מקום 20: יפה ויגודסקי - יו"ר קרן מעגלים
אשת העסקים רבת־הפעלים יפה ויגודסקי החלה את הקריירה שלה בתחום החינוך. היא הייתה מורה, מנהלת ומפקחת במשרד החינוך, ובהמשך עמדה בראש המכללה להכשרת מורים בתחום הטכנולוגיה.
בהמשך דרכה המקצועית כיהנה ויגודסקי כסמנכ"לית המכללה למינהל, תפקיד שאותו מילאה במשך שמונה שנים, עד שנקראה לשוב אל משרד החינוך כמנהלת המינהל למידע וטכנולוגיה במשרד.
בהמשך מונתה בידי שרת החינוך דאז לימור לבנת למנכ"לית הטלוויזיה החינוכית, תפקיד שבו החזיקה עד לשנת 2011, אז פרשה לטובת תפקיד יו"ר קרן מעגלים. הקרן עוסקת בהכשרה מקצועית ובהסבה מקצועית לעובדים בני 50 ומעלה שעובדים במקצועות המוגדרים שוחקים.
במהלך משבר הקורונה קראה ויגודסקי לממשלת ישראל להכיר בבעיית העובדים המבוגרים שפוטרו בשל המשבר. סקר שערכה קרן מעגלים העלה כי מרבית המעסיקים בישראל ישמחו להעסיק עובדים בני יותר מ־50, בתנאי שאלה יהיו בעלי הכשרה מקצועית מתאימה.
בזאת, כך נדמה, שרטטה ויגודסקי את חזון הקרן לקראת היציאה המיוחלת מהמשבר: להיות חלק ממערך ההכשרה המקצועית שיהפוך עובדים מבוגרים לבעלי הכשרה מקצועית המתאימה לשוק העבודה העכשווי.
מקום 19: ד"ר מרים אדלסון - מו"ל "ישראל היום"
על אף השפעתה של מרים אדלסון על ההוויה הישראלית, האירוע המשמעותי ביותר בחייה בשנה החולפת היה אישי־משפחתי. בחודש ינואר האחרון היא נפרדה מבעלה שלדון אדלסון - מעשירי תבל - יזם, פילנתרופ ושותפה לחיים ולהשקפת עולמה: קידום אג'נדה שמרנית, רפובליקנית בארצות הברית וימנית בישראל.
עוד קודם לפטירתו של שלדון נחשבה מרים לרוח החיה מאחורי חלק גדול מהיוזמות שאותן קידם בישראל, ובייחוד המוכרת בהן, ההוצאה לאור של החינמון "ישראל היום". בבעלותם של בני הזוג אדלסון הפך העיתון מקוריוז שספג ביקורות ממתחריו הוותיקים לעיתון היומי הנפוץ בישראל ולמשפיע על דעת הקהל, כחלק משינוי ההגמוניה הפרוגרסיבית בעיתונות בישראל.
אדלסון היא ילידת תל אביב שבגרה בחיפה, סיימה את לימודיה בבית הספר הריאלי, שירתה בצה"ל כקצינה, למדה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובהמשך סיימה בהצטיינות את בית הספר לרפואה בתל אביב. היא רופאה פנימית שמתמחה בהתמכרויות.
מאז 2018 היא משמשת כמו"לית של "ישראל היום", תפקיד שבו מעולם לא הסתירה את כוונתה לעצב את דעת הקהל בישראל. היא סיפרה בעבר כי בהשראת חוק הלאום, שעורר פולמוס ציבורי בישראל, הורתה להדפיס את דגל המדינה לצד שמו של העיתון. מחווה סמלית המשקפת נאמנה את תפיסת עולמה.
מקום 18: דלית רביב - משנה למנכ"ל וראש החטיבה הקמעונאית, בנק הפועלים
לקראת סוף 2019 שפשפו רבים במערכת הבנקאית את עיניהם לנוכח מינויה של דלית רביב לראש החטיבה הקמעונאית של הבנק הגדול בישראל.
אומנם רביב לא הייתה אנונימית עבור מי שמצוי בענף הבנקים, שכן היא הייתה מנהלת האגף המסחרי בחטיבה העסקית של הבנק, אך בכל זאת, ההערכה הייתה שמי שיזכה במינוי הוא ראש חטיבת החדשנות והדיגיטל של הבנק גולן שרמן.
רביב תשלים השנה 29 שנים בבנק הפועלים, קריירה שאת רובה עשתה בחטיבה העסקית־מסחרית של הבנק. בשנת 2016 קודמה בידי המנכ"ל הקודם אריק פינטו לניהול האגף המסחרי בחטיבה העסקית של הבנק.
מלבד להשלכות אפשריות על עתידה בבנק הפועלים, ראשות החטיבה הקמעונאית פירושה למעשה ניהול של רוב כוח האדם בבנק הפועלים: רביב היא הממונה זה מעט יותר משנה על קרוב ל־8,000 מעובדי הבנק, כלומר על יותר משלושה מתוך כל ארבעה עובדים של הבנק הגדול בישראל.
לרביב תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת בן־גוריון ותואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב, עם התמחות במימון ובביטוח.
מקום 17: עפרה שטראוס - יו"ר שטראוס גרופ
עפרה שטראוס נולדה אל תוך ענקית המזון כשעדיין הייתה עסק משפחתי. היא עובדת בחברה מאז סיימה את לימודיה (וכן תפקיד ניהולי בחברת הקוסמטיקה אסתי לאודר בניו יורק) ומילאה בה שורה של תפקידים ניהוליים, בהם מנכ"לית. זה כ־20 שנה היא מכהנת כיו"ר שטראוס, הנסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי של כמעט 12 מיליארד שקלים.
מותו של אביה מיכאל שטראוס בשנה שעברה העלה שוב לדיון את סוגיית השליטה בחברה וניהולה. המשפחה ידעה בעבר ליישב מחלוקות משפחתיות־עסקיות ללא השפעה על יציבות החברה. על כן ההערכה היא ששטראוס תנסה לרתום את אחיה הצעיר עדי למהלך שיעביר את הניהול לדורות הבאים במשפחה, ואלו יחוזקו בידי דור צעיר יותר של מנהלים חיצוניים.
שטראוס התייחסה לנושא בעבר וציינה כי הדור החדש של המנהלים אינו נמדד עוד רק לפי השורה התחתונה של ביצועיהם העסקיים, אלא גם בהיותם פרזנטורים של החברה, שיכולים לייצג אותה במערכים רגולטוריים, בתקשורת ובציבור.
בין אם המילה האחרונה בחברה תישאר של שטראוס ובין אם תבחר להצעיר את שורת ההנהלה בחברה, ברור שהאתגר המרכזי יהיה פיתוח עסקי ואיתור מנועי צמיחה חדשים לתשלובת המזון השנייה בגודלה בישראל.
מקום 16: תמר יסעור - יו"ר דירקטוריון ישראכרט
רגע לפני שהסתיימה שנת 2020 בחר הדירקטוריון החדש של ישראכרט את היו"ר שלו: תמר יסעור. מוזר להיזכר, אבל מי שמחזיקה באחת המשרות הבכירות בעולם הפיננסי בישראל החלה את דרכה הניהולית בענף התקשורת, בעת ששימשה, מיד לאחר השלמת לימודי התואר השני באוניברסיטה העברית, כמנכ"לית המקומון "כל העיר".
בעולם הפיננסים מילאה שורת תפקידי ניהול בכירים בבנק לאומי, ובתחילת 2019 החליטה לעזוב את לאומי ושימשה כדירקטורית חיצונית בבית ההשקעות מיטב דש. בהמשך אותה שנה הפכה ליו"ר דירקטוריון קרן ההשקעות בנדל"ן אינטו, תפקיד שבו החליפה את דב קוטלר, שהתמנה למנכ"ל בנק הפועלים.
במרוץ לתפקיד יו"ר ישראכרט גברה על אמנון דיק, מאחר שרוב חברי הדירקטוריון סברו כי היא המתאימה ביותר להוביל מהלכים בחברת האשראי הגדולה בישראל, אחרי שנים שבהן היא דשדשה מעט - מה שגם התבטא בשווי מניותיה.
האם תצליח יסעור לרתום את ניסיונה בתחום כרטיסי האשראי כדי לקדם את החברה? 2021 אמורה להיות השנה שבה יתברר הכיוון שאליו תצעד ישראכרט בהנהגתה.
מקום 15: סמדר ברבר־צדיק - מנכ"לית הבנק הבינלאומי הראשון
השנה ימלאו 14 שנים לכהונתה של סמדר ברבר־צדיק כמנכ"לית הבנק הבינלאומי הראשון, קבוצת בנקאות הכוללת, מלבד הבינלאומי, גם את בנק מסד (שפעיל בעיקר בקרב העוסקים בהוראה) ואת בנק אוצר החייל (שעיקר פעילותו היא בקרב משרתי הקבע).
כשמונתה לתפקיד, הייתה לאישה השנייה (אחרי גליה מאור בבנק לאומי) שנבחרה לעמוד בראש אחד הבנקים הגדולים בישראל ולאישה הצעירה ביותר המחזיקה בתפקיד זה.
כיום היא האישה היחידה שנהנית ממעמד כה בכיר במערכת הפיננסית בישראל (לאחר פרישתה של רקפת רוסק־עמינח מבנק לאומי ושל לילך אשר־טופילסקי מבנק דיסקונט).
ברבר־צדיק, שהשכלתה היא בתחום החשבונאות, החלה את הקריירה המקצועית שלה בפירמת רואי החשבון סומך־חייקין, שם טיפלה, בין היתר, בעסקיו של צדיק בינו. מאוחר יותר החלה לעבוד עבורו ועמדה בראשן של חברות בשליטתו, כולל החברה שבאמצעותה הוא מחזיק בבנק הבינלאומי. בשנת 2007 התמנתה לתפקיד מנכ"לית הבנק, ובו היא מכהנת עד היום.
ברבר־צדיק נחשבת למנהלת מוכשרת, שהובילה כמה תהליכי התייעלות מרשימים והביאה את מניית הבנק לביצועים מצוינים, הן ביחס לשווי הבנק והן ביחס למניות הבנקים המסחריים האחרים. בתקופתה הבנק לא רק הגדיל מאוד את שוויו, אלא אף שיפר את את דירוג האשראי שלו, כך שהשתווה לזה של בנק הפועלים ובנק לאומי, שני הבנקים הגדולים בישראל.
נוסף על תפקידה בבינלאומי, ברבר־צדיק משמשת גם כממלאת מקום נשיא איגוד הבנקים יאיר סרוסי וכן פעילה בחיבור בין עסקים לקהילה.
מקום 14: ליאת בן־ארי שווקי - התובעת במשפט נתניהו
ליאת בן־ארי יכולה להיחשב לסיפור הצלחה ישראלי: בת לניצולי שואה שלא צמחה מקרב האליטות הכלכליות או המשפטיות אלא פילסה את דרכה לצמרת בכישרונה ובכוח התמדתה בלבד, נישאה לטייס בחיל האוויר והשלימה קריירה מוערכת ברשות המסים ובפרקליטות, שבמהלכה זכתה לשבחים רבים ואף עמדה להתמנות לפרקליטת המדינה.
אולם חרף ההישגים המרשימים הללו, היא הפכה השנה לדמות שנויה במחלוקת. פתאום חצי מדינה עסקה בפיצול הדירה שלה בראש העין, לפתע העובדה שבנה התנדב לשנת שירות לפני גיוסו לצה"ל הוצגה על ידי גורמים מסוימים כהשתמטות, וכשישבה שבעה על אחותה, היא אף הואשמה בחוגים שונים שלכאורה המציאה זאת. והיו עוד האשמות שנעות על הציר שבין ענייני למופרך.
וכל זאת רק מפני שהיא התובעת במשפט המתוקשר ביותר בתולדות מדינת ישראל. ואף חמור מכך: בקיץ 2020, בעקבות איומים על חייה, היא הוגדרה כאישיות מאובטחת ומאז היא מאובטחת בידי שירות הביטחון הכללי.
כמו כל העוסקים בפרשה, נדמה שכל צעד שלה יעמוד למבחן הציבור. כך היה כאשר נעדרה מדיון מקדמי בתיק (שימוע) בנימוק של חופשה משפחתית וספגה ביקורת לא רק מתומכי נתניהו אלא אף מפי מי שהייתה אמורה לרשת בתפקידו - פרקליט המדינה שי ניצן.
בן־ארי, לפי מקורביה, היא תובעת קשוחה שאינה נרתעת ממאבקים. את עמדתה כתובעת בתיק 1000 הביעה בפומבי: "כאשר מדובר במאות אלפי שקלים שניתנו במתנה לעובד ציבור ושלא הוחזרו, אני מתקשה לקבל שמדובר פה אך ורק במתנה לחבר". אם הפרשנות הזאת תתקבל בידי בית המשפט, היא תסיים במו ידיה את הקריירה הפוליטית של ראש הממשלה עם תקופת הכהונה הארוכה ביותר בישראל.
מקום 13: רבקה פרידמן־פלדמן - שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים
ספק אם פרט כלשהו בביוגרפיה של השופטת רבקה פרידמן־פלדמן רמז שהיא עומדת להיות אחת הנשים המשפיעות בישראל.
פרידמן־פלדמן, השופטת שניצבת בראש הרכב השופטים במשפטו של בנימין נתניהו, נולדה וגדלה בירושלים. היא נכדתו של הרב משה לייב צינווירט ובתו של עו"ד נח סביר. היא התחנכה בחינוך הממלכתי־דתי, שירתה בשירות הלאומי, למדה משפטים באוניברסיטה העברית והוסמכה כעורכת דין בשנת 1982. לאחר כמה שנים כעורכת דין פרטית עברה לפרקליטות המדינה, ובשנת 1994 מונתה לשופטת בבית משפט השלום.
תיקים עם פרופיל תקשורתי גבוה אינם זרים לפרידמן־פלדמן: היא הייתה חברה בהרכב השופטים שדן בעניינו של איציק מרדכי, שהיה שר הביטחון, ובהמשך קריירת השיפוט שלה הייתה חלק מההרכב שדן בפרשיית מעטפות הכסף של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט.
למרות הניסיון שצברה בתיקים מתוקשרים, ספק אם משהו הכין אותה למשפט נתניהו, שבו חלק מקו ההגנה הוא תקיפת בית המשפט ואולי אף ניסיון להטיל דופי בשופטים (לצד פרידמן־פלדמן יושבים בהרכב גם משה בר־עם ועודד שחם), משפט שעוד לפני שנפתח הפך כל החלטה שלה בנושאים טכניים (למשל דחיית הדיונים בעת הסגרים) לכזאת שנבחנת תחת זכוכית מגדלת ומעוררת סערה תקשורתית.
בכל מקרה, נדמה שלפחות במקרה שלה יקשה על מישהו לתייג אותה כמי "שחברה לשמאל": פרידמן־פלדמן, שגדלה בציונות הדתית ומקיימת אורח חיים דתי, מעולם לא זוהתה פוליטית עם זרם כזה או אחר.
היא נחשבת לשופטת מחמירה, אך עקבית ומקצועית. למרות זאת, לפני כחצי שנה פסל בית המשפט העליון (השופט חנן מלצר) פסק דין שלה שהרשיע בכיר ברשות המסים בשוחד.
סביר להניח שגם בפרשת נתניהו לא יהיה בית המשפט המחוזי הערכאה האחרונה והסופית שבה יידון התיק. מכל מקום, עם קצב דיונים מרתוני של שלוש ישיבות בשבוע שיתקיימו במשפט נתניהו, רבקה פרידמן־פלדמן הוא שם שאנו צפויים לשמוע לא מעט במהלך 2021.
מקום 12: אורנה ברביבאי - מס' 2 ברשימת יש עתיד
כאשר מביטים ברזומה של ח"כ אורנה ברביבאי, קשה להבין איך היא סוגרת כבר יותר משנתיים בפוליטיקה בלי להפוך לפוליטיקאית המבוקשת ביותר, שכן היא האישה הראשונה והיחידה שמחזיקה בדרגת אלוף, גנרלית של ממש.
לכאורה זהו הליהוק המושלם לתפקיד בכיר בכל מפלגה חפצת שלטון, ובכל זאת, אף שברביבאי מכהנת בתפקיד סגנית יו"ר הכנסת וכחברה מטעם מפלגתה בוועדת חוץ וביטחון, הקריירה הפוליטית שלה כוללת עד כה רק שני אירועים שנחרתו בזיכרון. הראשון היה כשסירבה לקום לבקשת ראש מפלגתה יאיר לפיד: "קומי אורנה, שנראה אותך", אקט שגרם מבוכה גדולה ללפיד.
המקרה השני היה כאשר בעקבות חשיפה של כרמלה מנשה על נתוני גיוס החרדים לצה"ל, חשף יאיר שרקי עדות של קצין ששירת תחתיה, ולפיה ידעה ברביבאי, כשכיהנה כראש אכ"א, על הזיופים לכאורה. הדבר הוביל לחקירת הנעשה ברשומות צה"ל בעת כהונתה, אך הוועדה בראשות האלוף במיל' רוני נומה ניקתה אותה כשקבעה שנתוני הכזב על מספר החרדים בצה"ל לא דווחו בתקופתה.
טיהור שמה, בחודש פברואר 2020, לא השיג את האפקט המקווה, בין אם כי ישראל כבר הייתה בדרך אל הקלפי, בבחירות שבהן (בגלל צירוף חוסן לישראל של בני גנץ ותל"ם של יעלון אל יש עתיד) נדחקה למקום העשירי ברשימת כחול לבן לכנסת, או בין אם כי ממילא כמעט כל חדשה לא הצליחה לבלוט על רקע מגיפת הקורונה.
ובכל זאת, ברביבאי חזק בתמונה, כשנייה ברשימת יש עתיד לכנסת, מקום שמבטיח תפקיד של שרה, אפילו שרה בכירה יחסית, אם (וזה "אם" גדול) תקום ממשלה ללא נתניהו. האם סוף־סוף נזכה לראות גם בפוליטיקה את הכישורים שהפכו את ברביבאי לאלופה הראשונה בתולדות צה"ל? לצערה, זה לא תלוי בה אלא בהכרעת הבוחר. מה שבטוח הוא שברביבאי, שנחשבת לביצועיסטית, כבר לא יכולה לחכות.
מקום 11: טל גרנות־גולדשטיין - מנכ"לית הוט
זו לא הפעם הראשונה שבה מככבת מנכ"לית הוט במקום גבוה ברשימת 50 הנשים המשפיעות, ולא בכדי: גרנות־גולדשטיין תציין השנה שש שנים לכניסתה לתפקיד המנכ"לית של אחד מארגוני התקשורת הגדולים בישראל, ודרכה בהוט, מיום מינויה ועד היום, מסמלת את מאבקן של נשים בעמדות ניהול בכירות.
היא מונתה במאי 2015 לתפקיד ראש חטיבת הלקוחות ולמשנה למנכ"ל הוט, אך כעבור שלושה חודשים בלבד התפטר המנכ"ל אילן צחי, וגרנות– גולדשטיין תפסה את מקומו. מצד אחד העובדה שדילגה מעל רבים שראו עצמם מועמדים לתפקיד הביאה לעזיבה של בכירים בהוט. מצד שני היא קיבלה שכר נמוך לעומת קודמה בתפקיד, מה שהפך אותה ואת הוט למטרה לחצי ביקורת על אפליית נשים.
מקץ כמה חודשים תוקן המעוות - ונדמה שמאותו הרגע רק הישגיה המקצועיים הגדולים של גרנות–גולדשטיין הם שקבעו את ההערכה כלפיה, ובהם: חתימה על הסכם שיתוף פעולה עם ענקית התוכן HBO והקמת פלטפורמת NEXT לצפייה בתכנים במכשירים ניידים.
במהלך משבר הקורונה הייתה גרנות–גולדשטיין מהראשונות לזהות את העובדה שהמסכים הביתיים תפסו מקום מרכזי בחיי צרכני הטלוויזיה, והיא הובילה יצירת תוכן ייעודי שכולל תוכניות העשרה והדרכה, מבישול ועד לכושר גופני, תכנים שנוצרו לאחר שהחברה ניצלה את ימי הקורונה כדי לדגום את לקוחותיה, לאפיין את רצונותיהם בתקופה המאתגרת ולתת להם פתרונות תוכן הולמים.
מלבד מהלך זה, גאוותה של גרנות–גולדשטיין בשנת 2020 הייתה גם על העובדה שחרף המשבר שחווה עולם העסקים הצליחה הוט להתאים עצמה לימי הקורונה בלי להוציא עובדים לחל"ת.
