בלוג מכבי ת"א: ב-"נאום השקרנים" וידיגאל שם סוף לבריונות כלפיו

ההסבר לשינויים, אליבא ד'ווידיגאל, הוא עומס של שלושה משחקים בשבוע. הצורך לרענן, שלא היה קיים עד כה מאז נחת המאמן בישראל, התעורר באופן לא מפתיע אחרי הימים הכי סוערים בתקופתו. "כולם צריכים להיות מודאגים", המשיך המאמן בהתייחס לווידאר קיארטנסון שלא שיחק, והצהיר: "אני מסתכל על כל השחקנים".

המציאות היא שווידיגאל לקח חתיכת הימור במשחק בו אתה אמור ללכת הכי בטוח. עוד נחזור לשורה התחתונה כי לפניה צריך לבחון את מה שקרה. מכבי ת"א נראתה לא מספיק טוב בבאר שבע והפסידה משחק גורלי. היא הגיעה לחצי גמר הגביע עם ארבעה שינויים בהרכב וזה המון למשחק כזה. היא עלתה ללא קשר אחורי טבעי וללא מלך שערי הליגה. וניצחה. אז עכשיו יש שקט. האמנם? 

אפשר לראות בהרכב חצי הודאה בטעות מצד וידיגאל. שינוי גישה מסיבי בדגש על שחקנים שרובם מזוהים עם ההצלחה של עידן ג'ורדי קרויף המאמן. המערך נשאר זהה. גם הסגנון, אבל כשמאמן מינימליסט שלא מאמין בשינויים מבצע מהפכה ימים אחרי סערת מאבק השליטה על הקווים ומשתף שחקנים שחצי נספרו על ידו, אתה לא יכול שלא לתהות. בכלל, מכבי ת"א נראתה אתמול כמו הקבוצה של קרויף.

ועכשיו לשורה התחתונה. לניסיון והקלאס של בניון אין תחליף. גולסה חזר מפציעה, אבל הראה כמה הדינמיות והאנרגיות שלו היו חסרות. שוינפלד עשה מה שחלוץ צריך לעשות וכבש. בית"ר ירושלים הפקירה את האגפים, אפשרה למגנים של מכבי ת"א לעלות וספגה שני שערים משני בישולים של מגנים. מכבי ת"א, ללא קשר אחורי, נטרלה את מרכז השדה, לא התביישה לוותר על שליטה בכדור וניצחה בקלות תוך הפגנת משמעת טקטית וניצול מצבים. 

התוצאה קצת משקרת. הפער בין הקבוצות היה יותר לכיוון 0:2 או 1:3. זה היה ניצחון נוח במשחק בו מכבי ת"א ידעה - גם ללא הכדור - לכפות את הקצב שלה ולגרור את המאבקים לאזורים בו היא השיגה דומיננטיות מוחלטת. בדיוק כמו שבאר שבע עשתה לה ביום שבת. 

2. הימים האחרונים היו קשים לווידיגאל. הוא מרגיש את מה שנמצא באוויר הרבה זמן. היחס אליו גובל בבריונות. לא פעם נכתב כאן שהאנגולי הוא "טרף קל". עשוי מחומרים שמוציאים את כל הגועל הישראלי החוצה. הוא נתפס כחלש כי הוא לא היה שחקן עבר גדול, כי האנגלית שלו לא טובה, כי הוא משעמם וכי קרויף יושב מאחוריו. אלו בעיות ידועות מראש שהיו קיימות גם בניצחונות, אבל קיבלו משנה תוקף אחרי ההפסד בבאר שבע. 

וידיגאל הוא "החלש" מבין מאמני מכבי ת"א מבחינת איך שהוא נתפס בתקשורת. אוסקר התקשה באנגלית, אבל קיבל כבוד בזכות העבר בברצלונה. פאולו סוזה קיבל כבוד בזכות היותו אגדת כדורגל ובזכות התוצאות. פאקו אייסטרן קיבל פחות כבוד בגלל עברו, אבל הייתה לו היכולת להתגונן בזכות האנגלית והג'נטלמניות. שוטה ארבלדזה וסלבישה יוקאנוביץ' היו שחקני עבר גדולים והפה הגדול שלהם עזר להם להתמודד עם ביקורת. הם ידעו להתקיף חזרה. לליטו אין אנגלית ואין פה גדול. אז נטפלים אליו כמו בריונים לחנון כחוש בבית ספר. וזה מגעיל.

אתמול וידיגאל עלה להתקפה. או לפחות ניסה. בואו נקרא לזה "נאום השקרנים". כך זה הלך:  "הפרצוף שלי לא השתנה. אני לא רוצה להיות גס רוח. אנחנו (המאמן והתקשורת) צריכים לעבוד ביחד, אנחנו חלק מאותו עסק. אני מכבד אתכם, אבל אני אומר לכם, לפעמים אנשים כותבים שקרים. חלק מהחדשות שפורסמו היו שקרים. דברים שלא קרו. אני מאוד ברור ולא צריך להוכיח את המקצוענות שלי. מסתכלים עליי ויודעים מה אני רוצה. אני לא צריך לצעוק. אני לא מסתיר ולא מסתתר. אם אני צריך להגיד לשחקנים שאני לא מרוצה, אני אומר להם בפנים במקום בו אנחנו פותרים בעיות. כרגע, אין לנו בעיות. ניצחנו ב-99 אחוז מהמשחקים". 

3. מכבי ת"א הרוויחה מחדש את העונה שלה בעצם העלייה לגמר הגביע. היא תעלה כפייבוריטית ברורה לגמר מול בני יהודה שיתקיים ב-25 במאי - אחרי סיום העונה. המשמעות היא שיש מטרה רחוקה באופק, פרס שמחכה ובינתיים יש על מה לשחק. הדחה הייתה מכה מנטאלית שיכולה הייתה להביא להתרסקות גם בליגה. ההעפלה לגמר יכולה לסדר אנרגיות מחודשות לקראת ההמשך. 

הגביע הוא לא פרס ניחומים עבור מכבי ת"א, למרות כל ההצהרות על יוקרה מצד השחקנים והמאמן בסיום המשחק בחיפה. אין גורם אחד בצהוב שיתנחם בזכייה גביע אם הפועל באר שבע תחגוג אליפות שנייה ברציפות. זכייה בגביע לא אמורה לשנות את מעמדו של וידיגאל, שהגיע כאנדרדוג לקבוצה במצב בו היא אנדרדוג במאבק האליפות.

זכייה בגביע הפכה בשנים האחרונות לנחמה עבור מועדונים שלא יכולים/מצליחים להיות חלק ממאבק האליפות. עבור מכבי חיפה או קריית שמונה הזכייה הייתה עולם ומלואו. עבור בית"ר המצב היה יכול להיות דומה. מבחינת מכבי ת"א, המשמעות של זכייה בגביע היא עוד שבועיים מנוחה בקיץ. זהו. 

4. טל בן חיים הבלם הוא תופעת טבע. שקט. נקי. מדויק. ממוקם בצורה מושלמת. בגיל 35, הוא בוודאי אחד משלושת הבלמים הטובים בישראל. על האלגנטיות של בניון כל מילה מיותרת. יחד עם ברק יצחקי, גל אלברמן ושרן ייני, הוותיקים הביאו את מכבי ת"א למקום בו העונה שלה חיה. חומר למחשבה לכל אנשי המקצוע בארץ וגם לקרויף, שיצטרך בקרוב לקבל החלטה לגבי הארכת החוזים. מכבי ת"א החלה במהפכה בסגל, היא זקוקה לרענון, אבל אסור להתעלם מהגווארדיה המופלאה הזו.