רפורמת הסיעוד: מטופלים יוכלו לבחור בין שעות סיעוד לכסף

בעקבות הפרסום במעריב על ההתנגדות הגורפת מצד ארגוני זכויות קשישים והן מצד חברות הסיעוד לרפורמת האוצר בחוק הסיעוד במסגרת חוק ההסדרים, לפיה קשישים סיעודיים יקבלו גמלה בכסף במקום שעות טיפול, האוצר נסוג מחלק מהרפורמה שביקש לקדם. שר האוצר כחלון (יו"ר כולנו), שר העבודה והרווחה חיים כץ (הליכוד) וסגן שר הבריאות יעקב ליצמן (יהדות התורה) סיכמו היום (רביעי) כי "למבוטח הסיעודי תינתן זכות הבחירה בכל רמות הזכאות בין גמלה בכסף או בשירותים", כך על פי הודעתם.

בפועל, אין כך פני הדברים והמאבק ברפורמה לא הצליח להבקיע את התנגדות האוצר להמשך מימון המדינה את שעות הטיפול הביתי לקשישים וחולים סיעודיים ברמת הזכאות הנמוכה יותר. האנשים הסיעודיים ברמת הזכאות הנמוכה (1 מתוך 6), כ-40 אלף איש על פי ההערכה מתוך כ-180 אלף זכאים, עדיין לא יוכלו לקבל את קצבת הסיעוד בשעות טיפול אלא רק בכסף או בשירותים אחרים כגון ביקור במרכזי יום, מוצרי ספיגה, משדר מצוקה, שירותי כביסה או השגחה מרחוק. 

ממשרד הרווחה נמסר למעריב כי "לפי גורמי המקצוע ברמה הראשונה הצרכים האמיתיים הם כסף או שירותים". בנוסף, בלשכת שר הרווחה מדגישים כי היקף השירותים שלהם יהיו זכאים הסיעודיים ברמה הנמוכה יעלה מהיקף שהוא שווה ערך לחמש שעות שבועיות כיום להיקף של עד תשע שעות בשבוע. במקום הסעיף השנוי במחלוקת שהציע האוצר לפיו ברמת הסיעוד הנמוכה יקבלו הזכאים רק 1,000 שקלים לחודש ללא יכולת להמירם לשעות טיפול - יעלה הסכום לגמלה הכספית ל-1,205 שקלים ומבוטח סיעודי שיהיה זכאי לרמה זו יוכל לבחור בין הגמלה הכספית לבין אותם שירותים שאינם כוללים מטפל. 

עם זאת כאמור, בכל רמות הזכאות הגבוהות יותר (רמה 6-2) לגמלת הסיעוד, תישאר ברירת המחדל של האזרחים הזכאים לגמלת סיעוד בקבלת שעות טיפול ביתי ולא תהפוך לברירת מחדל של גמלה בכסף כפי שהציע האוצר, מציאות ממנה חששו מאד ארגוני זכויות קשישים שטענו כי משפחות וקשישים מעוטי יכולת יעדיפו לשמור את הכסף לצרכים הרבים האחרים של טיפול סיעודי ובפועל מימוש הזכאות לסיוע החלקי מאד הקיים כיום מהמדינה בהעסקת עובדי סיעוד בבית, ירד דרמטית.

מלשכת שר הרווחה שעמד על השינויים בהצעת האוצר, נמסר: "בניגוד להצעה המקורית, לראשונה ובשונה מהמצב כיום שבו לצורך מימוש גמלה בכסף יש צורך בהמצאת אישורים, תינתן זכות בחירה מלאה למבוטח הסיעודי בין גמלה בעין (מימון עובד סיעודי למטופל) לבין גמלה בכסף, שתגיע עד לכ-5,200 שקלים ברמה הגבוהה". 

במצב הנוכחי ישנן שלוש רמות סיעוד וטווח השעות הניתן לחולה סיעודי מהביטוח הלאומי נע בין 9.75 שעות טיפול שבועיות בבית ברמה הנמוכה לבין 18 שעות טיפול שבועיות (למטפל זר) או 22 שעות (למטפל ישראלי) ברמה הגבוהה. מהשנה הנוכחית יתחיל מדרוג חדש בביטוח הלאומי של שש רמות סיעוד, כאשר טווח השעות יגיע עד ל-28 שעות טיפול ביתי בשבוע ברמה הסיעודית הגבוהה ביותר למעסיקי מטפל ישראלי או עד 24 שעות שבועיות למעסיקי מטפל זר. התקבלה גם דרישת שר הרווחה לפיה במקום תוספת הדרגתית של השעות בארבע פעימות, תוקדם הפעימה השנייה ותאוחד לפעימה אחת כבר בנובמבר 2018. כך שהזכאות לסיעודיים ברמה הגבוהה ביותר, תגיע כבר במהלך השנה הנוכחית עד ל-28 שעות טיפול בשבוע למעסיקי מטפל ישראלי, במקום 24 שעות שבועיות בהצעה המקורית. על פי הודעת השרים, רק בשנת 2021, עם ההבשלה המלאה של הרפורמה, הזכרות לשעות הטיפול ברמה הגבוהה תגיע עד ל-30 שעות שבועיות למטפל ישראלי ו-26 שעות לעובד זר. 

שר העבודה והרווחה חיים כץ (הליכוד), אמר לאחר ההגעה להסכמות: "הצלחנו להביא לשינויים משמעותיים. הלכנו למהלך משלב של הגדלת שעות בצורה דרמטית ועכשיו הרמה הגבוהה מכסה כמעט במלואה את העובד הזר ונתנו למבוטח לבחור אם הם רוצים שעות סיעוד, כסף או שילוב עם שירותים". 

מוביל המאבק הסיעודי בכנסת, חבר ועדת הרווחה ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) אומר: "יש פה אמנם כמה צעדים נקודתיים אבל לקרוא לזה 'תכנית סיעוד לאומית' זו בדיחה. איפה זה ואיפה ההבטחות של ליצמן והשרים. גם לאחר הרפורמה הזו הרוב המוחלט של הנטל בגובה אלפי שקלים בחודש יהיה על הקשיש ומשפחתו, ומי שאין לו יאלץ לעבור לבית אבות שחלקם נראים כמו גיהינום, במקום להזדקן בכבוד. בפועל, המשימה לקדם ביטוח סיעוד ממלכתי הייתה ונותרה מרכזית".

לדברי שמולי, "הממשלה ממשיכה בנוהל הפסול של לאלץ סיעודיים לבחור בין עובד זר שיאכיל וירחץ אותם ובין מרכז יום שיוכל להפיג את בדידותם. חובה לפתוח לסיעודיים את המרכזים ללא חיובם בתשלום בשעות הסיעוד שלהם".