נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד העבודה והרווחה מפרסמת היום (שני) את מדד הגיוון השנתי המספק תמונת מצב על האי־שוויון בייצוג במקומות העבודה ובשכרם של נשים, ערבים, חרדים, ילידי אתיופיה ובני 45 ומעלה (המכונים בדוח "קבוצות הגיוון").
במשבר הקורונה הראשונים שיצאו לחל"ת היו נשים ועובדים ערבים וחרדים מקבוצות הגיוון. בחלוקה לקבוצות גיל, גברים בני 45 ומעלה ונשים מגיל 18 עד 29 היו בסיכון גבוה יותר לצאת לחל"ת, כאשר הדפוס זהה באופן כללי לגבי כל קבוצות הגיוון. על פי הנתונים, העובדים מקבוצות הגיוון משתייכים פחות לענפים שבהם מידת הגמישות לעבור לעבודה מהבית גבוהה.
נוסף על כך, ערבים וחרדים נמצאו בייצוג יתר בחל"ת בתקופה שבין הסגרים, בזמן שרוב העובדים כבר חזרו לעבודה.
בענף תכנות מחשבים נרשם ייצוג יתר של נשים חרדיות וגברים ערבים שיצאו לחל"ת במהלך המשבר, ובענף הקמעונאות, שבו השירותים נותרו פתוחים בעת הסגרים, עובדים ערבים ויוצאי אתיופיה עבדו יותר בעת המגיפה והיו חשופים יותר להידבק בה.
אחד הנתונים המקוממים בדוח מגלה כי נשים חרדיות מרוויחות כשני שלישים משכר הגברים החרדים, כאשר הנתונים דומים גם בנוגע לנשים בנות 45 ומעלה במגזר הציבורי. אותן נשים מרוויחות בין 60% ל־75% מהגברים באותה קבוצת גיל.
גם במגזר הפרטי, שכרן של נשים (אקדמאיות ולא אקדמאיות) מגיע במקרה הטוב ביותר ל־79% משכר הגברים. ברוב הענפים, שכרן של נשים בנות 45 ומעלה דומה מאוד לשכרן של נשים צעירות יותר, והוא עומד על כשני שלישים משכר הגברים.
לערבים - גברים ונשים - יש את הייצוג הנמוך ביותר בחמשת הענפים המשלמים את השכר הגבוה ביותר (מחקר מדעי ופיתוח, תכנות מחשבים, שירותים פיננסיים, ייצור מחשבים, ייצור תרופות).
ליוצאי אתיופיה יש את ייצוג היתר הגבוה ביותר בענפי השכר הנמוך במשק, כך למשל יוצאי אתיופיה מיוצגים בענף התחזוקה בין פי ארבעה עד פי שישה משיעורם בכוח העבודה, ושכרם עומד על 5,106 ש"ח בחודש בממוצע (פחות משכר המינימום במשק).
עו"ד מרים כבהא, הנציבה הארצית בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד העבודה והרווחה מסרה: "משבר הקורונה חידד, יותר מתמיד, את הצורך ליצור שינוי מהותי בתפישת המעסיקים את עניין חשיבות הגיוון והשילוב המיטבי של כל קבוצות האוכלוסייה בשוק העבודה הישראלי. אני מאחלת לכולנו שוק עבודה שבו לכל אחד ואחת מאיתנו יש מקום".