המציאות תחת השלטון האסלאמיסטי: שנה חלפה מאז נכנס ארגון הטליבאן לעיר הבירה של אפגניסטן, קאבול, והשתלט על המדינה - ובמהלך 12 החודשים האחרונים, הפרות זכויות האדם נגד נשים גברה בהתמדה.
"חשש לנזק מודיעיני עצום": המחדל הביטחוני שיצרה הנסיגה האמריקאית מאפגניסטן נחשף
זאת, למרות ההבטחות הראשוניות של הארגון לפיהן נשים יורשו לממש את זכויותיהן במסגרת חוקי השריעה – כולל הזכות לעבוד וללמוד. אלא, שכאמור, הבטחות אלו היו רק מילים ריקות והנשים והנערות החלו להיעלם מהכיכר הציבורית.
הזכות הראשונה שנפגעה עבור הנשים במדינה, היא הזכות להשכלה כאשר מיד לאחר השתלטות הטליבאן, באוגוסט 2021, החלה הפרדה מינית באוניברסיטאות, ונאסר על בנות ללמוד בבתי ספר מעל כיתה ו'.
בהיבט המקצועי, נאסר על נשים לעבוד במרבית המקצועות מחוץ לבית. על פי הגבלה שהוטלה בסוף 2021, רק נשים שגברים לא יכלו לבצע את עבודתן הורשו להגיע לעבודה – למשל משרות חינוך, בריאות וחלק מעבודות השיטור. על פי החוק, העבודות היחידות שהורשו לעבודה בממשלה עבורן, היו ניקוי חדרי שירותים.
ואכן, עד היום, נשים אינן מחזיקות בתפקידי קבינט בממשל דה פקטו, או בכל תפקידי כוח אחרים. הממשל ביטל את המשרד לענייני נשים ובכך הרחיק בסופו של דבר נשים מהשתתפות פוליטית. נשים שופטות ועורכות דין למשל נמלטו מהמדינה או פוטרו והוחלפו בלוחמי הטליבאן ללא כל הכשרה משפטית.
ההגבלות על המין הנשי לא עצרו כאן, ובחודש מאי האחרון קבע הטליבאן שנשים חייבות לכסות את פניהן בפומבי והורה להן להישאר בבתיהן. כמו כן, נאסר על נשים לנסוע יותר מ-70 קילומטרים ללא קרוב משפחה.
לפי דוח של אמנסטי אינטרנשיונל שפורסם בסוף חודש יולי האחרון, "הטליבאן הרס את זכויות הנשים והילדות באפגניסטן". עוד צויין בדוח כי "הם הפרו את זכויות הנשים והבנות לחינוך, עבודה ותנועה חופשית; הרסו את מערכת התמיכה בנשים ונערות שנמלטו מאלימות במשפחה; עצרו נשים ונערות באופן שרירותי בגין הפרות של הכללים המפלים של הטליבאן; ותרמו לעלייה בשיעורי נישואי ילדים, נישואים מוקדמים וכפויים".
גם במהלך שלטונו הראשון באפגניסטן, בין השנים 1996 ל-2001, הטליבאן נודע לשמצה בינלאומית בשל שנאה ואלימות כלפי נשים. כבר אז, נשים נאצלו ללבוש בורקה בכל עת, לא הורשו לעבוד, ללמוד לאחר גיל 8, לא הורשות לקבל טיפול רפואי על ידי גבר, ועמדו בפני המלקות פומביות והוצאה להורג בגין חוקי הטליבאן.
מונסה מובארז, שהייתה אחת מנשים רבות שזכו לחירות בין שלטונות הטליבאן, סיפרה השבוע לסוכנות הידיעות רויטרס על המאבק הפנימי שמקיימות הנשים האפגניות. "אנחנו נלחמות למען החופש שלנו, למען הזכויות והמעמד שלנו – זו המדינה שלנו, המולדת שלנו ויש לנו את הזכות לחיות כאן".
למרות הסיכון למכות ולמעצר מצד חברי הטליבאן שסיירו ברחובות לאחר ההפיכה השלטונית, השתתפה מובראז, ששימשה 31 שנים כמנהלת פיקוח על מדיניות במשרד האוצר, במספר הפגנות שפרצו בניסיון להגן על זכויותיהן של נשים במדינה.
אלא, שתחת אימת משטר הטליבאן ההפגנות האלו גוועו. כעת, נשים מתאספות בעיקר בבתיהן, דנות בזכויות נשים ומעודדות אחרות להצטרף למאבק למען המטרה. נציגת המדינה של האו"ם לנשים באפגניסטן, אליסון דוידיאן, אמרה שסיפורים כמו זה של מובארז חוזרים על עצמם ברחבי המדינה.
"עבור נשים רבות ברחבי העולם, הליכה מחוץ לדלת הכניסה של הבית שלך היא חלק רגיל מהיום יום", אמרה. "עבור נשים אפגניות רבות, זה יוצא דופן. זה מעשה התרסה".
לצד זאת, היחס של הטליבאן לנערות ולנשים הוא אחת הסיבות העיקריות לכך שהקהילה הבינלאומית מסרבת להכיר בשליטיה החדשים של אפגניסטן, תוך קיצוץ של מיליארדי דולרים בסיוע במשבר כלכלי המחמיר.