"מאז תחילת המלחמה אנחנו מזהות שהפחד של הנשים שחוששות לחייהן ופונות אלינו הרבה יותר גדול ממה שהיה קודם", מעידה מעין רשמן, רכזת הקו החם של "פורום מיכל סלה", הפועל להצלת חיים ולמניעת אלימות כלפי נשים. "אנחנו נתקלים באלימות פיזית קשה יותר כלפיהן וגם ביותר ניסיונות רצח בבית. יש גם פניות שקשורות לנשק, כמו איומים בנשק או חשש מהעובדה שהגבר הגיש בקשת רישיון לנשק".
פורום מיכל סלה מעניק היום סלי הגנה ל־475 נשים מאוימות ול־1,605 ילדים וילדות שנמצאים בסיכון. "ראינו מיד עם תחילת המלחמה עלייה של 26% בפניות לקו", אומרת מנכ"לית הפורום, לילי בן עמי. "באופן כללי, מאז תחילת המלחמה ועד היום אנחנו רואים חזרה לנתונים שהיו בשנים קודמות: ממוצע חודשי של כ־240 פניות שקשורות באלימות בזוגיות".
הפחד מפני הנשק
לפי הנתונים של פורום מיכל סלה, בשנה שבין 7 באוקטובר 2023 ל־6 באוקטובר 2024 נרצחו 14 נשים על ידי בני זוגן, לעומת 12 נשים שנרצחו בתקופה המקבילה בשנה הקודמת. לנתון זה מצטרפת אישה נוספת שנרצחה בידי בן זוגה בחודש נובמבר. "לא כל אישה שפונה אלינו מקבלת הגנה באמצעות כלב הגנה או חברת אבטחה פרטית", מסבירה בן עמי.
"מקבלת את זה מי שנמצאת בסכנת חיים. השנה יש אצלנו עלייה של 27% במספר הנשים שקיבלו סל הגנה: 214 נשים מאוימות לעומת 169 נשים בתקופה המקבילה אשתקד. השנה יש גם גידול משמעותי, של 58%, במספר הנשים הערביות שפנו לקבלת הגנה".
רשמן מספרת שפעילי הפורום שמעו השנה דברים שלא נשמעו בעבר: "נשים פשוט אחוזות אימה מאז שבן הזוג או הגרוש קיבל נשק. הן ממש לא ישנות בלילה מזה".
לקראת היום הבינלאומי למאבק באלימות כלפי נשים, המצוין היום, פרסם משרד הרווחה והביטחון החברתי נתונים שנתיים בתחום האלימות במשפחה, שנאספו במוקדים ובמרכזים של המשרד.
לדוגמה, במוקד 118, מוקד החירום של המשרד, התקבלו מפרוץ המלחמה ועד אוקטובר 2024 2,611 פניות בנושא אלימות נגד נשים, לעומת 3,673 פניות בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של כ־30%. "אנחנו מעריכים שהסיבה לירידה בפניות היא חשש של נשים לבצע מהלכים משמעותיים בזמן מלחמה, בתקופה שבה יש פגיעה בתחושת הביטחון הכללית וגם אי־ודאות כלכלית. אנחנו קוראים לנשים שחוות אלימות להרים אלינו טלפון", אומרת אפרת־איריס בן־עוז, הממונה על מוקד 118 במשרד הרווחה והביטחון החברתי.
במשרד מדווחים על עלייה דרמטית שחלה במספר הבקשות שמופנות לעובדת הסוציאלית הממונה על ביצוע הערכת מסוכנות לגברים שביקשו לשאת נשק. מחמש בקשות כאלה ב־2023 המספר עלה ל־90 בקשות ב־2024. עובדים סוציאליים מדווחים על מקרים שבהם נשים התלוננו על כך שמאז שהוקלו הקריטריונים לקבלת נשק, בני זוגן השתמשו בכך כאיום כלפיהן, והודיעו להן שבכוונתם לרכוש נשק. עם זאת, היו גברים שביקשו מיוזמתם להפקיד את נשקם במשטרה כחלק מתוכנית טיפול במרכזים לטיפול באלימות במשפחה, שמפעיל משרד הרווחה.
שקט, נלחמים
"העובדה שבעקבות המלחמה גברים הוציאו רישיון לנשק הלחיצה את הנשים", אומרת גם גילי שגיא, מנהלת קו החירום והסיוע של עמותת "לא. לאלימות נגד נשים", שמטרתה לסייע לנשים ולילדיהן הסובלים מאלימות בביתם. העמותה מפעילה קו תמיכה 24/7 על ידי מתנדבים ב־22 שפות: "השנה פנו אלינו גם נשים שסיפרו שהבעלים חוזרים ממילואים ופורקים כעסים עליהן ועל הילדים. גם מבתי המלון של המפונים היו לנו כמה פניות של נשים שלא ידעו איך להתנהג בחדר וחצי עם הילדים במצבי לחץ".
שגיא מספרת שמאוקטובר 2023 ועד היום התקבלו בקו הסיוע של העמותה 1,380 שיחות לעומת 1,295 שיחות אשתקד, ביניהן גם יותר פניות מהמעגל הסביבתי של האישה – אמהות של נשים שנמצאות במעגל האלימות, או נותני שירותים שונים, כספרים או קוסמטיקאיות, שחושדים כי האישה המטופלת על ידם סובלת מאלימות.
סיבה נוספת לעלייה בפניות, לדברי שגיא, היא האפשרות לפנייה באמצעות וואטסאפ או "כפתור הפרפר", מיזם טכנולוגי שהוטמע ביותר מ־500 אתרים של רשויות מקומיות ומקומות עבודה גדולים, ומאפשר לנשים לתקשר עם העמותה ממקום העבודה, בלי להשאיר "סימנים" שבן הזוג יוכל לאתר.
במהלך תקופת המלחמה, יש מצבים שבהם מספר הפניות עולה, או יורד?
שגיא: "כשיש יותר איומים מבחינה ביטחונית, כמו שהיה באיום האיראני, הרבה נשים מפוחדות, מסתגרות ולא פונות. המחשבה היא ש'המדינה מאוד עסוקה עכשיו, אז מה, אני אטריד את המשטרה או את קו החירום?'. כשחוזרת 'שגרת המלחמה', והתחושה היא שאין איום מהותי, יותר נשים אוזרות אומץ ומבקשות ייעוץ. הן שואלות, לדוגמה, איך נכון לנהוג בסיטואציות מסוימות, או איך להיכנס לתהליך של פרידה. הקו שלנו הוא לא רק מענה, אלא גם ליווי. נשים מקבלות מאיתנו הכלה, הקשבה, רוח גבית".
גם רבקה נוימן, מנהלת האגף לקידום מעמד האישה בויצו, האחראית בין היתר על קווי הסיוע בארגון, מזכירה את הנשים שפונו עם משפחותיהם למלונות. "מאז תחילת המלחמה היו אלינו לא מעט פניות מנשים שפונו, והן דיברו על עלייה ברמות העצבים והאלימות בחדרים", היא מפרטת.
"עבורנו, המלחמה הייתה נקודה קריטית. היה לנו ברור שלמלחמה יש הרבה השפעות על נושא האלימות במשפחה. זו תוצאה של פינוי אזרחים מבתיהם בסדרי גודל שלא הכרנו וגם של המשבר הכלכלי שמלווה את המלחמה. רבים איבדו את היכולת להשתכר, וזה פוגע ישירות גם בתא המשפחתי".
היו גם מקרים שבהם בעקבות השירות של הגבר במילואים עלתה רמת האלימות שלו. נוימן מספרת שבשיחות עם נשים שפונות עולה לעיתים המורכבות בהתייחסות שלהן לבן הזוג האלים במצב כזה: מצד אחד, הן חשות הערכה על השירות הצבאי וההקרבה שלו. מצד שני, הן נאלצות להתמודד עם האלימות שלו כלפיהן. "היה קשה להן להכיל את המורכבות הזו", היא אומרת. "אפילו במקלטים שלנו היה שיח עם נשים בנושא הזה. גם שם היו בלבול והתלבטות בשאלה, אם להישאר במקלט בזמן שהבעל מגן על המדינה".
ויצו מפעילה גם קו סיוע לגברים הנמצאים במעגל האלימות במשפחה – כפוגעים או כנפגעים. בקו זה התקבלו בחודשים ינואר־אוקטובר השנה 1,054 פניות, לעומת 696 פניות בתקופה המקבילה אשתקד. "היו פניות שמדברות על הקושי בוויסות עצמי בגלל לחץ שקשור לפינוי מהבית, או בגלל הדאגה סביב המילואים און אנד אוף", נוימן אומרת. "גברים דיברו גם על הקושי להתמודד בעת הזו עם הילדים, עם כל מה שקורה בבית".
בשנת 2023 התקבלו בויצו 1,007 פניות מנשים בענייני אלימות במשפחה, ואילו בחודשים ינואר־אוקטובר 2024 התקבלו 1,071 פניות כאלה בקו הסיוע של הארגון. "אני יכולה לייחס את העלייה לעובדה שאת הקו שלנו מאיישת פסיכותרפיסטית המתמחה באלימות במשפחה, שהיא גם עורכת דין לענייני משפחה", נוימן מנסה להסביר. "המענה שלנו משלב כמה עולמות יחד. אגב, כיוון שבקו שלנו נשים מקבלות גם ייעוץ משפטי, שמנו לב שבמלחמה היו הרבה דיבורים על רצון להיפרד. המסר שחזר על עצמו היה: 'שרדתי את הקורונה, את המלחמה אני כבר לא יכולה לשרוד'".
המוקד של משרד הרווחה והביטחון החברתי: 118
פורום מיכל סלה: 054-3122031
עמותת לא. לאלימות נגד נשים: 6724*
ויצו: 3980* (קו סיוע לנשים), 1־800־39־39־04 (קו סיוע לגברים)