"אנשי ארגון הבי.די.אס מוכים בזירות רבות והם מובסים", אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בדיון על משרד החוץ שהתקיים בשבוע שעבר בוועדה לביקורת המדינה בכנסת. "המדינה מטפלת בסוגיית הבי.די.אס ולכן תומכי החרם נמצאים במגננה", הוסיף ראש הממשלה. האומנם? הדעות על כך חלוקות. ישנם מומחים בתחום הסבורים שנתניהו הגזים, וכי הקריאות לחרם, מניעת השקעות ועיצומים על ישראל (באנגלית Boycott, Divest and Sanction – ראשי תיבות של בי.די.אס), נשמעות היטב ברחבי העולם, ולא אחת נושאות פרי, אם כי אולי לא בהיקף שהם היו רוצים.
עודד ערן, חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי ובעבר שגריר ישראל באיחוד האירופי, אומר שדבריו של ראש הממשלה "אינם שלמים ואינם מדויקים. ארגוני החרם השונים קיימים ופועלים ולא הודיעו על הפסקה. מצד שני, אין הצלחות גדולות והם לא פוגעים כהוא זה בכלכלת ישראל. זה לא מצב של תבוסה וגם לא מצב של ניצחון מלא. הייתי אומר שהצלחתם נעצרה, הם לא זוכים להצלחות ניכרות ולא מרחיבים את הפעילות לשכבות אחרות של האוכלוסייה. מנענו את התפשטות התופעה".
אז אפשר להכריז על ניצחון?
“בעבר מלחמות הסתיימו כשצד אחד הרים ידיים. המילה תבוסה לא מתאימה במקרה הזה. 'מניעת התפשטות' זאת הגדרה מתאימה יותר".
בחודשים האחרונים נחלו תומכי החרם כמה הצלחות, אבל גם כמה תבוסות. במוצאי שבת אמור היה להופיע בישראל הזמר קרלוס סנטנה +ההופעה מתקיימת לאחר סגירת הגיליון), למרות בקשות של תומכי החרם שיימנע מלהגיע לתל אביב ("אני מגיע כדי לשמח את אחי ואחיותי מפלסטין ואת אחי ואחיותי מישראל, אבל גם את כל מה שבתווך", הסביר בראיון לערוץ 2).
מנגד, 400 אמנים חתומים על הצהרות תמיכה שונות בחרם על ישראל, ביניהם הסופרת היהודייה ילידת קנדה נעמי קליין, שלפני שבע שנים קראה להטיל חרם כלכלי מלא על המדינה בעקבות מבצע עופרת יצוקה, הסופרת ואליס ווקר שאסרה על תרגום מחודש של ספרה "הצבע ארגמן" לעברית, הסופרת ההודית ארונדהטי רוי שקראה להטיל חרם תרבותי על ישראל ואחרים, כמו הזמרים רוג'ר ווטרס ולורן היל, שסירבו להופיע בישראל.
נדנדת ההישגים של ישראל כוללת את דבריו של אנדרו קואומו, מושל מדינת ניו יורק, שאמר בחודש שעבר ש"אם אתה מחרים את ישראל, ניו יורק תחרים אותך" – אבל כמה שבועות אחר כך הצליחו אקטיביסטים הפועלים בעד חרם למחוק בסנאט של מדינת מסצ'וסטס חוק שאסר על תמיכה בחרם. בקנדה חתמו בחודש יוני 150 מרצים מאוניברסיטת מקגיל שבמונטריאול על הצהרה המגנה את הבי.די.אס – וכמה שבועות לאחר מכן פרסמה אסיפת הכנסייה המנוניטית הצהרת תמיכה בחרם. אסיפת הכנסייה קראה לא להשקיע ולא לתמוך בחברות שעובדות בהתנחלויות ושמועסקות על ידי צה"ל, כאשר מתוך 350 חברי האסיפה רק אחד התנגד להצהרת התמיכה.
אירופה מממנת
דני אילון, בעבר שגריר ישראל בארצות הברית וסגן שר החוץ, עומד בימים אלה בראש עמותת "האמת על ישראל", הפועלת נגד החרם. העמותה מפיצה סרטונים התוקפים, בין השאר, את פעילי החרם.
"להגיד שניצחנו את תנועת החרם זאת הגזמה וזה גם מסוכן, מפני שזה עלול לגרום לשאננות", מתריע אילון, "הדרך לניצחון על תנועת החרם עוד ארוכה. התנועה חיה ובועטת ופועלת במלוא המרץ וממשיכה לגייס עוד ועוד סטודנטים. נכון שהיו לנו כמה הצלחות. מדינות שונות בארצות הברית חוקקו חוקים נגד החרם ובבריטניה היו כמה התבטאויות נגד החרם. בוריס ג'ונסון, היום שר החוץ הבריטי, הגדיר בעבר את פעילי החרם כ'אקדמאים שמאלנים' ואמר ש'תומכיהם הם מיעוט מטופש וקטן', אבל להגיד שניצחנו זה מוגזם ומופרז. לא רק שתנועת החרם חיה ובועטת, היא צוברת כוח".
באותו יום שבו הכריז ראש הממשלה נתניהו על "תבוסת הבי.די.אס" כהגדרתו, אישרה המועצה הלאומית ליחסי עבודה בארצות הברית את תמיכתה בעובדי הרדיו והאלקטרוניקה שתומכים בחרם על ישראל. חמישה ימים קודם, הודיעה אל על כי היא לא תפתח קו טיסות ישיר בין תל אביב לעיר הספרדית סנטיאגו דה קומפוסטלה. זאת אחרי שבנובמבר אשתקד הודיעה מועצת העיר שהיא תומכת בחרם. ניסיונות להשפיע על חברי מועצת העיר לשנות את עמדתם עלו בתוהו.
בצרפת אסרה לפני כחצי שנה עיריית פריז על פעילותה של תנועת הבי.די.אס בתחומה, אבל לפני ימים ספורים הכריז ארגון הקרי"ף (ארגון־הגג הפוליטי של יהודי צרפת) כי למרות החלטות בית משפט העליון נגד החרם על ישראל, הארגון בצרפת ממשיך לקרוא לחרם. בחודש יוני האחרון קראה מועצת בונדי, פרבר פריזאי, להחרים מוצרים מההתנחלויות, ובית המשפט העליון הבריטי קבע ששלוש מועצות מקומיות - לסטר, סוונסי וגווינד - אינן יכולות להיקרא אנטישמיות אחרי שהעבירו החלטות הקוראות להחרים מוצרים מההתנחלויות. לא רק זאת, גם האיגוד הלאומי של מורי בתי הספר התיכוניים ומרצים באוניברסיטאות בבריטניה אימץ את קריאת החרם.
ומה קורה בגרמניה? הערים מינכן וברמן, מסתבר, מתירות לקבוצות בי.די.אס להשתמש בבניינים הממומנים על ידי העיריות לפעילויותיהן. בחודש אפריל העניקה מועצת העיר ביירוית פרס של עשרת אלפים יורו לקוד פינק, קבוצה התומכת בבי.די.אס, על מה שהוגדר כ"תרומתה לאנושות". קוד פינק הודיעה שתשתמש בכסף כדי לממן ועידה התומכת בבי.די.אס באירופה.
בארצות הברית, למרות ההחלטה השערורייתית של המועצה הלאומית ליחסי עבודה, המצב אופטימי קצת יותר: בניו ג'רזי עבר חוק שאוסר על השקעה של פנסיות מדינתיות בחברות שמחרימות את ישראל, ואילו בקליפורניה, עבר חוק שעל פיו אדם שמעוניין לחתום על חוזה עם המדינה מחויב להצהיר שאינו מעורב בחרם.
גדות על הכוונת
אפילו השחקנית גל גדות, שהפכה לכוכבת בינלאומית מבוקשת לאחר ליהוקה לתפקיד וונדר־וומן, השתרבבה שלא מרצונה אל החרם, אחרי שפעילי הבי.די.אס בלבנון פנו לפני כשלושה חודשים אל משרד הכלכלה הלבנוני וביקשו שיודיע על החרמת הסרט "באטמן נגד סופרמן", בשל השתתפותה של גדות בהפקת הענק, לצד הגיבורים בן אפלק והנרי קאוויל. מעניין איך יגיבו שם ביוני 2017, כשגדות תפציע ככוכבת ראשית בסרט "וונדר־וומן", שיוקדש כולה לגיבורת־העל השרירית.
בעבר חברות כמו "סודה סטרים" ו"אהבה" עברו לעבוד בתוך הקו הירוק, ומשכו כמויות עודפות של אש. גם כאן ספגה כוכבת הוליוודית את מרב הביקורת, כשהפעם הייתה זאת השחקנית סקרלט ג'והנסן, שנבחרה להיות הפרזנטורית של "סודה סטרים" ועמדה במרכזו של מסע לחצים, בשל העובדה שמפעלי החברה ישבו בשעתו באלון תבור ובמישור אדומים. ג'והנסן אף בחרה להפסיק את כהונתה כשגרירה של ארגון זכויות האדם "אוקספם" כמחאה על הדרישות שהופנו כלפיה, ובראיון שהעניקה ל"גרדיאן" הבריטי בשנת 2014 אמרה: "ידעתי על קיומו של המפעל הספציפי הזה עוד לפני שהסכמתי להיות פרזנטורית של החברה, אבל לא חשבתי שיש בזה בעייתיות. מה הפתרון, לסגור את המפעל ולזרוק לרחוב עשרות פועלים ישראלים ופלסטינים?".
בתחילת 2016 הודיע האיחוד האירופי שההסכמים בין האיחוד לישראל לא יהיו תקפים מעבר לקו הירוק. אבל תחקיר של סוכנות הידיעות הכלכלית "בלומברג" מצא לאחרונה שמאז הקמתה של תנועת הבי.די.אס ב־2005 דווקא עלה היקף ההשקעות הזרות בישראל. ב־2015 הגיע היקף ההשקעות הזרות בארץ לסכום שיא של 285.12 מיליארד דולר, פי שלושה בהשוואה ל־2005. בנוסף עלה שיעור האחזקות הזרות בחברות ציבוריות הפעילות בשטחים בהיקף ניכר בשלוש השנים האחרונות.
אבל הנה נתון נוסף שיוריד את מפלס ההתלהבות: על פי מחקר בארצות הברית, בה הבי.די.אס פעיל באקדמיה, בחצי שנה הראשונה של 2016 היו 287 אירועים אנטישמיים בקולג'ים ובאוניברסיטאות, וזאת לעומת 198 אירועים כאלה בשנה שעברה.
תקדים אורנג'
פרופ' עמירם גולדבלום, התומך בחרם על מוצרים מההתנחלויות, נדהם לשמוע את הכרזתו של נתניהו על תבוסת הבי.די.אס. "בשמאל יש מי שחושבים שאנשי הבי.די.אס הם פעילים מסוכנים ויש מי שחושבים שזה ארגון קיקיוני שהתנפח לממדים גדולים על ידי ביבי ואנשי ימין, כדי שיוכלו לייצר נגדו מלחמות. אבל הבי.די.אס הוא אוסף של אנשים עם המון רעיונות, חלקם רוצים לראות בסילוקה של ישראל, חלקם נאבקים רק בהתנחלויות. אני פעם נלחמתי מולם כשהם הפגינו בניו זילנד נגד אוהד נהרין. אני מתנגד להחרמת ישראל, אבל שמח לקריאה להחרים את ההתנחלויות".
המדינה הוציאה מאה מיליון שקלים במלחמה בחרם, יכול להיות שנתניהו צודק ובאמת אחרי כל המאמצים שהושקעו תנועת הבי.די.אס הובסה?
"אני לא מבין מה פתאום נתניהו קפץ עכשיו עם הבי.די.אס. זה ארגון שאף אחד לא מתעניין בו, אני לא רואה מה הם עושים, לצערי אני אפילו לא רואה פעילויות מיוחדות שלהם נגד ההתנחלויות. נתניהו פועל כמו דון קישוט נגד טחנות הרוח. קודם הוא ממציא את הבי.די.אס, מגביר את כוחו, ואחר כך מביס אותו. הבי.די.אס בשביל נתניהו זה כמו איראן, דאע"ש, ארדואן. תמיד יש איזה אויב שצריך להילחם בו".
יש להם הצלחות שכדאי להביס.
"לא הייתה להם שום השפעה גדולה עוד לפני שנתניהו הביס אותם לכאורה. ראש הממשלה למעשה הודיע שהוא הביס ארגון שממילא חסר השפעה. איפה היה להם אימפקט בחצי שנה האחרונה? אני חתמתי על חרם נגד קבוצות כדורגל מההתנחלויות. 150 אלף אנשים כבר חתמו על החרם, שמארגן ארגון פלסטיני, לא הבי.די.אס. זה חרם רציני מאוד, מתי הייתה לבי.די.אס פעילות כזאת?".
אתר האינטרנט של ארגון הבי.די.אס מתגאה בכמה הישגים גדולים בשנה האחרונה. בין השאר, לטענתם, הם פועלים כדי שחברת האבטחה הבריטית G4S, המאבטחת בתי כלא, מחסומים והתנחלויות, תעזוב את ישראל. "הצלחנו לפגוע בחברה", מכריז האתר, ומתגאה שהודות לפעילותו איבדה חברת G4S חוזים במיליוני דולרים. האתר אינו מזכיר את העובדה שבחודש מרץ האחרון החליטה החברה הבריטית למכור את פעילותה בארץ, אבל אמרה שהיא עושה זאת מסיבות מסחריות ולא בגלל הלחץ שהפעילה עליה תנועת החרם.
"אומנם ממשלות ארצות הברית, בריטניה, צרפת וקנדה מנסות לדכא את התנועה", נכתב באתר הבי.די.אס, "אבל יותר מ־23 אלף בני אדם חתמו על עצומה הקוראת לאו"ם להכריז על זכות ההחרמה, ואילו ב'לוס אנג'לס טיימס' נכתב במאמר מערכת שהחרמת ישראל היא חלק מחופש הביטוי ולכן מוגנת על ידי החוקה". האתר מתגאה בהישגים נוספים, כמו סיום ההתקשרות בין "אורנג'" הצרפתית לחברת "פרטנר" הישראלית, סיום העבודה של "מקורות" במדינת באהיה בברזיל, כמו גם חברות נוספות שסיימו לעבוד עם ישראל, חלקן, כמו חברת האבטחה הבריטית, מעולם לא הודו כי עשו זאת בשל לחץ של תנועת החרם. "התנועה מעוררת השראה ומקושרת יותר מתמיד", נטען באתר.
לא רוצים אפרטהייד
אילן פפה, מראשי הישראלים הפועלים למען הטלת חרם על ישראל, אומר שאינו מבין על מה ראש הממשלה מדבר. "תנועת החרם חיה וקיימת. בד בבד עם המדיניות הישראלית, החרם על ישראל הולך ומתחזק כביטוי לחוסר הנוחות של חלקים נרחבים בחברה המערבית, החל מהקהילייה האירופית המסמנת מוצרים מההתנחלויות, דרך אגודות אקדמיות חשובות וכלה בחברות, איגודים וכנסיות המושכים את השקעותיהם מישראל".
אם תנועת הבי.די.אס הובסה, מדוע משקיעה ישראל מאמצים כספיים, משפטיים ופוליטיים כה רבים במאבקה בתנועה? שואלת קבוצת החרם "מבפנים - אזרחים ישראלים למען הבי.די.אס". "למעשה העניין הפלסטיני ותנועת הבי.די.אס בהובלת החברה האזרחית הפלסטינית צוברים תאוצה אף בארצות הברית", סבור פפה, "התמיכה בתנועה ניכרת במפלגה הדמוקרטית, בתנועת Black Lives Matter נגד אלימות משטרתית ובצמיחתה של תנועת 'קול יהודי לשלום'. צריך לזכור שהצהרות דומות פורסמו על ידי משטר האפרטהייד בדרום אפריקה לפני שנים".