הנשים שמנהלות את המדינה: הכירו את המנכ"ליות של משרדי הממשלה 

"אנחנו שוות לגברים, אבל שונות"
שי־לי שפיגלמן, מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

את המעבר מהייטק למגזר הציבורי עשתה שפיגלמן (47) סביב מה שהיא מכנה "משבר גיל ה־40". פחות מדי זמן איכות עם ארבעת ילדיה, ורצון לתפקיד עם משמעות ואימפקט על החברה הישראלית, תרמו להכרעה. לפני כשנה השתלבה כמנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.

"זו ההחלטה הכי טובה שעשיתי בחיים ואני מאושרת", היא אומרת. "בעיניי, זה אחד המשרדים הכלכליים־חברתיים הכי חשובים, במיוחד לאור משבר הקורונה. כעת רבים מבינים טוב יותר את החשיבות העצומה של עולם המדע והטכנולוגיה בפתרון בעיות ואתגרים לאומיים, ואלו גם מנועי הצמיחה של המשק ליציאה ממשבר כלכלי משמעותי". 

בתפקידה הקודם שימשה שפיגלמן כסמנכ"לית שיווק במיקרוסופט ישראל, והייתה בין מקימי המיזם הממשלתי "ישראל דיגיטלית", שם עבדה שש שנים. היא מאמינה בחדשנות כמנוע צמיחה, צופה הזדמנות יוצאת דופן ביעדי ההייטק של הממשלה הנוכחית ומכוונת אל בני הנוער והסללתם אל עולם התעסוקה של המחר.

"הממשלה הציבה יעד של 15% תעסוקה בהייטק בעוד חמש שנים, ויש פה הזדמנות אדירה לתעסוקה וצמיחה", היא אומרת. "על כל שקל שמשקיעה הממשלה, תעשיית ההייטק והחדשנות מחזירה למשק 6־7 שקלים בחזרה. תשימו את כל זה יחד עם תחומי הבינה המלאכותית, הקיימות וההתחממות הגלובלית, ותבינו למה המשרד הזה כל כך מרכזי בחשיבות שלו". 

מהם הנושאים הבוערים שנמצאים על שולחנך, ואילו מטרות הצבת לעצמך?
"ליצור סינרגיה וראיית רוחב לכל תחומי החדשנות, המדע והטכנולוגיה בממשלה. פיתוח והובלה של תחום הבינה המלאכותית, שאותו אנחנו מובילים בממשלה, בדגש על מדיניות נכונה, רגולציה מאפשרת ויצירת תמריצים. אתגר נוסף נוגע בהגדרת יעד התעסוקה בהייטק, שכדי ליישם אותו יש צורך בהכשרות של למעלה מ־200 אלף איש ובעידוד מוטיבציה לנוער להשתלב במקצועות הלימוד המדעיים והטכנולוגיים. זה קריטי להמשך הצמיחה והגדילה של הסטארט־אפ ניישן שלנו, וגם כשפה חדשה שהיא חיונית עבור כל ילד בישראל בעולם התעסוקה העתידי. אני רואה את זה כאחריות משותפת שלנו, יחד עם הרשות לחדשנות ומשרד החינוך".

צייני דבר אחד טוב ודבר פחות טוב שמצאת במשרד כשנכנסת אליו.
"גיליתי פוטנציאל להוביל תהליכים משמעותיים אסטרטגיים בממשלה, מדיניות של מדע, מחקר, טכנולוגיה, בינה מלאכותית, תעסוקה וחלל. רק צריך להפשיל שרוולים ולעשות. בגלל היעדר תקציב וממשלה יציבה המון דברים היו תקועים, בהם עשרות מינויים ותוכניות שאי אפשר היה לממש אותם. עכשיו, בהנחה שבקרוב יהיה תקציב, אפשר יהיה להתחיל לעבוד". 

מה החשיבות של מינוי נשים בתפקידים בכירים במגזר הציבורי?
"עשר נשים בתפקידי מנכ"ליות במשרדי הממשלה זה נתון שמאוד מרגש אותי, במיוחד כשבממשלה הקודמת היינו רק שלוש נשים ב־34 משרדים. יש פה הזדמנות אמיתית לייצוג שוויוני וראוי ולדוגמה אישית משמעותית. המסר שעובר לכל אישה בישראל הוא שהיא יכולה להתקדם למשרות בכירות, אם רק תרצה, ולהצליח באיזון עבודה־בית שמתאים לה".

מה לדעתך נשים עושות אחרת?
"אנחנו שוות לגברים, אבל שונות. מביאות יכולות של שיתוף פעולה, ראיית התמונה הרחבה ועבודה ביחד. אנחנו פחות כוחניות, למרות שיודעות להיות כשצריך, ומשיגות דברים באופן שונה".

ומהו המסר שלך לנשים?
"תעזו, תהיו אמיצות, תחלמו, תכוונו גבוה. אם מכוונים גבוה - מגיעים. כדי להתקדם בחיים צריך לחשוב ולהבין מה אנחנו רוצות לעשות ולאן אנחנו רוצות להגיע. אל תתביישו להתעסק בקריירה שלכן ולסמן מטרות, ובעיקר אל תפחדו. חשוב לקחת שותף לחיים שוויוני, שיתמוך בהחלטתכן לרוץ קדימה. אני מאמינה שמי שמעיזה ומוכשרת, בדרך כלל מצליחה".

"ככל שעולים גבוה בסולם התפקידים, האוויר דליל"
לירן אבישר בן חורין, מנכ"לית משרד התקשורת

היא זכתה לעבוד בצומתי קבלת החלטות מסעירים, כעוזרת ליועץ המשפטי לממשלה וכראש מטה מנכ"ל ראש הממשלה. ולדבריה, הם היו בתי ספר מצוינים לניהול מדיניות. לירן אבישר בן חורין מאמינה שמשרד ממשלתי הוא זירת השפעה על חיינו, עשורים קדימה. דרך הפעולה שלה היא לסמן את "האבנים הגדולות". היא מקפידה להיות זו שמנהלת את היומיום שלה, ולא הוא אותה. לטענתה, זו הדרך להגיע אל היעדים שסימנה בדיוק ובמהירות. 

מהם הנושאים הבוערים שנמצאים על שולחנך, ואילו מטרות הצבת לעצמך?
"תשתיות מתקדמות הן המפתח לכל השירותים הדיגיטליים והטכנולוגיים במדינת ישראל. מנוע צמיחה מספר 1 של הכלכלה. אומת הסטארט־אפ הלכה יחפה לא מעט שנים, והיעד שלנו הוא תשתיות פס רחב מתקדמות בכל בית בישראל במחיר תחרותי. הציבור והתעשייה הישראלית משוועים לאינטרנט מהיר ולתשתיות סלולר איכותיות ומתקדמות, שפוגשות את הגידול בביקוש של כולנו למידע. 2021 היא שנת פריצת הדרך, ואנו צופים לסיים אותה עם נגישות של מחצית ממשקי הבית בישראל לתשתית מתקדמת. עד 2025 נגיע ליותר מ־85% ממשקי הבית, כשאנו מקפידים על פרישה בפריפריה ולא רק במרכז. יעד נוסף הוא פרישת תשתיות הדור החמישי בסלולר ועידוד השוק להובלה ישראלית עולמית בפיתוח מודלים עסקיים ויישומים מתקדמים בטכנולוגיית דור 5 בעולמות הרפואה, החקלאות, התחבורה ועוד". 

איך נשים צעירות יכולות לפרוץ את תקרת הזכוכית?
"תהיי ערה לרגע שבו את בכלוב זהב. או אז צריך לצאת ממרחב הנוחות, לנצח את הפרפרים בבטן, ולהסתער. ככל שעולים גבוה בסולם התפקידים, האוויר דליל, הזירה צפופה ואין שטיחים אדומים. דרוש מאמץ וחתירה למטרה. יש מחיר, אבל זה שווה את זה". 

צייני דבר אחד טוב ודבר פחות טוב שמצאת במשרד כשנכנסת אליו.
"הטוב הוא שיש במשרד הרבה מאוד אנשים מוכשרים ושחקני נשמה שקמים בבוקר לנצח. והטוב פחות הוא שמצאתי משרד שסבל מחוסר יציבות פוליטית, ותחלופת שרים תכופה. הדבר הביא לתקיעות של רפורמות ולפיגור של עשור מול המדינות המפותחות. המשרד הזה עבר בדרך גם את פרשת 4000, ואחד האתגרים הוא בניית אמון ומוטיבציה. כיום אנחנו צוות מנצח".

את רואה את עצמך מתברגת בפוליטיקה?
"ניהול הוא הזירה הביתית שלי. אני מתמלאת ממרחב ההשפעה שהניהול הבכיר בזירה הציבורית מאפשר לי, וזה מה שאני עושה הכי טוב".

"ירגש אותי כשלא יהיה צורך בשאלות שבוחנות איך נשים מנהלות אחרת"
גלית כהן, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה

גלית כהן נכנסה בשערי המשרד להגנת הסביבה לפני 20 שנה וצמחה בתוכו. כיהנה בין היתר כסמנכ"לית תכנון ואסטרטגיה, ורכשה תארים אקדמיים במדעי כדור הארץ וניהול הסביבה. לכן לא מפתיע שבהובלתה התרחשו בישראל שורה של מהלכים בתחום שינוי האקלים, בנייה ירוקה, תפיסת הקיימות ועוד. לדבריה, בכוונתה לטפל במשבר האקלים בדחיפות, בין היתר על ידי כך שהתעשייה בארץ תבזבז פחות משאבי טבע. היא מעדיפה לא לעסוק בשיח על חשיבות השמת נשים בתפקידים בכירים ושואפת ליום שבו השוויון יהיה נוכח בחיינו.

"תמיד עסקתי בנושאי מדיניות ואסטרטגיה, וזיהוי האתגרים העומדים בפני המשרד", היא אומרת. "כעת, כל הכלים שאספתי לאורך השנים הובילו אותי לעמדה שבה אני יכולה ליישם את הדברים. אני מכירה היטב את יכולות המשרד והאתגרים, ולכן במובן מסוים הכניסה שלי לתפקיד טבעית יותר, כי צמחתי מבפנים".

מהם הנושאים הבוערים שנמצאים על שולחנך, ואילו מטרות הצבת לעצמך?
"הנושא הבוער ביותר בעיניי, ואליו אנחנו מפנים במשרד את הזרקור, הוא משבר האקלים, המהווה סיכון משמעותי לבריאות הציבור, לכלכלה ולחברה. הוא משפיע על העולם כולו, ובמיוחד על ישראל, הנמצאת באזור הנחשב רגיש במיוחד. זה מתקשר באופן ישיר לנושאים רבים שהמשרד עוסק בהם, כמו הפחתת זיהום האוויר מתחבורה ומתעשייה, הפחתת השימוש בפלסטיק חד־פעמי, מעבר לאנרגיות מתחדשות, שמירה על המגוון הביולוגי והשטחים הפתוחים, העלאת שיעורי המִחזור והפחתת שיעורי ההטמנה ועוד. בנוסף, אנחנו פועלים להטמעת עקרונות הכלכלה המעגלית בכל התחומים, כך שהתעשייה תעבור מייצור עתיר משאבים לייצור תחרותי, המבוסס על חדשנות ויעילות במשאבים, ופחות על משאבי טבע".

כמי שמכירה את המשרד כבר 20 שנה, צייני חוזקות וחולשות שלו.
"החיובי הוא הדרג המקצועי החזק והאיכותי שנמצא במשרד. עובדים עם מוטיבציה גבוהה ואמונה בעבודתם, אשר שמו לנגד עיניהם את טובת הציבור ושיפור מצב הסביבה ואיכות החיים של כולנו. הדבר הטוב פחות הוא נושא התקנים במשרד. המחסור נובע משתי מגמות הפוכות: עלייה בכמות המשימות אל מול צמצום תקני כוח האדם. האתגרים הסביבתיים מתרבים והופכים למורכבים יותר, ולמשרד חסרים תקנים לאכיפה, פיקוח, הסדרה ועוד. אנו עובדות על כך שיימצא פתרון לבעיה המורכבת הזו בדיוני התקציב המתקיימים בימים אלה".

עשר מנכ"ליות במשרדי הממשלה זו בשורה מרגשת בעינייך?
"עם יד הלב, מה שירגש אותי באמת הוא כשלא יהיה צורך בשאלות שבוחנות מה החשיבות של נשים במגזר הציבורי, או איך נשים מנהלות אחרת. אתרגש כאשר זה לא יהיה דבר שיש לשים עליו זרקור או לעשות עליו כתבות או לדון בו; כשזה יהיה טבעי שמחצית ממנהלי המשרדים הן מנכ"ליות וגם בדרגי ניהול בכירים אחרים וניהול ביניים. לנשים צעירות אני ממליצה לשבת במוקדי קבלת ההחלטות, להאמין ביכולות שלהן, לא להסס לתפוס עמדה, להתבלט, ותמיד להגיד את האמת המקצועית שלהן".

"בהכללה, נשים מביאות לחדר יותר אינטליגנציה רגשית, ואולי קצת פחות אגו"
סיגל מורן, מנכ"לית משרד הרווחה

מבין כל התפקידים הבכירים שמילאה בעבר, סיגל מורן (55) גילתה שהתשוקה שלה נמצאת בכל הקשור לתיקון עולם, כהגדרתה, ולשליחות חברתית. מורן, ממקימי קיבוץ שומריה בדרום ותושבת קיבוץ בית קמה בהווה, כיהנה בתפקיד ראש המועצה האזורית בני שמעון וכמנכ"לית רשת החינוך ברנקו וייס.

בפועלה הציבורי שמה דגש על קידום שותפויות עם השכנים, ובפרט עם הבדואים, מתוך אמונה עמוקה שלכולם מגיע לחיות טוב, וכן על צמצום פערים ומתן הזדמנויות. היא מאמינה שכל תחומי הרווחה דורשים טיפול בוער, ומייחלת ליום שבו היותן של נשים בעמדה בכירה יהיה נתון טריוויאלי ולא מרגש.

"אני מגיעה למשרד עם הרבה צניעות אך גם עם הרבה רצון ומוטיבציה לפעול, הפעם ברמה הלאומית, כדי לשפר ולטייב את המענים לאזרחים והאזרחיות שזקוקים לסיוע, לאפשר להם חיים בכבוד לצד מתן כלים שיסייעו להם לעמוד על הרגליים ולהתקדם מהמקום שבו הם נמצאים כיום", היא אומרת. "אני רואה בתפקיד הזה זכות גדולה ומודה לשר על האמון וההזדמנות ולצדה אחריות ענקית".

מה החשיבות של מינוי נשים בתפקידים בכירים במגזר הציבורי?
"מספר הנשים בממשלה הנוכחית, הן השרות והן המנכ"ליות, הוא התקדמות גדולה, אבל בעיניי עלינו לייחל ליום שבו זה לא יהיה עניין מרגש. ייצוג שווה לנשים הוא לא אינטרס של הנשים אלא אינטרס של החברה, וכולנו, נשים וגברים כאחד, צריכים לשאוף אליו. אני חושבת שבהכללה, נשים מביאות לחדר יותר אינטליגנציה רגשית, יותר הכלה ואולי קצת פחות אגו. ואם אכן כך, אזי איכות ההחלטות עשויה להשתפר".

מהם הנושאים הבוערים שנמצאים על שולחנך?
"אני לא יכולה לדמיין תחום רווחה שאינו בוער - אלה חיי אדם, ביטחונן של נשים וילדיהן, רווחת חייהם של אנשים עם מוגבלויות, עתידם של בני נוער במצבי סיכון. אני מגיעה מהנגב ורואה כיצד האתגרים החברתיים מחלחלים לכל תחום ותחום בחיים, כך שהסיוע לפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בוער בי במיוחד. ברמה האישית, אני סבורה שאני מנוסה היטב בדרג הניהולי וחושבת שניתן להשפיע מכאן לא פחות מהדרג הפוליטי, שבו התנסיתי בעבר".

מהן המטרות המקצועיות שסימנת לעתיד?
"חשוב לי לשנות את השיח בתחומי הרווחה. שנים רבות עסקתי בשלטון מקומי ואחר כך בחינוך, וברור לכולם שחינוך זו לא הוצאה, זו השקעה. כך אני רואה גם את הרווחה - השקעה באזרחים שתהפוך אותנו לחברה חזקה יותר. בנוסף, יש בכוונתי לפעול לקידום המענה והגברת האמון בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב ולכלל אזרחי המדינה".

צייני דבר אחד טוב ודבר פחות טוב שמצאת במשרד כשנכנסת אליו.
"אין ספק שהדבר הטוב ביותר שיש במשרד הם האנשים. כל עובד ועובדת שאני פוגשת נמצאים בתחום הרווחה מתוך שליחות אמיתית ורצון עז לסייע לאחר. יחד עם זאת, אני מבינה שמדובר במערכת מורכבת שנדרשת לטיוב ושיפור תהליכים, לפעול לשיפור מעמדם של העובדים והעובדות הסוציאליות וכמובן שלכל זה נדרש גם תקציב, שלעולם לא מספיק כדי לתת את כל המענים הנדרשים".

מה המסר שלך לנשים צעירות בישראל כיום? 
"אל תיתנו לשום דבר ולאף אחד לעצור אתכן בדרך לחלום, וכל חלום שנכון עבורכן הוא נכון. הקדישו זמן לעצמכן כדי להבין מהו החלום, היכן נמצאות החוזקות שלכן ולכו לשם. חפשו אנשים שילוו אתכן בדרך בעצה טובה ובתמיכה ברגעים הקשים, כי יהיו גם כאלו".

"כנשים, יש לנו ערך מוסף אדיר בשוק העבודה"
עו"ד ציונה קניג יאיר, מנכ"לית משרד התפוצות

כילידת ארצות הברית שעלתה לישראל בצעירותה, ציונה קניג יאיר מכירה מקרוב את ההתמודדויות של קהילות היהודים בתפוצות. "יש לי היכרות מעמיקה עם אתגרי הקהילות היהודיות בתפוצות, ואני מחויבת באופן אישי לנושא", היא אומרת.

קניג (51) היא בוגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, בעלת תואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת הרווארד, ומרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. מינויה הוא המשך כמעט טבעי לתפקידה האחרון, כמנהלת המרכז לזהות יהודית וכסגנית נשיא במכון שלום הרטמן. קודם לכן הייתה ממונה על אכיפת שוויון הזדמנויות בעבודה בישראל, וכיהנה כנציבה הראשונה ביחידה זו, שאותה הקימה. כמי שפעלה למיצוי שוויון, היא מעידה שהיא חשה התרגשות גדולה מהמינויים הנשיים בממשל הנוכחי.

"החשיבות היא בייצוג מחצית מהאוכלוסייה בדרג מקבלי ומקבלות ההחלטות. חיזוק מעמדן של נשים בשוק העבודה יקרה ברגע שנראה יותר נשים בהנהגה, גם בהנהלות בכירות של חברות וגם בקרב קובעי מדיניות בממשלה ובכנסת. כנשים, יש לנו ערך מוסף אדיר בשוק העבודה. אומנם כמו הגברים, לא כל הנשים פועלות אותו דבר, ויחד עם זאת נשים מביאות איתן ערך מוסף בתהליך קבלת ההחלטות ובפרספקטיבה מגדרית. המסר שלי לנשים צעירות בישראל הוא: תשאפו להגיע לאן שאתן רוצות ואל תשלימו עם 'לא'. תמיד תגידו מה כן".

על מה את שמה דגש בעבודתך?  
"בשנים האחרונות עסקתי בתחומי הזהות היהודית בארץ ובתפוצות, במסגרת עבודתי במכון הרטמן ועם הניסיון המקצועי והאישי שצברתי לאורך השנים אני מגיעה לתפקיד הנוכחי. בימים אלו אני נמצאת בתהליך למידה על עשייתו הברוכה של משרד התפוצות ומגבשת את החזון ותוכנית העבודה שלי. מתוקף היותה של מדינת ישראל מרכז העם היהודי, מוטלת עליה אחריות ומחויבות לעתיד העם היהודי בתפוצות. אני רואה את הקשר בין ישראל ליהדות העולם כמבוסס על הדדיות ושותפות. יש למדינת ישראל ולקהילות בישראל הרבה מה ללמוד מיהדות העולם. אני באה לממש את המחויבות הזו בהקשבה ובענווה, ומחפשת שותפות עם כל יהדות העולם, שמבוססת על כבוד הדדי". 

מהם הנושאים הבוערים שנמצאים על שולחנך, ואילו מטרות הצבת לעצמך?
"יש לנו מחויבות ואחריות משותפת לפעול לחיזוק הקהילות היהודיות בעולם, להגנה על כל יהודי באשר הוא ולהיאבק באנטישמיות על כל צורותיה. יחד עם עובדי המשרד, והשר נחמן שי בראשו, ובשותפות עם יהדות התפוצות, אפעל להבטחת המשך קיומו של העם היהודי, ולכך שכל יהודי בעולם יהיה מחובר לעמו, למורשתו ולישראל. אני רואה חשיבות גדולה בחיבור בין ישראלים בארץ לאחיהם ואחיותיהם בתפוצות, כשכל אחד מאיתנו מבין ומכיר שאנחנו עם אחד ומשפחה אחת".

צייני דבר אחד טוב ודבר פחות טוב שמצאת במשרד כשנכנסת אליו.
"מצאתי אנשים ונשים מחויבים, חכמים ורציניים במשרד. והדבר הטוב פחות הוא שאין מספיק משאבים לעשות את כל מה שצריך".

"שמעתן היום 'לא'? אולי מחר יגיע 'כן'"
יעל מבורך, מנכ"לית המשרד לשוויון חברתי

יעל מבורך לא רק מברכת על ריבוי המנכ"ליות בממשלה, היא עצמה לקחה חלק פעיל בסוגיה אל מול גורמי הממשל. היא מאמינה שכולנו מפסידים כאשר מחצית האוכלוסייה אינה מיוצגת וחשוב לה לתת מענים מגוונים ליישום השוויון. לפני שנכנסה לתפקידה לפני כשנה, מבורך (40) מילאה שורה של תפקידים באוצר, וכיהנה כחברת דירקטוריון הבנק האירופי לשיקום ופיתוח בלונדון. היא בעלת תואר ראשון בכלכלה ומדיניות ציבורית ותואר שני במינהל עסקים, מתגוררת עם בת זוגה ושלושת ילדיהן בתל אביב.

"כשחזרתי לישראל מלונדון, ידעתי שאני רוצה להתמנות לתפקיד משמעותי בשירות הציבורי", היא אומרת. "עם הקמתה של הממשלה הקודמת, הגעתי לתפקיד מנכ"לית המשרד שעוסק באוכלוסיות שונות בחברה הישראלית כגורם מתכלל או כמפעיל תוכניות באופן ישיר. המיקוד הוא באזרחים ותיקים וניצולי שואה, פיתוח כלכלי של החברה הערבית, הצעירים בישראל, נשים ובקרוב גם הפיתוח הכלכלי של החברה החרדית. תפקידנו לייצר שוויון הזדמנויות וצמיחה כלכלית באוכלוסיות אלו".

מהם הנושאים הבוערים שנמצאים על שולחנך, ואילו מטרות הצבת לעצמך?
"הטיפול באוכלוסיית האזרחים הוותיקים הוא סוגיה בוערת יותר מתמיד, לנוכח סיום דמי האבטלה בחל"ת הקורונה. מדובר לא רק בדאגה לאוכלוסייה שהייתה בין הנפגעות העיקריות של משבר הקורונה ובתיקון העוולות שנגרמו כתוצאה מכך, אלא גם בפוטנציאל צמיחה אדיר למשק. המשרד עמל בימים אלה ממש על ניסוחה וקידומה של תוכנית לאומית להעסקת מבוגרים, ומימושה הוא אחת המטרות העיקריות שלנו. בנוסף, עומדת לפתחנו כיום תוכנית חומש חדשה לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי המתוקצבת בסכום של 35 מיליארד שקלים. המשימה הדחופה ביותר בתחום זה עבורנו היא ללמוד ולהשתפר מהתוכנית הקודמת, לזהות בעיות שלא אופיינו בעבר ולהביא מענים חדשים על מנת להביא לפיתוחה ומימושה של אוכלוסייה שלמה שהיא פוטנציאל אדיר למשק".

צייני דבר אחד טוב ודבר פחות טוב שמצאת במשרד כשנכנסת אליו.
"אחרי מספר שנים במגזר הפרטי, היה לא פשוט לחזור לניהול משרד ללא תקציב מדינה מאושר ולהתמודדות עם הבירוקרטיה הממשלתית. הסיטואציה יוצאת הדופן דרשה מאיתנו המון גמישות, יצירתיות וכן, גם סובלנות ואורך רוח. מנגד, ולשמחתי הרבה, במשרד לשוויון חברתי מצאתי כוח אדם מאוד איכותי, שמבצע את העבודה במסירות ובתחושה של שליחות, ויחד אני מרגישה שאנחנו מסוגלים להזיז הרים". 

מה החשיבות של מינוי נשים בתפקידים בכירים במגזר הציבורי?
"אני שמחה על המינויים בממשלה החדשה. מדובר בשינוי מגמה שהיה נדרש כבר זמן רב. יחד עם המנכ"ליות בממשלה הקודמת פנינו במכתב לשרים וביקשנו שיפעלו למצוא נשים מוכשרות ומקצועיות לתפקידים אלו, ואני שמחה שכך קרה. אני מאמינה ששולחן מקבלי ההחלטות צריך להיות מגוון מכל הבחינות. זה מביא להרחבת מגוון השיקולים וזוויות הראייה, וכפועל יוצא, בוודאי כשעוסקים במדיניות עבור כלל הציבור בישראל, לתוצאות טובות יותר. רואים את זה גם במחקרים רבים לגבי ייצוג של נשים בהנהלה ודירקטוריונים של חברות פרטיות. נשים הן שונות זו מזו, בדיוק כמו שגברים שונים זה מזה, ולכל אדם, גבר או אישה, יש מה להביא לשולחן מקבלי ההחלטות, לא בגלל המין או המגדר שלו, אלא בגלל שהוא האדם המקצועי ביותר והנכון ביותר לתפקיד. כשמחצית מהאוכלוסייה לא נמצאת שם, כולנו מפסידים".

ומה המסר שלך לנשים צעירות בישראל?
"אני חושבת שהמציאות של היום משתנה מהר. יש עוד הרבה עבודה לפנינו, אבל הכיוון הוא חיובי. כל אישה נוספת שמתמנה לתפקיד בכיר היא דוגמה לכך שאפשר. המסר שלי לנשים הצעירות הוא בעיקר לא להתייאש ולא לוותר. גם אם היום שמעתן 'לא', אולי מחר יגיע ה'כן'. לא לחשוש לנסות לשנות כיוון, ללחוץ איפה שאפשר, להתעקש וגם להפשיל שרוולים ולהוציא קצת מרפקים איפה שצריך". 

"עובד ציבור צריך להתנהל בצניעות ובענווה"
עו"ד נעמה קאופמן־פס, מנכ"לית משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עו"ד נעמה קאופמן־פס (43) מעידה על עצמה שהגיעה לתפקיד בדרך של עבודה קשה. היא בעלת תואר ראשון ושני במשפטים ותואר שני במינהל עסקים ומימון. כיהנה כמשנה למנכ"ל במשרד הכלכלה והתעשייה, כרשמת האגודות השיתופיות וכמנהלת הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי ולקידום השקעות זרות. לפני כן שימשה כעורכת דן בכירה באוצר וכדירקטורית של חברות ממשלתיות.

"עובד ציבור צריך להתנהל בצניעות ובענווה, תוך שמיעה ושיח מתמיד עם הציבור והשטח, והובלת תהליכים נכונה לטובת מדינת ישראל וכלל הציבור הישראלי. עיקרון זה תמיד הנחה וימשיך להנחות אותי", היא אומרת. "הגעתי לתפקיד בהשקעה מקצועית רבה, תוך סימון יעדים ותפקידים וביחד עם ניסיוני הרב במגזר הציבורי, אקדם את יעדי המשרד".

מהם הנושאים הבוערים שנמצאים על שולחנך, ואילו מטרות הצבת לעצמך?
"בימים אלה אנו עושים לילות כימים כדי לקדם את תקציב המשרד בתוך הטיפול בתקציב המדינה, זו משימת הדגל. אחר כך ארצה להכיר את כל אנשי המשרד והנושאים לעומק, ללמוד את תהליכי העבודה, להתמקד בחדשנות, דיגיטציה ושירות לציבור. השירות הציבורי כל הזמן מאתגר את עצמו להשתפר עוד ועוד, ובכך תהיה ההתמקדות המשרדית, בין השאר, בשיפור תהליכי רגולציה ובירוקרטיה".

מה החשיבות של מינוי נשים בתפקידים בכירים במגזר הציבורי?
"תפקיד מנכ"לית בממשלה הוא מרתק וחשוב מאין כמוהו, צומת מרכזי, משפיע ומוביל. מצאתי עצמי חלק מחבורה של נשים מקצועיות, ערכיות, שסללו דרכן בהתמדה, מקצועיות ונחישות. כל אחת ואחת מהן והדרך שעשתה - היא השראה בפני עצמה. המגזר הציבורי צריך לשקף את החברה הישראלית. נשים הן חלק משמעותי מהחברה, וזה צריך להשתקף במיקומן בכל מקום, בראש ובראשונה בשדרת הניהול של המדינה. אגב, לא רק נשים, אלא מגוון אוכלוסיות, אנשים עם מוגבלות ועוד. המגזר הציבורי צריך להוביל בנושא הזה את החברה הישראלית. קידום נשים הינו ערך חשוב בעיניי, ואני אמשיך לסייע ולקדם נשים נוספות במעלה הדרך".

מה המסר שלך לנשים צעירות?
"אין דבר העומד בפני מקצועיות, נחישות והתמדה. סמני מטרות וכבשי אותן. אל תפחדי מכישלון, כישלון הוא חלק מהדרך. תנהלי את הקריירה שלך תוך התמקדות ותכנון, ולא פחות חשוב - תיהני מהדרך".

"נשים יביאו תפיסת עולם שרואה את הפשרות ולא את המחלוקות"
נעמה שולץ, מנכ"לית משרד ראש הממשלה החליפי

ב־2012 הצטרפה נעמה שולץ (45) למפלגת יש עתיד, לדבריה מתוך כוונה להפוך את החיים בארץ לטובים יותר עבור בנותיה. ב־2013 שימשה כיועצת של יו"ר המפלגה יאיר לפיד לקידום יעדים חברתיים במשרד האוצר. בהמשך מונתה למנהלת האסטרטגיה של המפלגה, ולסגנית יו"ר קק"ל ויו"ר ועדת הכספים. שולץ רואה בתפקידה שליחות, להחזרת אמון הציבור בממשל וכינון ממשלה יציבה ומתפקדת.

"למשרד ראש הממשלה החליפי הגעתי בדיוק עם אותה משימה שהביאה אותי להצטרף להקמת יש עתיד, להפוך את החיים כאן לטובים יותר", היא אומרת. "המשימה קיבלה משנה תוקף בשנים האחרונות. מבחינתי הצלחה בתפקיד תהיה אם הממשלה הזאת תהיה יציבה ומתפקדת, כזאת שתתרגם את האמון הגבוה בין העומדים בראשה לאמון הציבור במוסדות המדינה".

צייני דבר אחד טוב ודבר פחות טוב שמצאת במשרד כשנכנסת אליו.
"התמזל מזלי ונכנסתי לתפקיד במשרד ראש הממשלה החליפי לצד המנכ"ל יאיר פינס. יש לנו היסטוריה של עבודה משותפת במשרד האוצר ויש בינינו אמון. בצד הפחות טוב, מצאנו משרד שזקוק להרבה מאוד משאבי ניהול ותשומת לב בשביל לחזור למסלול".

מה החשיבות של מינוי נשים בתפקידים בכירים במגזר הציבורי?
"האמונה שהשוויון המגדרי יהפוך אותנו לחברה טובה יותר וצודקת יותר. לפיד הניף את הדגל הזה כבר ב־2013 עם מינויה של יעל אנדורן למנכ"לית האוצר בהיותה בחודש השביעי להריונה ובהפיכת הרכב הנהלת משרד האוצר לשוויוני. במידה רבה כיום אנחנו קוצרות את הפירות של שינוי השיח והעשייה שהוא הוביל. כשאנחנו כבר במקום אחר לגמרי, יש לי את הפריבילגיה לומר שעשר נשים מנכ"ליות זאת בשורה אמיתית, אבל זאת בשורה משנית על רקע ההרכב המגוון של הממשלה הזאת. בהכללה, נשים יביאו בדרך כלל תפיסת עולם שרואה את הפשרות ולא את המחלוקות, זה בא לידי ביטוי במשא ומתן הקואליציוני, ואני מקווה שיבוא לידי ביטוי ביתר שאת בממשלה".

ומה המסר שלך לנשים שחולמות לפרוץ את תקרת הזכוכית?
"המסר שלי לנשים צעירות הוא המוטו שלי גם עם הבנות שלי: תעזו, תתעקשו, תצליחו. אין שום דבר שהשקעה והתמדה לא ישיגו".