שוטר רוצח את אשתו, ללא סימנים מעידים מוקדמים. גם את הרצח הבא לא נצליח למנוע, אבל יש מקום טוב להתחיל ממנו - הכסף. על פי המודל הבינארי לפתרון דילמות ומחלוקות, כל דילמה היא פער בין הרצוי והמצוי. דילמות בלתי פתורות יוצרות תחושה של חוסר שליטה, שגורמת לכעס, שעלול להוביל לאלימות. חוסר השליטה והכעס נובעים מאי הבנה של הדרכים לצמצום הפער בין הרצוי למצוי, או מהיעדר אמונה לגבי האפשרות לבטל את הפער או לחיות אתו בשלום.
בשלב זה עולה השאלה: מהי אי ההבנה של גבר השולט במעשיו, שגורמת לו לרצוח את אשתו? (יש שם לתופעה - Femicide). התשובה שמציע הפתרון הבינארי היא: אי ההבנה של השוויון המגדרי. בעולם הקפיטליסטי הכסף הוא הדת המוצלחת מכל הדתות, שאפילו אויבים מושבעים מאמינים בו.
הקפיטליזם תומך בחוסר שוויון, שאחד מסממניו הוא המוסכמה החברתית שמאפשרת מצב בו נשים מרוויחות 65% מהשכר שמרוויחים גברים. יש בוודאי כאלה שחושבים שזה צריך להיות הפוך, שנשים צריכות להרוויח יותר מגברים. מצד שני, סביר להניח שיש כאלה שחושבים שמצבן של הנשים טוב מהמגיע להן. במצב כזה, אם ערך האישה בעבודה קרוב למחצית מהגבר, ייתכן שבבית היא שווה הרבה פחות, אם בכלל.
אדם שיגדל לחברה בה האישה מרוויחה כמו הגבר, יבין את תחושת השוויון ולא יחוש את הפער החברתי בין גבר לאישה, שקיומו מייצר לעיתים את חוסר השליטה המביא לרצח. נכון, גם במצב של שוויון יכולים להיות כאלה שיחשבו שהמצב צריך להיות אחר, לטובת הגברים, אבל כשנקודת המוצא היא שוויונית יש פחות מקום לדעות קיצוניות.
סיבת הרצח של אישה בידי בעלה היא מגדרית. כשבעל רוצח את אשתו, הסיפור גלום בכותרת. לצופה הממוצע במהדורות החדשות זה מפתיע וכואב בדיוק כמו שזה צפוי ומוסבר: הוא חשב שהיא לא קיימה את חובותיה כאשה, הוא חשב שהיא לא ידעה את מקומה כאשת איש, שהיא אינה מכבדת את הפער בין המקום שיועד לה בתא המשפחתי לבין מקומו של הגבר, שעליה ללמוד לקח ולהיענש על חוצפתה.
הכבוד, הוא אביה החורג של החוצפה. כשהבעל מחליט שלא למחול על כבודו ולא לסלוח על חוצפתה של אשתו, לתחושתו, הוא אנוס להעמיד אותה במקום. לכן, הוא אונס אותה להתיישר לתפיסות עולמו, הוא מכה אותה על כך שהיא מסרבת לעשות כן, לעיתים באופן שלא תתנגד עוד. אם היה שוויון מגדרי, רצח אישה בידי בעלה היה מתרחש, כנראה, באותה תדירות כמו רצח גבר בידי אשתו.
ברצח מגדרי הנטייה הטבעית היא לחפש תמרורי אזהרה: התנהגות אופיינית של הבעל, תלונות על אלימות, קנאות, פרצי זעם, הבדלי תרבות, הגירה, וכדומה. בהיעדר סימנים מוקדמים, יעילותם של הפתרונות מוגבלת: לחצני מצוקה, אימון לצרחות, אמצעי התרעה טכנולוגים, ומיומנויות להימלטות ולחימה – כל אלה לא מספיקים מול המהירות בה הכדור יוצא מהאקדח או מהמהירות בה סכין הבעל מפלחת את לב אשתו. היעדר סימנים מוקדמים מכוונים אותנו לחפש את התשובה במקום אחר.
החוצפה שמניעה את הרצח יכולה להניע גם את הפתרון – קריאת תגר, שמשמעותה חתירה לשוויון מגדרי, שיבטל את הבדלי השכר בין גברים לנשים, יבטל את הצורך בכבוד חד צדדי, וההדדיות לא תשאיר מקום לחוצפה. עם השוויון, יסתלקו הכעס ואובדן השליטה, כי ממילא לא יהיה שולט ונשלטת.
אם את רוצה למנוע את הרצח הבא, המאבק על פערי השכר המגדריים הוא מקום מעולה להתחיל בו.
גל גורודיסקי הוא עו"ד ומגשר. ד"ר גל הרפז היא פסיכולוגית חברתית. שניהם הם מפתחי שיטת הפתרון הבינארי לדילמות ומחלוקות ומובילי מיזם "שוות יותר", המיזם לביטול פערי השכר המגדרי.