בזכות "רצון של ילד לשרוד": כך תיאר זאת השריף המקומי כשהתייחס לג'יימי קלוז, בת 13 בלבד, שהצליחה להימלט מבית חוטפה בעיירה הקטנה גורדון בארה"ב, בו היא הוחזקה, מרחק של כמאה ק"מ מביתה בבארון. ג'יימי היא אשת השבוע שלנו: הנערה האמיצה שהפגינה תושייה יוצאת דופן, והצליחה לעשות את הבלתי אפשרי. אחרי שהוריה נרצחו לנגד עיניה, והיא הוחזקה בתנאים בלתי אפשריים על ידי הרוצח, הצליחה ג'יימי להימלט ולהציל את עצמה.
החוטף שלה לא היה בבית בזמן שהיא הצליחה להימלט, והיא אותרה מוזנחת על ידי אישה שטיילה עם הכלב שלה ביום חמישי אחר הצהריים. "ג'יימי היא הגיבורה בתיק הזה. היא זו שעזרה לנו לפתור אותו", אמר לכתבים השריף.
החוטף של הנערה הופיע לראשונה בפני בית המשפט, שם נחשפו פרטים חדשים על הפרשה: החוטף, ג'ייק פטרסון, הבחין במקרה בג'יימי בדרכה לבית ספר, הכריח את אמה לקשור אותה בטרם רצח אותה, החביא אותה מתחת למיטה בבקתה שבביתו למשך שעות - עד שניצלה את היעדרותו וברחה. החוטף החליט לרצוח את הוריה ולחטוף אותה במקרה, אחרי שהבחין בג'יימי בעת שנסע לעבודתו במפעל גבינה, כשהיא הייתה באוטובוס בדרכה לבית הספר.
בזמן שהוחזקה בבקתה, היא סיפרה כי החוטף לקח ממנה את כל בגדיה ואמר לה שיזרוק אותם. ג'יימי אמרה למשטרה כי הוא הכריח אותה לעתים להתחבא מתחת למיטה, בזמן שחברים או בני משפחה הגיעו לביקור, תוך שהוא מאיים עליה כי "דברים רעים יקרו" אם מישהו יגלה שהיא שם. לעתים, נכתב בכתב האישום נגדו, הוא אילץ אותה להישאר מתחת למיטה למשך 12 שעות, ללא מים, מזון או הפסקות שירותים.
לפי נתוני ה-FBI, כ-350 צעירים מתחת לגיל 21 נחטפים על ידי זרים ברחבי ארצות הברית מדי שנה. לפי עדויות, אלו ששרדו חודשים ארוכים בשבי ומומחים שעובדים עמם, הם נזקקו לכוח פנימי גדול ולמידה רבה של מזל.
אחרי 88 יום בשבי, ג'יימי נמצאת עתה עם דודתה, ג'ניפר סמית', והתאחדה מאז עם בני משפחה נוספים. "זה מדהים, סוף משמח להתחלה כל כך נוראית", אמרה לין קלוז, דודה אחרת של ג'יימי, לרשת CBS. דודה אחרת, סו אלרד, אמרה כי "סוף סוף אין לי יותר את תחושת הגועל בבטן". היא אמרה כי המשפחה לא לוחצת על ג'יימי שתספר על אותם חודשים נוראיים. "היא מרגישה בטוחה והיא מתפקדת טוב. ביליתי איתה אחר הצהריים. צחקנו, חייכנו. עלינו לעשות צעדים קטנים. כשהיא תהיה מוכנה לדבר, היא תדבר".
ג'יימי סיפרה למשטרה כי בלילה שבו נחטפה היא ישנה בחדרה כשהכלב התחיל לנבוח. היא העירה את הוריה בזמן שמכונית נכנסה לחנייה. היא ואמה, דניס, התחבאו באמבטיה, אוחזות זו בזו מאחורי וילון המקלחת הסגור. אביה, ג'יימס, ניגש לדלת הכניסה. הן שמעו ירייה, וג'יימי ידעה שאביה מת. אמה של ג'יימי התחילה לחייג למשטרה כשהחוטף שבר את דלת חדר האמבטיה. ג'יימי סיפרה שהוא לבש בגדים שחורים, עם מסיכה על הפנים וכפפות, והחזיק רובה. פטרסון הורה לדניס לנתק את הטלפון ולחסום את פיה של ג'יימי עם נייר דבק.
ד"ר דויד זוהר, פסיכולוג קליני מומחה לנוער, ניתח את אישיותו של החוטף, אמר ל"מעריב אונליין" כי "אני מניח שהחוטף עצמו - סובל מהפרעת אישיות נרקיסיסטית ופרברסיה, ודימוי עצמי נמוך מאוד. הוא לא מסוגל לתקשר עם בני אדם בדרך הרגילה והנורמלית שבה אנו רואים את הזולת, מתחשבים בו, ומנסים ליצור קשר איתו תוך כדי הכרה בזהותו".
"מצב נפשי זה מאפשר לו לעשות מעשים נוראים ללא עכבות. מבחינתו לגיטימי להחזיק אותה כלואה כי היא עבורו חפץ ככל החפצים. סביר להניח כי החזקתה כחפץ גורמת לו עונג, ללא צורך בקשר איתה שמהווה עבורו הסתכנות רגשית", הוסיף זוהר.
"הנערה עצמה גילתה אומץ לב רב ומעורר השתאות", אומר זוהר. "מדובר כפי הנראה בנערה בוגרת לגילה, בעלת בטחון עצמי וכוחות אגו, שמאפשרים לה לתפקד היטב במצבי לחץ. היה לה כנראה בית טוב והורים שהעניקו לה את המרבית מבחינה רגשית. כפי הנראה הם טיפחו את העצמאות שלה, ועודדו אותו לבטא את צרכיה. פעילותה האקטיבית של הנערה, היא הדרך הטובה להימנע מלפתח פוסט טראומה. פוסט טראומה צומחת הרבה פעמים בשעה שהחטוף מרגיש חוסר אונים, פאסיביות וחש כקורבן של הזולת. לקיחת גורלה לידיים מאפשר לנערה לא לשקוע בטראומה".
"אני מניח שהיא תלך לטיפול נפשי שבו תעבד את האובדן של הוריה ומה שעבר עליה. בזהירות אנסה לשער שלאור כוחותיה הנפשיים, ונטילת גורלה לידיה, הפרוגנוזה שלה תהיה טובה והיא תצליח לשקם את חייה", סיכם זוהר.
ד"ר דוד זוהר הוא פסיכולוג קליני עובד בתל אביב מרצה בסמינר הקיבוצים. מטפל בנוער ובמבוגרים.