הסופה שתנחת אצלנו היום מעוררת תשומת לב לא רק בשל עוצמתה הצפויה, אלא גם בגלל העובדה כי זו הפעם הראשונה בישראל שמערכת סוערת זוכה להיקרא בשם, "כרמל", כחלק מפרויקט אירופי המעניק שמות לסערות. "הדגם של השמות נלקח מהשיטה האמריקאית", אומר ניר סתיו, מנהל השירות המטאורולוגי הישראלי. "האמריקאים כבר עשרות שנים מפעילים את נושא השמות לאירועי הוריקן, למשל 'קתרינה' וכד'. כל ההוריקנים והסופות הטרופיות אצלם מקבלים שמות, והנושא הזה הופך להיות משהו מאוד נוח להתייחסות. למשל כאשר מעבירים מסרים לתקשורת ולציבור, ברגע שיש שם לסערה - יותר קל לדבר עליה, וגם יותר קל לקשר כי לפעמים יש כמה סערות ביחד, וזה יכול להיות מבלבל. כשיש שם, יותר קל להסביר ולחדד את הדברים".
איזה היגיון נוסף עומד מאחורי מתן שמות?
"זה נועד גם להבדיל בין אירועי מזג אוויר רגילים לחמורים יותר. האמריקאים לא קוראים לכל סערה בשם, רק ברגע שהיא עוברת סף מסוים והופכת למסוכנת. אז באה הרשת המטאורולוגית האירופית EUMETNET ואמרה: בואו נאמץ את זה גם באירופה. בין הראשונות לאמץ זאת היו בריטניה ואירלנד כבר לפני כמה שנים, עכשיו זה מתרחב למדינות נוספות במערב אירופה וגם לאזורים נוספים".
מתי ישראל נכנסה לתמונה?
"ישראל הצטרפה בקיץ האחרון, כאשר גיבשנו עם היוונים והקפריסאים קבוצה. אנו נפגשים בצורה מקוונת מדי שבוע לצורכי חיזוי של שלוש המדינות, מדסקסים את מזג האוויר ההולך לבוא ובודקים אם יש אירוע משמעותי שהולך ומתקרב ואם יש הצדקה לקרוא לו בשם. כמובן שהשלב הראשון היה קביעת קריטריונים למהו אירוע מזג אוויר משמעותי".
מקום באמצע
"המטרה היא גם להעלות את המודעות אצל כל כוחות החירום וההצלה שיכירו בכך שמזג אוויר משמעותי עומד להגיע, וגם לחדד את המסרים והערנות", מוסיף ד"ר עמית סביר, סגן בכיר למנהל השירות המטאורולוגי ומנהל מרכז החיזוי בשירות המטאורולוגי. "יש לנו שיתוף פעולה באופן שוטף עם כל הכוחות, גם ללא השמות. אנו עושים זאת גם בשגרה, אבל כאן - במתן השמות - הכוונה היא כאמור לחדד ערנות. כמו כן, גם הציבור מודע לכך שאירוע משמעותי הולך להגיע, ושאם האירוע קיבל שם זה אומר שהוא אירוע משמעותי. אבל גם בתוך אירועים משמעותיים יש כאלה שהם יותר קיצוניים ופחות קיצוניים".
איפה הסופה "כרמל" ממוקמת?
"היא נמצאת איפשהו באמצע, זו לא סערת המאה, אלא אירוע משמעותי בעונה הזאת. בעיקר זה יהיה אירוע של הרבה משקעים, וגם יש יממה אחת של רוחות חזקות שעלולות לגרום לנזקים".
שיח משותף
ההחלטה לתת לאירוע שם - בין שמדובר בגל חום או קור או בסערת גשמים - תלויה לא רק בעוצמת האירוע, אלא גם בכך שמדובר באירוע שישפיע על יותר מאזור אחד. "למשל הצפות בנהריה, למרות שהן דרמטיות ומסוכנות, לא יקבלו שם כי הן מקומיות, אבל אירוע שמשפיע על אזורים רחבים ובעל פוטנציאל לפגיעה בתשתיות או בבני אדם - כן יקבל שם", מסביר סביר.
"בסופו של דבר התהליך הזה גם מייצר שיח משותף בין המדינות", אומר סתיו. "יש פה מרכזי חיזוי של מדינות שונות, שמנתחים דברים ביחד, כל אחד מגיע עם תובנות שלו, עם מודלים משלו, וככה נוצר שיח הרבה יותר טוב. כל אחד גם יכול להפנות את תשומת הלב שלו לאיזשהו אספקט שאחרים לא חשבו עליו וכן הלאה. לכל מדינה יש אזהרות מטאורולוגיות, וכל מדינה הגדירה לעצמה את הקריטריונים של הוצאת אזהרות. כבר הרבה זמן באירופה זה עובד בשיטת הרמזור: יש אזהרות של צהוב, כתום או אדום, וכל מדינה צובעת לפי המצב אצלה. אם לפחות באחת המדינות בקבוצה מגיעים לאזהרות מסוג כתום ואדום, אז יש טעם לדבר על כך שזה אירוע ולתת לו שם. הצבעים נקבעים על פי כמות משקעים גדולה, רוחות חזקות, תופעות שיוצרות נזקים, ואז שלוש המדינות מתחילות לדון, ובזמן המתאים מתריעים ויוצאים עם זה החוצה. במקרה של 'כרמל' למשל, היא משפיעה על שלוש המדינות. כשלסופה יש השפעה על שלוש המדינות, שלושתן יסקרו אותה בחדשות. בכל אחת מהמדינות האפקט הוא אחר, וגם התזמון. למשל, ליוון, סופת 'כרמל' נכנסה כבר ביום שבת בערב, ואתמול כבר ירד שם שלג. בקפריסין כבר אתמול היו גשם ורוחות מתחזקות, ואצלנו נראה זאת היום".
"זו הפעם הראשונה שאנחנו בישראל משתמשים בשם", אומר סביר. "היו כבר שני שמות בעבר שהיו בשימוש רק ביוון ולא השפיעו עלינו. 'כרמל' זו המערכת הראשונה שהתחילה להשפיע גם על האזור שלנו מבחינה משמעותית".
איך קובעים את השמות?
סתיו: "בשביל הדיפלומטיה והשלום בין המדינות, מחלקים את השמות בין המדינות בצורה שוויונית, וגם מחלקים חצי־חצי בין שמות של בנים ושמות של בנות. בנוסף, מנסים שהשמות ייקבעו לסירוגין בין המדינות. את השמות קובעים לפי סדר ה־ABC. לפעמים זה לא עובד כי בשפה מסוימת אין אות ספציפית. התור הראשון שלנו היה באות C, אז בחרנו ב'כרמל'".
למה דווקא כרמל?
סתיו: "לקחנו מהלמ"ס את השמות הנפוצים ביותר שנותנים בישראל. אבל לפעמים זה לא בדיוק מסתדר, כי יכול לצאת שם שמאוד קשה לכתוב בלועזית או להפך: שהיוונים והקפריסאים נותנים שמות שנפוצים אצלם, ולנו קשה מאוד להגות אותם. אז אנחנו דנים בשמות האלה ובסוף מקבלים החלטות. בשנים הבאות נרצה גם לערב את הציבור בבחירת שמות".
"עניין השמות, במיוחד לישראלים, נשמע משהו מיוחד וזה מעורר תשומת לב", אומר סביר. "בארצות הברית כל ילד יודע שנותנים שמות לאירועי מזג אוויר קיצוניים. השם הבא הצפוי לסערה שתגיע יהיה דיאומדס (באות D) על שמו של גיבור במיתולוגיה היוונית, ואילו השם הישראלי הבא שיגיע יהיה עירית (באות I). עכשיו כולם מתרגשים כי זו הפעם הראשונה שמקנים כאן שם".
