מובילות המחאה זועמות: "האונס באילת היה הקש ששבר את גב האישה”

"אנחנו פשוט נשים שהחליטו לעצור הכל, להכריז שככה זה לא יכול להימשך ולעשות בעצמנו מה שאף אחד לא יעשה עבורנו”, אומרת מורן זר־קצנשטיין, יוזמת מחאת הנשים שפרצה בימים האחרונים בזעקה על האלימות נגד נשים. “אנחנו לא ארגון ולא עמותה ולא משהו דומה”.

במסגרת מחאת הנשים, אתמול ב־12 בצהריים הוכרזה שעת השבתה במשק, ועובדים ועובדות בחברות וארגונים רבים במשק וכן ברשויות מקומיות עצרו את עבודתם מתוך הזדהות עם המחאה. בהמשך הערב התקיימו מחאות במספר רב של מוקדים ברחבי הארץ, כמו גם עצרת מרכזית בכיכר רבין. גם בסוף השבוע נערכו הפגנות ברחבי הארץ תחת הכותרת “לא שותקות מול אונס” ו”נערות ונשים אינן הפקר”. מה שהצית את גל המחאה הוא החשד לאונס נערה בת 16 במלון באילת. על פי החשד, מעל לעשרה גברים היו מעורבים באירוע הקשה, ואולי אף עשרות.

ההשבתה נולדה בהודעה קצרה שכתבה זר־קצנשטיין בקבוצת וואטסאפ בעודה נמצאת בחופשה באילת, מיד לאחר ששמעה על מקרה האונס המחריד. בהודעה היה משפט אחד קצר: “אני רועדת מעצבים”. לאחר מכן פתחה אירוע בפייסבוק בשם “שביתת הנשים”, שאליו נרשמו בתוך שלושה ימים למעלה מעשרת אלפים נשים וגברים. “אני לא פעילה פוליטית ולא חברתית”, היא אומרת כעת. “חוץ מלכתוב פוסטים עצבניים בפייסבוק, לא לקחתי חלק במאבק. לפני חודש החלטתי לפתוח קבוצת וואטסאפ של נשים ואספתי חברות מהעולם העסקי. גדלנו ל־70 נשים, כולן מנכ”ליות, יועצות ומנהלות; נשים שאי אפשר להתעלם מהן. קראנו לקבוצה ‘בונות אלטרנטיבה’. משם זה הפך גם לקבוצת פייסבוק. כשהגבתי בקבוצה הזו על הפרסומים על האונס, אפשר היה לראות מיד איך כולן הרגישו כמוני. התגובות היו של כעס ורוויה והסכמנו שככה אי אפשר להמשיך. הבנתי בו ברגע שאין סיכוי ששוב נתעצבן ונמשיך הלאה. חשבתי: לאן זה עוד יגיע? הייתה תחושה שאי אפשר יותר לעבור לסדר היום. אז פתחתי איוונט בפייסבוק עם הרעיון להשבתה של שעה”.

בדרכי גרילה

את רעיון ההשבתה הכלכלית בידי נשים שאבה זר־קצנשטיין, בת 38 מחולון, נשואה ואם לשלושה, בעלת משרד הפרסום YYY , בית ספר למקצועות היוטיוב, ממודל ההשבתה באיסלנד. “באוקטובר 1975 השביתו הנשים באיסלנד את המשק כמעט בכללותו”, היא מספרת. “הן לקחו יום חופש ונאבקו למען שוויון בשכר. מטוסים קורקעו כי לא היו דיילות, לא היו מרכזניות ולא יצאו עיתונים. זו הייתה אבן דרך משמעותית שהוכיחה שהירתמות של נשים עושה שינוי. הנשים ב’בונות אלטרנטיבה’ הן סופר־מעורבות וחזקות בסושיאל, וכולנו הבנו שזה צריך לקרות עכשיו. החלו לזרום עוד ועוד פידבקים של נשים, שרצו למחות ולהצטרף, ומשם זה תורגם להתארגנויות וקולות מהשטח. יותר ויותר נשים מפיצות ומצטרפות, ויותר ויותר ארגונים וחברות עסקיות במשק לוקחים חלק. הכל נעשה בדרכי גרילה: עושות בעצמנו ונרתמות”.

הרשתות החברתיות כאמור עשו את שלהן, והיוזמה של זר־קצנשטיין הפכה לאירוע מתגלגל. בשישי בערב יצרו קשר מעיריית תל אביב והציעו את כיכר רבין לעצרת שהתקיימה אמש. כ־200 נציגות ברחבי הארץ מפעילות בימים האחרונים את האופרציה בשטח.

“נוצר סחף אדיר, ולהשבתה הצטרפו ארגונים כמו שטראוס, התעשייה האווירית, חברות הייטק, אסם, בית השקעות פסגות, יס, סופר־פארם, רשת 13 ועוד”, מספרת זר־קצנשטיין. “מה שמרגש זה שעוצרים את סדר היום ומקדישים שעה כדי לדבר על הדברים. אני מרגישה שזה משמעותי כי אונס הוא לא בעיה של נשים וגם לא אלימות. אנחנו 51% מהאוכלוסייה ואנחנו יכולות להשבית את המשק. אנחנו כוח כלכלי, אי אפשר להמשיך לעבור לסדר היום ולקחת אותנו כמובן מאליו. אונס הוא עסק של כולן, לא משנה אם את דתייה, חילונית, חזקה או מוחלשת - כולן חשופות לפגיעה מינית, וזה יכול לקרות בכל מקום. המדינה יודעת יפה מאוד מה צריך לעשות: יש לה תוכנית מאוד ברורה. כל יום שומעים על נערה נאנסת ואישה נרצחת, ומצד שני על עוד גבר ששוחרר או מקבל עבודות שירות או עונשים מגוחכים. זה בלתי נסבל. אנו דורשות ענישה מחמירה וחינוך והסברה בבתי הספר. לא ייתכן שידברו בבתי הספר רק על אנטומיה. צריך לדבר עם הילדים על בחירה ועל מה זה יחסי מין ומה זו מיניות בריאה, ולעשות הבחנה בינה לבין כפייה” .