המספרים מוכיחים: יותר תקיפות מיניות דווחו בזמן משבר הקורונה

הבוקר (שני) תקיים בכנסת ועדת קידום מעמד האשה והשיויון המגדרי דיון מיוחד על נתוני הדו״ח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. השנה הדוח, המתפרסם הבוקר לקראת הדיון, עוסק בתוצאות הקשות של המשבר החברתי אשר מלווה את מגיפת הקורונה תחת הכותרת "צל מגפה: השלכות משבר הקורונה על נפגעות ונפגעי אלימות מינית" וממנו עולה תמונה קשה של היקף ואופי החמרת התופעה כתוצאה מצעדי הריחוק החברתי והסגרים שננקטים בשל המגיפה בשמונת החודשים האחרונים. 

עליה בפניות הסיוע של נפגעות תקיפה מינית בתקופת הקורונה

בעקבות משבר מגפת הקורונה, זינק מספר הפניות למרכזי הסיוע ב-24% ביחס ל-2019. עיקר העלייה התרחשה בגל הראשון (אפריל-יוני 2020), אז התקבלו במרכזי הסיוע 16,515 פניות – גידול של 37% ביחס ל-2019. הגידול החד ביותר התרחש בחודש יוני – 43%. זאת, על רקע היציאה מהסגר שהקלה על הפנייה לסיוע. עלייה ניכרת נרשמה גם במספר התלונות למשטרה בגין פרסום והפצת סרטונים ותמונות מיניים ("חוק הסרטונים").

מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, אורית סוליציאנו, מסבירה: "בעקבות משבר הקורונה, חווים מרכזי הסיוע עלייה של עשרות אחוזים במספר הפניות. הסגר, שנועד לשמור על ביטחוננו, הפך את הבתים המסוכנים למסוכנים יותר, היווה טריגר להצפת הטראומה בקרב נשים וגברים רבים שמתמודדים עם טראומה על רקע פגיעה מינית, וגם הוביל לחשיפה של פגיעות בילדות ובילדים בבתים רבים. מניסיוננו, את מרבית ההשפעה של מצבי חירום קשה לזהות בזמן אמת ואת ההשלכות של המשבר הנוכחי נמשיך לראות במשך חודשים ואף שנים."

עלייה של 43% בחמש שנים בפניות לסיוע

אבל מגיפת האלימות כלפי נשים לא התחילה כמובן במשבר הקורונה וגם בסקירת הדוח את השנה שעברה, 2019, המספרים מוכיחים עלייה עקבית בתופעה. במהלך השנה שעברה התקבלו 54 אלף פניות במרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית; מתוכן, 12,784 פניות חדשות – עלייה של 43% בחמש שנים (2014). 89% מכלל הפניות דיווחו על פגיעות בנשים, ו-11% עסקו בפגיעה בגברים. כ-30% מהפניות למרכזים עסקו בגילוי עריות – עלייה של 33% ביחס ל-2018. 88% מהתקיפות נעשו על ידי אדם מוכר לנפגע/ת - 32% נפגעו על-ידי בני משפחה, ועוד 11% נפגעו בידי בני זוג בעבר או בהווה. 

מגיפה של פגיעה מינית בקטינים – 62% מהפניות למרכזי הסיוע, 51% מתיקי עבירות המין במשטרה

לא פחות מ-62% מהפניות למרכזי הסיוע עסקו בפגיעה בקטינות ובקטינים (מתחת לגיל 18). השיעור הגבוה ביותר של הפניות נוגע לפגיעה בנוער. כ-34% מהפניות עסקו בפגיעה שהתרחשה בין גיל 13 ל-18. במקביל, בשנת 2019 נפתחו  במשטרה 5,971 תיקי עבירות מין והטרדה מינית. 81% על פגיעה בנשים, נערות או ילדות, ו-19% - על פגיעה בגברים, נערים או ילדים. ב-51% מהתיקים הנפגע/ת קטין/ה. ב-17% מהתיקים החשוד הוא קטין. בפרקליטות 394 תיקים נפתחו על עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע – עלייה של כ-20% לעומת שנת 2018, אז נפתחו 331  תיקים. 

רק 8% מתיקי האונס ו-20% מתיקי עבירות המין בפרקליטות הסתיימו בכתב אישום

נתון המטריד לא פחות שעולה מהדוח הוא כי 92% מתיקי האונס נסגרו בפרקליטות ללא כתב אישום. רק ב-56 תיקים שהם 7.6% מתיקי האונס שנפתחו בפרקליטות ב-2019, הוגש כתב אישום לעומת 10-13% בשנים 2017-2017. "זהו המשכה של מגמה מדאיגה של ירידה במספר כתבי האישום המוגשים בגין אונס – הן במספרים מוחלטים, והן באופן יחסי למספר תיקי האונס" אומרים באיגוד מרכזי הסיוע. במקביל, רק ב-20% מכלל 4,715 תיקי עבירות המין וההטרדה המינית שהגיעו לפררקליטות, הוגש גם כתב אישום. 

סוליציאנו מאשימה: "איך ייתכן שמכל 10 תיקי אונס, יותר מ-9 ייסגרו בלי כתב אישום? מתי מעט אוזרים את הכוחות להגיש תלונה, רק כדי שייטרקו בפניהם את הדלת. הנשים, הגברים, הילדות והילדים האלו הם העיקר, אבל לצידם, אלפי פוגעים נהנים מן ההפקר, פשוטו כמשמעו, ונשארים חופשיים כדי לפגוע גם בילד, הילדה או האישה הבאים". יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו), מוסיף: "רק כ-13.7% מנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, המגיעים לקבלת עזרה במרכזי הסיוע ובבתי החולים, מחליטים להגיש תלונה במשטרה. הם חוששים, בצדק, מהתחקיר במשטרה, מהעימות מול תוקפיהם ומהצורך לחוות מחדש את התקיפה במתן עדות בבית המשפט. לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת אחוז מגישי התלונה במשטרה קטן אף יותר ועומד רק על 6% מכלל הנפגעות והנפגעים. אחוז קטן זה, מעיד על אוזלת ידה של מערכת אכיפת החוק, שאינה נוסכת אמון ביכולתה להגן על הנפגעות והנפגעים מתקיפה נוספת בחסות החוק".