד והמשחק בין מכבי הרצליה להפועל פתח תקווה - ייפתחו אחרי צאת השבת.
אלא שלא כולם ממהרים להתרשם מהטענות בדבר קדושת השבת. "ליגת העל, שהיא הליגה הנחשבת יותר, תמיד שוחקה בשבת, ולא סתם נחקק בתודעת הציבור הישראלי 'כדורגל משחקים משבת לשבת'", אומר לנו עיתונאי ספורט ותיק. "בשורה התחתונה, מדובר תמיד באותו קומץ שעושה רעש, כנראה מתוך רצון להתחנף למקבלי ההחלטות החובשים כיפה שחורה, אבל בשעת מבחן, עוד לא קם שחקן שהעפיל לליגת העל שאמר: 'אני בשבת לא משחק, כי זה יום קדוש'. אלה שחקנים מליגות נמוכות ופחות מוכרות מליגת העל, שאם ייתנו להם הזדמנות לשחק בשבת, הם ישחקו כמו גדולים".
"כמי שגדל בבית מסורתי ושיחק קריירה שלמה בשבתות, אני זוכר איך זה היה כשהייתי בקבוצות הילדים ושיחקנו ביום שבת", מספר גילי לנדאו, שחקן כדורגל בעבר ששימש כחלוץ בהפועל תל אביב, ולאחר מכן כמאמן כדורגל. "בהתחלה התייחסו לזה בצורה לא חיובית, וכשהייתי מגיע ביום ראשון למסדר בבית הספר הממלכתי דתי, המנהל היה מעמיד אותי לפני כולם ואומר: 'תראו איך הילד הזה חילל שבת בפרהסיה'. ואז אני הייתי רץ למיקרופון בשובבות ואומר: הילד הזה הבקיע שלושה שערים בפרהסיה. לגבי שבת, צריך להתעסק במכלול. זה יום חופש, יום מנוחה שבו אנשים לא עובדים. זו מסורת, זה חלק מהבילוי של אנשים. זו הזדמנות לאגד הרבה אנשים ומשפחות ולהנחיל תרבות שבה יבואו לצפות במשחקים. זה היום האידיאלי. יש גם את העניין של ספונסרים וזכויות שידור וכספים שאמורים להגיע – מדובר בכסף שחלקו מגיע בסופו של דבר לקבוצות ולשחקנים. בשבת משלמים כסף רב יותר מאשר בכל יום אחר, שבו כמות הקהל קטנה יותר. אם לשחקנים דתיים יש בעיה עם קיום משחקים בשבת, אז הם לא צריכים לשחק. זו לא תוכנית כבקשתך. הם יצטרכו להחליט. כשאתה נכנס למקום שבו משחקים בשבת הם בילד אין, אז צריך לקבל את זה. אלפי ספורטאים בקבוצות ונוער משחקים בשבת, אז מדוע שבליגת הבוגרים זה יתנהל אחרת?".
"בכל הנושא של ארגון משחקי ספורט, הדרך הטובה ביותר היא לנסות להגיע להבנות תוך כדי גילוי גמישות מרבית", טוען אפרים זינגר, מנכ"ל הוועד האולימפי בישראל, חבר הוועד המנהל של ארגון הוועדים האולימפיים האירופיים, חבר דירקטוריון במרכז הספורט הלאומי בתל אביב ובחברה לפיתוח מכון וינגייט. "זה לא נושא שבתי משפט או בתי דין לעבודה צריכים להידרש אליו. מדובר בספורט, בתרבות פנאי שיש הנאה בצדה. צריך להגיע לזה בהסכמות. צריך לגלות גמישות כך שכל מי שירצה - יוכל לעשות זאת. זה נושא שנמצא בסמכותה של התאחדות הכדורגל ומנהלת הליגה. הן צריכות לעסוק בנושא הזה ולהגיע להסכמות. זה לא נושא לבתי דין, שבהם אתה יודע איך אתה מתחיל, אבל לא יודע איך אתה מסיים. ברמה העקרונית, חייבים לאפשר את הזכות לעשות ספורט לכל מי שרוצה, ללא אפליית דת, גזע, מין וכדומה. עצם הקביעה של משחקים בשבת יוצרת אפליה. אם ניתן להתגמש בלי לפגוע בתוכניות המקצועיות ובלוח הזמנים של הליגה, אז צריך לזכור שבתחרויות בינלאומיות לוח הזמנים נוקשה, התחרויות בדרך כלל מתקיימות בסופי שבוע, והשבת מחכה בסוף הדרך. אבל בתפיסה הבסיסית, ובתחרויות בישראל, צריך לאפשר לכל מי שרוצה לעסוק בספורט - לעסוק בו".