שנת תשפ"ד המסתיימת בימים אלה הייתה אחת השנים הקשות והמאתגרות ביותר גם לחקלאות הישראלי ובמהלכה קרן קנט פיצתה חקלאים בסכום כולל של כ-410 מיליון שקל, בגין נזקי מזג האוויר לגידולים – גידול של כ-5% לעומת אשתקד.
מסיכום נתוני קרן קנט – הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, השנה, שהחלה באסון השבעה באוקטובר, המשיכה בירידה תלולה במספר העובדים בחקלאות ובפגיעות בשטחי הגידול כתוצאה מירי בדרום ובצפון.
בקנט מציינים, כי השנה האחרונה התאפיינה, כמו בשנים הקודמות, בריבוי מקרי קיצון שגרמו לנזקים גדולים, בתוך זמן קצר. בחורף האחרון נגרמו לגידולים החקלאיים נזקים בהיקף של למעלה מ-150 מיליון שקל, בעיקר כתוצאה מאירועי קיצון של ברד שפגע בגידולים השונים ומגשמים עזים שגרמו, בין השאר, להצפות. בהמשך, ישראל חוותה מעונות הקיץ החמות ביותר שנמדדו, כאשר חודש יוני היה החם ביותר מאז החלו המדידות בארץ ישראל.
הטמפרטורות הממוצעות היו גבוהות בשלוש מעלות צלזיוס מהממוצע הרב-שנתי, עם שיאים של 48.1 מעלות בעמק הירדן. גם במהלך הלילות נמדדו טמפרטורות גבוהות במיוחד שהגבירו את עומס החום על הגידולים, באופן קיצוני. רק עבור נזקי החום בחודש יוני בלבד פיצתה קנט את המגדלים השונים בלמעלה מ-30 מיליון שקל.
מפילוח נתוני קנט עולה, כי את עיקר הנזק בשנה החולפת, למעלה מ-116 מיליון שקל, ספגו גידולי הירקות ובכללם אבטיח, מלון, תפוחי אדמה וגידולי ירקות לתעשיה, כגון עגבניות, תירס ושעועית, שנפגעו בעיקר מהחום הכבד ששרר מסוף אפריל עד סוף יולי.
מגדלי הפירות פוצו במהלך השנה בכ-60 מיליון שקל, בעיקר עקב נזקי חום שנגרמו לגידולי המנגו, ברד שפגע בגידולי הקיץ כמו דובדבן, אפרסק, נקטרינה ועוד, וכן חוסר יבול כתוצאה מתנאי אקלים קשים בשקד וגידולים רבים נוספים.
את מגדלי האבוקדו פיצתה השנה קנט בכ-26 מיליון שקל, חלקם עקב חום וסערה ועיקרם עקב תנאי אקלים קשים שפגעו ביבולים. למגדלי הכותנה נגרמו השנה נזקים כבדים בהיקף של כ- 14 מיליון שקל - סכום שיא שלא זכור כמותו מזה שנים רבות. עיקר הנזק נגרם משרב בשלהי עונת הגידול הקודמת וגשמי סתיו מוקדמים שפגעו באיכות הכותנה.
ענף גפן היין, שחלק מחלקות הענבים שלו עמדו השנה במוקד שטחי האש בצפון, ספג נזקים כבדים המוערכים בכ-13 מיליון שקל, זו השנה השנייה ברציפות. זאת, עקב ברד אביבי וחום במהלך הקיץ. נזקים משמעותיים במהלך השנה נגרמו גם לגידולי ההדרים (למעלה מ-12 מיליון שקל) והבננות (כשישה מיליון שקל).
את מגדלי הפלחה פיצתה קנט בסכום שיא של כ-45 מיליון שקל, מתוכם שולמו כ-30 מיליון ₪ במסגרת ביטוח הכנסה באזורים הדרומיים שסבלו מבצורת קשה ולעומתם בגליל שסבל מעודפי מים קיצוניים. משבר האקלים וההתחממות הגלובאלית הביאו גם לפגיעה קשה בבעלי החיים החקלאיים, ובכלל זה להתפרצות מחלות שונות.
את מגדלי הלול פיצתה השנה קנט בלמעלה מ-50 מיליון שקל, את מגדלי הבקר והצאן בלמעלה מ-25 מיליון שקל ואת מגדלי המדגה למעלה מ-10.5 מיליון שקל.
תופעות הקיצון כמו הרוחות העזות והשיטפונות פגעו לא רק בגידולים עצמם אלא גם בתשתיות החקלאיות. מנתוני קנט עולה כי במהלך השנה החולפת פיצתה החברה את המגדלים השונים בקרוב ל-3 מיליון ₪ בעקבות התמוטטות חממות ובתי גידול.
מנכ"ל קנט, שמוליק תורג'מן התריע, כי השנה החולפת חייבת להדליק את כל הנורות האדומות בקרב מקבלי ההחלטות. "בשנה האחרונה היינו עדים לשילוב של שתי תופעות שפגעו בהיקפי התוצרת החקלאית המוצעת לציבור. מבחינת מזג האוויר, היינו עדים להתגברות ההשפעות של משבר האקלים ולפגיעה עצומה בגידולים. במקביל היינו עדים להשלכות המלחמה ובכללן פגיעה בהיקף התוצרת החקלאית", הוא ציין.