ההיסטוריונית פרופ' תמר הרציג, סגנית הדקאנית למחקר של הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, חושפת במחקר חדש תעודות המעידות על אונס קבוצתי מאורגן של שפחות יהודיות בעיר ליבורנו שבאיטליה בראשית המאה ה־17.
האונס אורגן על ידי ד"ר ברנרנטו בונרומאי, אחד ממפקדי מכלאת העבדים של ליבורנו באותה תקופה, שהצליח להביא להשתקת התלונות על המקרה ולהשכחתן של הקורבנות.
פקודה שנתן בונרומאי בקיץ 1610 הביאה לכליאתן של היהודיות באגף הגברים במכלאה, בניגוד לנוהל המקובל לשכן את הנשים באגף נפרד. כתוצאה מהפקודה, נאנסו היהודיות על ידי עבדים מוסלמים ועובדי כפייה נוצרים ששוכנו באגף הגברים.
באחד הדיווחים על האונס, מצוין כי אחת הקורבנות יצאה מדעתה בעקבות ההתעללות, ואף ניסתה להשליך את בנותיה מחלון המכלאה ולהתאבד בעצמה. על אף שנציגי הקהילה היהודית בליבורנו מחו על ההתעללות המינית בשפחות היהודיות – העדויות על ההתרחשויות הושתקו עוד בתקופתו של בונרומאי בעזרת שליט טוסקנה, שאליו היה מקורב.
שליט זה לא רק השאיר את בונרומאי בתפקידו, אלא אף הביע את הערכתו הרבה למאמציו בהפקת רווחים נאים עבור אוצר המדינה במסגרת הסחר בעבדים ובשפחות.
פרופ' הרציג: "הקהילה היהודית בליבורנו נחשבת בעולם המחקרי לאחת הקהילות העשירות והמשפיעות באיטליה של המאה ה־17. ולמרות זאת, על פי העדויות שנחשפות במחקר, הייתה זו קהילה שסבלה מסחיטות מצד השלטונות. מצאנו שנציגי השלטון של המדינה השתמשו באונס כמיצג אלימות ראוותני כדי ללחוץ על הקהילה היהודית לשלם דמי פדיון מופקעים עבור יהודים שנשבו בצפון אפריקה והובאו למכלאת העבדים בליבורנו".
בונרומאי, שכיהן לפני כן כראש העיר הראשון של ליבורנו, נחשב עד היום לאחד מיקירי העיר. אחד מרחובות העיר נקרא על שמו ודמותו מוצגת מדי שנה בתהלוכות ציון יום השנה לייסוד העיר.
מאמרה של פרופ' הרציג התפרסם בכתב העת היוקרתי American Historical Review, והיא מקווה שהפרסום באיטליה יביא לשינוי באופן ההנצחה של מי שהתעשר מהסחר בעבדים ובשפחות והיה אחראי באופן ישיר להתעללות בשפחות יהודיות, באופן שיתרום לעשיית צדק היסטורי עם הקורבנות.