ביום שישי הקרוב ייכנס לתוקפו החוק לאיסור צריכת זנות, אשר חוקק בדצמבר 2018, לצד החלטת ממשלה המקצה תקציבים נרחבים במטרה למגר את תופעת הזנות בישראל. החוק קובע כי צריכת זנות היא עבירה מנהלית, וכי על צרכן הזנות שנתפס יושת קנס של 2,000 שקל לצרכני הזנות, ובמקרה של עבירה חוזרת - 4,000 שקל. בנוסף, נקבעה חזקה בחוק שלפיה כל מי שנוכח בבית בושת הוא צרכן זנות, ואם הוא טוען שלא - חובת ההוכחה מוטלת עליו.
מסקר אחרון של משרד הרווחה בנושא, עלה כי יותר מ־76% מהנשים העוסקות בזנות היו מעוניינות לצאת מהזנות לו הייתה ניתנת להן האפשרות. עם זאת, 71% מהן דיווחו כי הן נשארות בזנות בגלל קשיים כלכליים, כך שחלקן של אלה המוחות נגד החוק העוסקות בזנות הוא זניח ביותר. מהסקר עולה כי 62% מהנשים בזנות בישראל הן אמהות. אישה בזנות נאלצת לפגוש בממוצע 5.5 צרכנים ביום.
על פי ההערכות, תעשיית הזנות בישראל מגלגלת כ־1.3 מיליארד שקל בשנה. במטה למאבק בסחר בנשים ובזנות מדגישים כי עד עתה מדינת ישראל הטילה אחריות רק על מי ששידל, סרסר וסחר בנשים, ומעתה האחריות לניצול הקשה מובאת גם לפתחו של צרכן הזנות. איילת דיין, מנהלת המטה, אומרת כי החוק הוא אמירה היסטורית של המדינה, שלפיה ניצול נשים לזנות אינו מקובל יותר. "החוק אינו מופנה רק כלפי הצרכנים, שלראשונה יישאו באחריות לחלקם בניצול הקשה בעולם הזנות, אלא גם לנשים ואוכלוסיות נוספות שנמצאות בזנות", אומרת דיין. "להן אומרת המדינה - אני רואה אתכן ומושיטה לכן יד החוצה. ההשפעה של החוק כבר ניכרת. יש ירידה בצריכת הזנות ועלייה בפניות לשיקום. עוד ועוד נשים מבקשות לצאת ממעגל הזנות".
חן שופן, ראש תחום במטה, מוסיפה: "בזכות החוק נוסף תקציב של 90 מיליון שקל, שירחיב את המענים הקיימים, ויתווספו מענים חדשים ופתרונות נוספים לכל מי שתרצה או ירצה לצאת ממעגל הזנות. חוק איסור צריכת זנות הוא חלק ממהלך רחב, שמחייב את המדינה גם להרחיב ולשפר את מעני השיקום לאוכלוסיות בזנות ולחנך את הציבור הרחב – ובעיקר את הדור הצעיר – שצריכת זנות היא לא מוסרית".