המלחמה בעזה, ובמרכזה ההכרח להביא לשחרור החטופים שנמצאים בידי חמאס, הבליטו בעבור רבים את תפקידה האזורי והבינלאומי המרכזי של קטר, אמירות קטנה אך עשירה ורבת השפעה במפרץ.

ינסה לגרום לישראל לתקוף ראשונה: כך נדע אם נסראללה החליט ללכת למלחמה 
הפרדיגמה המתבססת על התראה, הרתעה והכרעה, חייבת להיפתח מחדש

תמיכתה ארוכת השנים בחמאס הפכה אותה לשחקן החיצוני בעל ההשפעה הגדולה ביותר על הארגון. במהלך השנים האמירות מימנה, בכסות של סיוע אזרחי-הומניטרי ובאישור ישראל, את הפעילות של חמאס בעזה, שילמה את משכורות אנשי הארגון, בנתה תשתיות והעבירה מענקים לאוכלוסייה (כך קנתה ישראל שקט מזויף). בנוסף, קטר גם מארחת בתחומה את הנהגת הארגון שמחוץ לרצועה, וכן מעניקה לחמאס סיוע תעמולתי באמצעות רשת "אל-ג'זירה" שבבעלותה.

רבים בישראל קוראים כעת להחרים אותה ואף להכריז עליה אויבת, אולם עניין זה כלל לא פשוט. יש להודות ביושר כי לפחות בטווח הזמן הקצר, וכל עוד לא חזרו הביתה כל החטופים, ישראל זקוקה לה. המשא ומתן לשחרור החטופים הוא סיזיפי וארוך, ולקטר אין השפעה מוחלטת על חמאס ומנהיגו ברצועה שהוא הפוסק האחרון בסוגיה.

האינטרס הישראלי להחזיר את החטופים הוא עליון לצד הצורך בהכרעת חמאס, אלא שלקטר יש אינטרסים אחרים. היא מבקשת באמצעות המשא ומתן לעכב את הפעולה הצבאית ברצועה על מנת לנסות ולשמר את כוחו של חמאס, ובמקביל לזכות בנקודות בעיקר בארה"ב בשל פעולותיה בסוגית החטופים.

עוד צריך לומר, כי לאף מדינה ערבית לא היה אין "תאבון" להעמיק את מעורבותה בעזה. קטר, שהינה המדינה העשירה בעולם במונחי תל"ג

הפגישה בין ג'ו ביידן לאמיר קטאר (צילום: REUTERS/Leah Millis)
הפגישה בין ג'ו ביידן לאמיר קטאר (צילום: REUTERS/Leah Millis)
לנפש, הייתה היחידה שלה המוטיבציה והמשאבים לעשות זאת. בעוד שאר מדינות האזור הלכו והתרחקו מסוגית עזה לנוכח היעדר אופק לפתרון לאזור זה, הקטרים רכשו בלעדיות על יכולת התיווך מול חמאס. גם מצרים, שעד לפני מספר שנים ניסתה לאזן את ההשפעה הקטרית על חמאס, התפייסה עמה בראשית 2021 והשלימה עם מעמדה של דוחה ברצועה.

קושי שני לפעול מול קטר קשור למעמדה ובמיוחד לקשר שלה לארצות הברית. קטר מארחת התחומה את המפקדה האזורית של פיקוד המרכז האמריקאי ובזכות קשריה עם כמעט כל השחקנים בזירה הבינלאומית היא מהווה כלי יעיל בעבור האמריקאים שנעזרו בה, למשל, בנסיגה שלהם מאפגניסטן ובמגעים מול הטאליבן, וכעת גם מול איראן בסוגית הגרעין.

בנוסף, נראה שהאתגר הקטרי יישאר מרכזי גם לאחר סיום המלחמה נגד חמאס ובסיום המקווה של סוגיית החטופים המוחזקים ברצועה. זאת, משום שלאף מדינה ערבית אחרת אין "תיאבון" למעורבות עמוקה ברצועה, בעוד קטר בוודאי תרצה לשמר את השפעתה ברצועה ב"יום שאחרי", גם אם חמאס יאבד את בכורתו.

על ישראל לקיים הערכה כוללת של קשריה עם קטר ולנסות לפתח מנופי השפעה כלפיה. יש לא מעט דברים שניתן לעשות, כמו למשל לפעול להשחיר אותה בשל קשריה עם חמאס, ולנסות לקשור אותה לפשעי המלחמה שלו. אולם, ולמרות הכעס המוצדק הרב שיש כלפי האמירות, ייטב אם נחכה לאחר פתרון סוגיית החטופים לשם כך, ובכל מקרה נעשה זאת - ככל האפשר - בתיאום עם ארצות הברית.   

ד"ר גוז'נסקי הוא חוקר בכיר, ראש הזירה האזורית במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ' ת"א ולשעבר בכיר במל"ל.