זמני כניסת השבת ויציאת שבת והדלקת נרות - פרשת תולדות | 29.11.24

זמני כניסת שבת ויציאת שבת בארץ:

ירושלים : כניסת שבת: 15:55 יציאת שבת: 17:14
אשדוד : כניסת שבת: 16:15 יציאת שבת: 17:16
טבריה : כניסת שבת: 16:01 יציאת שבת: 17:11
תל אביב : כניסת שבת: 16:14 יציאת שבת: 17:15
אשקלון : כניסת שבת: 16:07 יציאת שבת: 17:17
חדרה : כניסת שבת: 16:04 יציאת שבת: 17:14
חיפה : כניסת שבת: 16:03 יציאת שבת: 17:13
רחובות : כניסת שבת: 16:06 יציאת שבת: 17:16
נהריה : כניסת שבת: 16:02 יציאת שבת: 17:12
באר שבע : כניסת שבת: 16:17 יציאת שבת: 17:17
אילת : כניסת שבת: 16:10 יציאת שבת: 17:19
פתח תקווה : כניסת שבת: 15:55 יציאת שבת: 17:15
נתניה : כניסת שבת: 16:05 יציאת שבת: 17:15
מודיעין : כניסת שבת: 16:05 יציאת שבת: 17:15
עפולה : כניסת שבת: 16:02 יציאת שבת: 17:12
ראשון לציון : כניסת שבת: 16:06 יציאת שבת: 17:16
בני ברק : כניסת שבת: 16:13 יציאת שבת: 17:15
חולון : כניסת שבת: 16:06 יציאת שבת: 17:16
לוד : כניסת שבת: 16:06 יציאת שבת: 17:15
מודיעין עילית : כניסת שבת: 16:05 יציאת שבת: 17:15
רעננה : כניסת שבת: 16:15 יציאת שבת: 17:15
בית שמש : כניסת שבת: 16:06 יציאת שבת: 17:16
רמלה : כניסת שבת: 16:06 יציאת שבת: 17:15
ראש העין : כניסת שבת: 16:05 יציאת שבת: 17:15
קרית גת : כניסת שבת: 16:07 יציאת שבת: 17:16
עכו : כניסת שבת: 16:03 יציאת שבת: 17:13
כרמיאל : כניסת שבת: 16:02 יציאת שבת: 17:12
נתיבות : כניסת שבת: 16:08 יציאת שבת: 17:17
מעלה אדומים : כניסת שבת: 16:04 יציאת שבת: 17:14
דימונה : כניסת שבת: 16:07 יציאת שבת: 17:16
אופקים : כניסת שבת: 16:08 יציאת שבת: 17:17
שדרות : כניסת שבת: 16:08 יציאת שבת: 17:17
גבעת שמואל : כניסת שבת: 16:05 יציאת שבת: 17:15
ערד : כניסת שבת: 16:06 יציאת שבת: 17:15
קריית שמונה : כניסת שבת: 16:00 יציאת שבת: 17:10
בית שאן : כניסת שבת: 16:02 יציאת שבת: 17:12
רמת גן : כניסת שבת: 16:14 יציאת שבת: 17:15
יבנה : כניסת שבת: 16:06 יציאת שבת: 17:16
בת ים : כניסת שבת: 16:06 יציאת שבת: 17:16
כפר סבא : כניסת שבת: 16:05 יציאת שבת: 17:15
צפת : כניסת שבת: 16:01 יציאת שבת: 17:11
הרצליה : כניסת שבת: 16:05 יציאת שבת: 17:15

זמני כניסת ויציאת שבת בעולם:

ניו יורק : כניסת שבת: 16:11 יציאת שבת: 17:14
ברצלונה : כניסת שבת: 17:05 יציאת שבת: 18:08
בודפשט : כניסת שבת: 15:37 יציאת שבת: 16:46
פריז : כניסת שבת: 16:39 יציאת שבת: 17:50
אמסטרדם : כניסת שבת: 16:13 יציאת שבת: 17:30
בנגקוק : כניסת שבת: 17:29 יציאת שבת: 18:22
לונדון : כניסת שבת: 15:37 יציאת שבת: 16:52
פראג : כניסת שבת: 15:45 יציאת שבת: 16:58
אומן : כניסת שבת: 15:48 יציאת שבת: 16:59

כניסת שבת, יציאת שבת וזמני הדלקת נרות | 29.11.2024 - מעריב - פרשת תולדות

מניין בני ישראל

פרשת תולדות הרב ישראל מאיר זינגרביץ'

הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו" (בראשית כז,כב)

במילים אלו באה לידי ביטוי לא רק מבוכתו של יצחק שלא הבין האם ניצב לפניו בנו עשיו השעיר או בנו יעקב אשר קולו זהה לבן הניצב מולו. במילים אלו מבארת התורה גם את ברכתו של יצחק לשני בניו.

כך אומר המדרש (פתיחה לאיכה): "כל זמן שקולו של יעקב מהדהד בבתי כנסיות ובתי מדרשות אין הידיים ידי עשיו, וכל זמן שאין קולו של יעקב מצפצף בבתי כנסיות ובתי מדרשות הידיים ידי עשיו".

אחיו של הגאון מוילנה, רבי אברהם, מקשה שלכאורה המובן הפשוט של המשפט "הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו" עומד בסתירה למדרש. כי בפשטות לשון הכתוב משמע כשגם הקול יעקב נשמע גם אז הידיים של עשיו חזקות אלא שהן נתונות ברשות יעקב ויעקב ישלוט, ואילו המדרש אומר דברים שונים, שבזמן שהקול של יעקב נשמע בבתי כנסיות אז ידי עשיו אינן קיימות כלל ועשיו ייכנע ליעקב ורק כשקול יעקב אינו נשמע בבתי כנסיות אז ידי עשיו מתחזקות ושולטות ביעקב אך לא כפי שמשמע מהפסוק- שבאותו זמן שהקול הוא קולו של יעקב גם ידי עשיו יהיו מסורות בידיו.

לכן מבאר רבי אברהם אחי הגר"א ועושה סדר בדברים. וכך ביאורו: "הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו" זו בעצם הברכה שבירך יצחק את יעקב. הברכה היתה על שני הדברים, הן על המעלה הרוחנית של "קול יעקב" והן על המעלה הגשמית של "ידי עשיו" שאף אותה יקבל יעקב אך ברכה זו היא על תנאי: רק אם יתקיים "קול יעקב", אם יעקב ידבק בתורה וזרעו ידבק בערכיה רק אז יקבל גם את מעלת "ידי עשיו" ויהיה לו כוח כמו לעשיו ושום אדם או אויב לא יוכלו לשלוט עליו אבל אם חס ושלום לא יתקיים "קול יעקב" כלומר שבניו יתרחקו מהתורה ומצוותיה אזי לא יזכה ל"ידי עשיו" אלא ירפו ידיו ואויביו ישלטו עליו.

אם כן, כשקולו של יעקב מהדהד זוכה הוא גם לכך שידי עשיו תהיינה בשליטתו וישלוט בכל אויביו אך בזמן שאין קול התורה נשמע מפיו אז נשארות ידי עשיו אצל עשיו והוא ישלוט ביעקב.

לכן היתה שנאתו של עשיו את יעקב כה עזה. הברכה הרוחנית שזכה לה יעקב לא ערערה את שלוותו של עשיו אך העובדה שגם את ברכתו הגשמית של כח גשמי- "ידי עשיו" ניכס יעקב לעצמו ולזרעו על ידי ברכת יצחק (בתנאי שיתקיים "קול יעקב", קול התורה והדבקות במצוותיה), את המציאות הזו שתהיה ליעקב ולבניו אחריו את האפשרות לשלב ולהיות גם בני תורה השוקדים על לימוד התורה וגם להיות בעלי כח פיזי, בבחינת "ידי עשיו" שיאפשרו שליטה על עשיו, את זאת לא יכל עשיו להכיל ולסבול ולכן שנאתו ליעקב לא ידעה גבול.

גם במלחמתנו אותה אנו חווים בימים אלה, ניצבים אנו בפני תופעה מופלאה של גיבורים בני תורה אשר יחד עם אחיהם מנחיתים על אויבינו מכות נמרצות בחוזקות של בני עשיו תוך כדי היותם משמיעי קול יעקב והוגים בתורתו.

אכן מתקיימת בנו ברכת יצחק ליעקב ולבניו.

הדלקת נרות שבת - כללי המנהג ונוסח הברכה | הרב אליעזר מלמד

תיקנו חכמים להדליק נרות לקראת השבת שיאירו את הבית בליל שבת. רעיון נפלא רמוז בנרות השבת. אדם השרוי בחושך אינו מוצא את מה שהוא מחפש, ונתקל ברהיטיו וחפציו עד שנדמה לו שכולם קמו עליו להכשילו, ואם הדליק נרות לכבוד שבת - בא שלום לבית, והוא רואה שרהיטיו באו לשמשו, וכל חפציו מונחים במקומם, והוא יכול לענג את השבת בסעודתו.

כמו כן, כשמתבוננים על העולם במבט רגיל, הוא נראה מלא קטטות, פילוגים ומלחמות ללא תקנה. כל צד חושב שברגע שיצליח לבטל את זה שכנגדו יגיע למנוחתו, וכך הסכסוכים נמשכים בלא סוף.

אך לאחר שאדם זוכה לאמונה, האור האלוהי מתגלה והחושך מסתלק, והוא נוכח לדעת שכל הצדדים השונים משלימים זה את זה, ויש יד מכוונת שמובילה את העולם אל תיקונו, ומכל הצרות והייסורים צומחות ישועות ונחמות. כך נרות השבת שמוסיפים אור ועושים שלום בבית, רומזים לתיקון העולם על ידי הוספת אור אמונה ותורה. בכך שמירת השבת מקדמת את האדם והעולם לתיקונם ולגאולתם.

לכתבה המלאה>>>

מתכון לשבת

השבוע בחרתי לייחד את המדור להכנת עוגיות שוקולד צ'יפס: עוגיות עגולות, מנומשות, פריכות ונימוחות, שאהובות על קטנים ובוגרים כאחד. הן אינן מסובכות להכנה, וכיף להכין אותן עם הילדים במיוחד בחורף - לכתבה המלאה.

שבלולי קישואים וחצילים ממולאים (צילום: פסקל פרץ-רובין)

למתכון המלא של פסקל פרץ-רובין

טיול לשבת

מי שלא יכול לוותר על ציפורים נודדות ולא מעוניין לתת למצב הביטחוני להשבית לו את התענוג, מוזמן לעמק המעיינות בבקעת בית שאן. ואלה לא כל האטרקציות שמחכות שם.

לכתבה המלאה

עד מתי יש רכבות ביום שישי?

מה יהיה מזג האוויר בשבת?

תחזית מזג האוויר המלאה לסוף השבוע

שאלות ותשובות : הרב שי סימינובסקי.

1)למה שבת נכנסת 18 דקות לפני רדת החשכה?

ישנו ספק הלכתי מתי 'מתחלף' היום האם בשקיעת השמש או ברדת החשיכה (כאשר שנראים בשמיים 3 כוכבים) לכן כניסת השבת לעניין איסור מלאכה הוא מרגע שקיעת החמה (כ18 דקות לפני רדת החשיכה) .

2) למה מדליקים נרות 40 דקות לפני החשיכה?

ישנה מצווה להוסיף מהקדש על החול -'תוספת שבת', לכן אנו מקדימים את הדלקת נרות שבת כ20 דקות שקיעת החמה (ובירושלים 40 דק' לפני). בנוסף, זו הרחקה שנועדה למנוע מצב שבו איחור מועט בהדלקת הנרות יגרום לחילול שבת.

3) עד מתי אפשר להדליק נרות שבת?

אפשר לסיים את הדלקת הנרות עד 2 דק' לפני השקיעה. אם עבר זמן זה עדיף לא להדליק נרות ולא לחלל שבת.

4) מה זה ערוב שבת?

ישנו איסור לטלטל חפצים בשבת מרשות היחיד לרשות הרבים. חז"ל תקנו גם שלא לטלטל מרשות יחיד אחת לחברתה – כדי שלא יעבירו בטעות חפצים מרשות היחיד לרשות הרבים. לכן, אנו מקיפים את כל העיר בצורת פתח (שני עמודים ועמוד או חוט מעליהם) כדי שתחשב כל העיר לרשות אחת, ואפשר יהיה להעביר חפצים ממקום למקום .

5) כמה זמן אחרי רדת החשיכה יוצאת שבת?

הזמן המופיע בלוחות הוא הוא כ20 דק' אחרי רדת החשיכה ונועד על מנת להוסיף מהקודש על החול ולמנוע חשש לחילול שבת בטעות.

6) האם אפשר לקיים הדלקת נרות בפנסים או תאורה חשמלית ?

לכתחילה נוהגים להדליק אש רגילה. בשעת הצורך או מחשש לשריפה אפשר להדליק נרות חשמליים. אפשר לברך עליהם כאשר יש להם סוללה והאור מופק מנורת להט (שדינה כאש ע"פ ההלכה) .