חודשים הם חיכו ליום הזה, חלמו עליו, והנה הוא הגיע - היום האחרון לשנת הלימודים. הבוקר (ראשון) ייצאו כ־1,572,000 תלמידי היסודי וגני הילדים וכ־140,000 עובדי הוראה לחופשת הקיץ, ויצטרפו לכ־700 אלף תלמידי החינוך העל־יסודי שיצאו לחופשה לפני עשרה ימים.
ההורים יכולים בינתיים לנשום לרווחה, כי כבר מחר ולמשך שלושה שבועות יפעלו מסגרות בתי הספר של החופש הגדול לתלמידי הגנים וכיתות א'־ג'; אך בחודש אוגוסט הם יתורו אחר פתרונות יצירתיים לילדים, ורבים ייאלצו לקחת ימי חופש מהעבודה.
 ומי יישאר בבית עם הילדים? לפי סקר שנערך על ידי שדולת הנשים בישראל בקיץ שעבר, 38% מהאמהות ייאלצו בחופשת הקיץ להפחית משעות העבודה שלהן, לעומת 6% מהאבות בלבד. האשמה כמובן אינה מוטלת אך ורק על הגברים: מעסיקים רבים אינם רואים בעין יפה אבות המבקשים להתגמש בשעות העבודה במהלך חופשת ילדיהם או בימי שגרה.

הדר, אם לשניים מהשרון, מסבירה ל"מעריב": "במהלך שנת הלימודים יצאתי שלוש פעמים בשבוע מוקדם מהעבודה כדי להוציא את הילדים מהמסגרות, ובעלי הוציא אותם בפעמיים הנותרות, ואפילו על זה אנחנו צריכים להגיד תודה לבוס שלו". 
הבעיה הקשה יותר מחכה בחצי השני של החופש, בחודש אוגוסט. "ניעזר קצת בסבתא", אומרת הדר. "קצת אני וקצת בעלי, אבל הוא ייקח פחות ימי חופש ממני. שנינו מתקמצנים על ימי החופש במהלך השנה כדי לשמור לאוגוסט". במשרד החינוך, הער לבעיה, יצרו את "בתי הספר של החופש הגדול" לתלמידי כיתות א'־ג', מסגרת חינוכית בעלות בסיסית לשלושת השבועות הראשונים של חודש יולי. אך למרות פתרונות אלה, עדיין הפערים בין ימי חופשת ההורים לילדיהם גדולים.
אלינור, אם לשניים שעובדת במשרד ממשלתי, אומרת: "באוגוסט יש לנו שלושה שבועות מלאים שבהם אין לנו שום מסגרת לילדים ואין לנו עזרה מהמשפחה. בעלי הוא איש מכירות שחייב כל היום לתת מענה, ואצלו יש פחות הבנה ממני, כך שבאוגוסט לא תהיה לי משכורת".
"בגלל שהחופש הגדול עולה המון כסף להורים, הרבה פעמים הוא מתפרש כסוגיה של יוקר המחיה", אומרת מיכל גרא מרגליות, מנכ"לית שדולת הנשים, "אבל זה לא מדויק: בכל הנוגע לשוק התעסוקה ולמערכת החינוך, ישראל היא אחת המדינות המערביות שהכי קשה להורים להתמודד בהן. זה מתבטא, בין השאר, הן במספר ימי החופש, שבישראל הוא אחד הנמוכים, והן בכך שבימי שגרה עובדים המון שעות ויום הלימודים קצר".
לדברי גרא מרגליות, אחד הפתרונות הוא מעבר ליום לימודים ארוך והעלאת מספר מינימום ימי החופשה. "אותם העובדים הם ההורים של הילדים במערכת החינוך, ולכן המדיניות חייבת לכלול יחד את שני האירועים האלה. נשים בפועל נשארות יותר עם הילדים. אני לא מאשימה את האבות, זה הרבה פחות מקובל שהאישה תישאר לעבוד, אבל במסגרת מדיניות נכונה של הממשלה אפשר לשנות את התמריצים".