אקלים קיצוני ועלייה בצריכת חשמל - איך נתמודד?

הכתבה נכתבה בשיתוף פייג׳מארק

גל החום העוצמתי ששבר שיאים במאי 2020, גרם לפינויים של ארבעה גברים במצב קשה לבתי החולים על רקע מכות חום ומתח את גבול היכולת של חברת החשמל עם צריכת שיא של 13,854 מגה ואט – הוא רק חלק קטן מהמגמה האקלימית.

מדובר על מגמה שבמסגרתה אנו עדים בשנים האחרונות לתופעות אקלים קיצוניות שטרם נצפו בעבר – הקור הופך קר יותר, החום חם יותר, ופרקי הזמן בהם אנחנו צריכים להתמודד איתם מתארכים משנה לשנה. 

הקצנת האקלים גוררת השלכות מחמירות, בראשו ובראשונה היבטים הבריאותיים ובכל הנוגע לאיכות חיינו, וגם מתבטאת בעלייה בביקוש לחשמל ובהיקפי צריכת האנרגיה. נתמקד במשמעויות, דרכי ההתמודדות והפתרונות הטובים ביותר הזמינים לכל אחד ואחת מאתנו מול אתגרי האקלים הקיצוני.

שינויי הטמפרטורות בצל ההתחממות הגלובלית
כולנו שמענו על תופעת ההתחממות הגלובלית, אבל האם ידעתם שתופעה זו אחראית לא רק על טמפרטורות חמות באופן קיצוני אלא גם על התקררות דרסטית במהלך חודשי החורף?

מסתבר שההתחממות הגלובלית משפיעה עלינו במקביל לאפקט מערבולת הקוטב.
אפקט מערבולת הקוטב הוא כינוי להפרשי הטמפרטורות הדרסטיים השוררים בין קוו המשווה החמים לקטבים הקפואים, שגורמים ללחצי אוויר נמוכים, ומייצרים מערבולות דמויות ציקלון – אשר משמרות מתחתן אזורי אוויר קר מאוד.

בזמנים רגילים, תופעה זו תחומה לשטחי הקוטב הדרומי והצפוני עצמם, הודות לשמירה על הפרשי הטמפרטורות בין הקטבים לאזורים המשווניים, אך כתוצאה משינויי הטמפרטורות זולגות מערבולות הקוטב למיקומים שלא נצפו בהם בעבר. המשמעות – שיאי טמפרטורות נמוכות וסופות שלגים אדירות בחורפים באזורים שבדרך כלל נהנים מחורף מתון, במקביל להתחממות ארקטית הגורמת להמסת הקרחונים בקטבים.

שינויי האקלים גוררים עלייה בצריכת החשמל
כאשר טמפרטורות המינימום והמקסימום מקצינות, גם צריכת החשמל גוברת – בשל עליית הצורך בפתרונות חימום וקירור ביתיים ועסקיים, שצורכים אנרגיה בכמויות גדולות. ואכן, הנתונים מראים עלייה של 4.0% באספקת האנרגיה הראשונית משנת 2017 ל-2018, בעוד שצריכת האנרגיה הסופית עלתה ב-0.5%. באותה התקופה עלתה צריכת החשמל בשיעור אדיר של לא פחות מ- 2.1% ואילו זיקוק מוצרי הנפט רשם זינוק של 5.3%.

על פי תחזיותיהם של מומחים, ההערכה היא שהביקוש לחשמל בארץ צפוי לעלות בשיעור ממוצע של 6.2% מידי שנה, ולהגיע לכ-88 מיליארדי קוט"ש עד לשנת 2025 – כלומר לגדול בכ-45%!

מעבר לגידול האוכלוסייה ולעלייה ברמת החיים, ישנה השפעה עצומה להתגברות החדירה ומידת השימוש במיזוג אוויר לצרכי חימום וקירור, שגורמת לצריכה הולכת וגוברת של חשמל מידי שנה.  

סיבה נוספת לעלייה בצריכת החשמל: התרחבות מרכזי הנתונים של האינטרנט
גורם עיקרי להגדלה בצריכת החשמל שלא מרבים לדבר עליו מתקשר להתרחבותם של מרכזי הנתונים ('דאטה סנטרים') ועלייה תלולה ברמת צריכת האנרגיה שלהם.

חמש החברות העולמיות שמפעילות את מרכזי המידע הגדולים ביותר, ומשפיעות אולי יותר מכל כיום על צריכת האנרגיה המוגברת שמתרחשת בהם, הנן 'אפל', 'מיקרוסופט', 'אמזון', 'פייסבוק' ו'אלפבית' – אך הן לא היחידות, כמובן.

בעקבות עליית הביקוש בשימוש ברשתות האינטרנט באמצעות מחשבים, טאבלטים, לטופים וטלפונים ניידים, מתגברת משמעותית צריכת החשמל במרכזי המידע הללו.

כיום, אחראיים מרכזי הנתונים על כ-0.3% מכלל פליטות הפחמן בעקבות ייצור החשמל הנצרך במהלך פעילותן, בעוד ששיעור זה גדל ל-3% כשמחשיבים גם את כלל מערכות המידע והתקשורת, הרשתות הסלולריות ושידורי הטלוויזיה. 

מדובר על 'טביעת רגל פחמנית' המשתווה לזו שנגרמת על ידי חברות התעופה בעקבות השימוש בדלק בכלל הטיסות המסחריות. 

גם במקרה זה, מתברר שעיקר צריכת החשמל שנדרשת במרכזי הנתונים המפעילים את רשת האינטרנט בה כולנו משתמשים – נצרכת על מנת להפעיל מערכות קירור המונעות מהשרתים ומחשבי העל להתחמם יתר על המידה.  

צפי לעלייה נוספת בצריכת החשמל בעקבות המעבר לרשתות סלולריות מסוג G5
משרד התקשורת הישראלי כבר נערך בימים אלו להנחתן ופרישתן של התשתיות הנחוצות להקמת רשתות סלולאריות מדור חמש בארץ, והשלמתן בתוך כארבע שנים. רבים מתייחסים לדור החמישי כמהפכה הטכנולוגית הבאה, שתאפשר למכשירים רבים גישה בו זמנית לאינטרנט במהירות גלישה גדולה מכל מה שאי פעם הכרנו. ייחודה של רשת דור חמש טמון בשימוש בתדרים גבוהים יותר ביחס לרשתות הסלולאריות של דור ארבע. זאת, הודות להסתמכות על טכנולוגיית אותו נישאים בגלי רדיו ושדרים אלקטרומגנטיים שמועברים מהאנטנות למכשירים הניידים.
אחת מתופעות הלוואי הצפויות לכך, מעבר לשינויים מדאיגים ברמת החשיפה לקרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת – היא עלייה משמעותית בצריכת החשמל והתרחבות נוספת במספר המשתמשים ברשת. 
ככלל, ההערכה היא שצריכת החשמל של רשתות סלולאריות מדור ה-5G  תגדל ותעמוד על ממוצע של 300%-350% ביחס לזו שנדרשת לרשתות מסוג 4G. 

עליית צריכת החשמל גוררת פגיעות בנפש
פנינו למר אבנר, מחברת א. טולדנו, המתמחה בהשכרת מזגנים, גנרטורים ופתרונות חימום, על מנת להבין את ההשלכות הצפויות בעקבות חוסר יכולתה של חברת החשמל לעמוד בעומסי ביקוש קיצוניים שכבר קיימים כעת וצפויים להחריף בעתיד. 

אבנר מסביר לנו שברמה הביתית, במצבים של עומס חום עלולות להיגרם פגיעות בריאותיות ואף חלילה מקרי מוות כתוצאה ממכות חום קיצוניות והשפעות של עקת חום. אבנר מציין בפנינו שמחקר מדעי נרחב מצא קשר בין שיעור אי הנוחות שתושבי תל אביב חוו בעקבות עומסי החום הקיצוניים בעיר, לבין שיעורי התמותה שתועדו בה. עוד לדבריו, על פי נתוני ה-WHO, ארגון הבריאות העולמי (World Health Organization), בין השנים 1998-2017, נפטרו למעלה מ- 166,000 בני אדם בגלל השפעתם הישירה של גלי חום קיצוני. 

אותם גלי חום קיצוניים ומסכני-חיים, גם יוצרים עומסים אדירים על רשת החשמל וגורמים לרוחות עזות, שבתורן גורמות לנזקים ולניתוקים של קווי מתח גבוהים. בעקבות זאת, נוצרים מצבים שעלולים לפגוע באספקת החשמל למוסדות רפואיים שזקוקים למערכות קירור וחימום לצורך פעילותן השוטפת, מה שגורר שוב פגיעות בנפש.

התמודדות עם תקלות באספקת החשמל במישור העסקי
ברמה העסקית – אפשר לתבוע את חברת החשמל על נזקים של הפסקות חשמל ממושכות, ולקבל פיצויים בגין אוכל שנזרק, מכשירים ומכונות שהתקלקלו, אובדן ימי עבודה ואף נזקים גופניים אם נגרמו כאלה. על מנת לעשות זאת, יש לפנות לבית המשפט ולהגיש תביעה, בצירוף אסמכתאות המתעדות את הנזקים. אבל מסתבר שההתעסקות בתביעה כזו אינה משתלמת, כאשר שעת הפסקת חשמל אחת מסבה למגזר הציבורי המשק נזק ישיר של 641.2 מיליון שקלים. מועסקים בתשלום שיושבים חסרי מעש, סחורה שנזרקת, לקוחות שמתקשרים ולא מקבלים מענה, מה שפוגע קשות בתדמית העסק – כולם כרוכים בנזקים כלכליים עצומים, שקשה לכמת.

בנוסף, ישנם נזקים אדירים גם כתוצאה מהפסקת פעילותם של פסי ייצור ועלויות גבוהות הכרוכות בהפעלתם מחדש. גם עצמאים שאינם מעסיקים עובדים ולא מפעילים פסי ייצור נפגעים, ואף יותר, בשל תקלות באספקת החשמל – לדוגמא כאשר לקוחות לא יכולים לשלם במערכות סליקה, כשהם עצמם מנועים משימוש במחשב לעבודתם או כשפגישות עסקיות מתבטלות.

פתרונות המעניקים גיבוי לאספקת החשמל
אחד הפתרונות למניעת נזקי הפסקות החשמל, הוא גגות ומערכות סולאריים, שבמקרה הצורך מאפשרים לגבות את אספקת החשמל ולהזין את הבית או העסק בחשמל ממקור סולארי. יחד עם זאת, חשוב להיות ערים לכך שאי אפשר לבנות על מערכות מסוג זה כמקור לגיבוי בימים בהם השמש לא זורחת, וכך קורה שדווקא בתקופת החורף המועדת להפסקות חשמל – לא תמיד יהיה פתרון זמין. פתרון קל, נוח ונגיש הרבה יותר מבחינת העלויות הוא גנרטורים, שמותקנים במהירות ואף ניתנים לניוד במידת הצורך.ניתן למצוא כיום בשוק מגוון גדלים של גנרטורים, כשלכל צורך ומטרה יש להתאים את ההספק ההולם.

איך לבחור את סוג והספק הגנרטור המתאים לצרכים שלך
גנרטור בהספק של 5,000-7,500 ואט מתאים לצרכים שקיימים בשימוש ביתי, ומספק די חשמל להפעלת מקרר, מקפיא, תאורה ואת מרבית מכשירי החשמל הרווחים בבתי מגורים. גנרטורים בהספק נמוך, של 2-3 קילוואט (שהם 2,000-3,000 ואט), מופעלים על ידי בנזין, לעומת זאת, בהספקים גבוהים יותר קיימים גם גנרטורים בעלי מנוע דיזל, שעמיד יותר לעבודה ממושכת. 
לעסק קטן או בינוני, יש להצטייד בגנרטור בהספקים גבוהים יותר, שנעים בין 10 ל-20 קילוואט, בהתאם לסוגי ומספר המכונות, המערכות והמכשירים אותם יש להפעיל. במידה ומדובר בבית עסק גדול או במפעל תעשייה – רוב הסיכויים שיהיה צורך בגנרטור בהספק של 500-1,000 קילוואט ויותר. על מנת לדעת בוודאות מהו ההספק הדרוש לך, ניתן לחשב את סכום ההספקים שכל מכשיר ומכשיר צורך, ולבחור בדגם שמספק 25%-35% יותר מהספקם הכולל של כל המכשירים יחד. 

לסיכום: לא נראה ששיגעונות האקלים הולכים להשתנות בקרוב וככל הנראה גם הביקוש לאנרגיה חשמלית הולך לעלות ולעלות – אז כדי לשמור על הבריאות וגם על הכסף צריך להיות מוכנים עם תוכנית ופתרונות שיתאימו לכל סיטואציה.

הכתבה נכתבה בשיתוף פייג׳מארק