ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (שני) את הצעת חוק שתאפשר לגורמי האכיפה להשתמש במצלמות לזיהוי פנים שיוצבו במרחב הציבורי. הצעת החוק מסדירה גם את השימוש של המשטרה במערכת "עין הנץ", שמתעדת תנועה של כלי רכב.
הוצאת דיבתה של ישראל? כך תקף נתניהו את ממשלת בנט-לפיד באנגלית
רגע לפני הפגישה עם ביידן: ההחלטה בליכוד שעלולה להביך את נתניהו
החוק החדש, הידוע גם בשמו "חוק האח הגדול", עורר מחלוקת רבה בקרב הציבור, זו בשל החשש למעקב וזיהוי של האזרחים בידי הממשלה והרשויות. עו"ד אבנר פינצ'וק, מהאגודה לזכויות האזרח, מסר: "רישות הערים במצלמות מעקב חכמות ובטכנולוגיה של זיהוי ביומטרי מאפשרת לזהות כל אדם שחולף על פני המצלמה בשבריר של שנייה. זהו צעד נוסף – אחד, אבל הרה גורל, לעבר המודל הסיני של חברת מעקב. אסור לנו ללכת שולל אחר טענות דמגוגיות, כאילו אין לנו זכות לפרטיות במרחב הציבורי, ועל כן גם אין סכנה במצלמות מעקב ביומטריות שיוצבו ברחובות הערים".
"טענות אלו מסתמכות על המרחב הציבורי כפי שזה היה מוכר לנו בעבר, ושישתנה ללא היכר בדיוק בגלל אותן מצלמות מעקב ביומטריות", הוסיף. "ברגע שהמשטרה יכולה לזהות אלפי ורבבות אזרחים שעוברים ברחוב – המרחב הציבורי הופך להיות זירת מעקב. לאחר שהאזרחים מפנימים את העובדה שהם תחת מעקב, בכוח או בפועל, הם נאלצים למשטר ולצנזר את עצמם על כל צעד ושעל. הם שוקלים ומתלבטים אם לצאת ולהפגין או לבצע דברים אחרים למרות שהם לגיטימיים וחוקיים לחלוטין. כך האזרחים מאבדים לא רק את הפרטיות שלהם אלא גם את החופש לבטא את עצמם, את חופש התנועה – את החירות עצמה. כשאדם יודע שהוא תחת עינו הפקוחה של האח הגדול הוא ממשטר את עצמו ומפחד להתנהג כרגיל; הוא מפחד ללכת להפגנה, הוא מפחד להשתתף באסיפות פוליטיות, הוא מפחד שסודותיו הכמוסים יתגלו ויעשה בהם שימוש נגדו".
עוד אמר פינצ'וק: "הצעת החוק והכוונה לעשות שימוש במצלמות מעקב חכמות לא נולדו בשנה האחרונה; אבל על רקע הניסיונות לבצע הפיכה משטרית בישראל נוצר שילוב מצמרר שמעמיד סכנה ברורה ומיידית לזכויות הפרט. ברוח ההפיכה המשטרית, שמבקשת לבטל את הפיקוח השיפוטי על הרשות המבצעת, כך גם החקיקה המוצעת מוציאה את בתי המשפט מהתמונה".
"אזרח בחברה דמוקרטית אינו אמור להיות נתון למעקב כלשהו אלא אם יש לגביו חשד קונקרטי שמצדיק לפלוש לפרטיות שלו; וגם כשיש חשד כזה – עדיין נדרש צו שיפוטי שיתיר למשטרה את פעולות המעקב", הדגיש. "האזנת סתר, למשל, חיפוש בטלפון הנייד שלנו או איסוף נתוני תקשורת שמלמדים היכן היינו ועם מי דיברנו – אלו פעולות שנעשות רק באישור של בית המשפט. ואילו כאן, דווקא כאשר אנו עומדים בפני קפיצת מדרגה מבהילה בהיבט של ההגנה על זכויות הפרט - מעקב המונים וטכנולוגיה של זיהוי פנים - יופעלו לפי החלטה של קצין משטרה. הסירוב העיקש של המשטרה להכפיף את השימוש במצלמות המעקב לפיקוח של בתי המשפט הוא מטריד וחמור במיוחד לנוכח המבחנים הרחבים והמעורפלים שנקבעו להצבת המצלמות ולשימוש במידע הביומטרי שיופק מהן".
בסוף דבריו הבהיר: "איננו מתנגדים לשימוש בטכנולוגיה. נהפוך הוא: מן הראוי לצייד את המשטרה בטכנולוגיות מתקדמות שיסייעו לה במילוי המשימות הכבדות שמוטלות על כתפיה. הבעיה אינה נעוצה בטכנולוגיה לעצמה, אלא במי שמעצבים את מערכות המעקב, ובמי שמנסים לקדם חקיקה שתאפשר מעקב אחר אזרחים חפים מפשע, ושימוש מופקר ומסוכן בטכנולוגיה".
ד"ר תהילה אלטושלר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה הרחיבה על החוק וסיפרה: "הצעת החוק עוסקת ב (1) זיהוי פנים אנושיות באמצעים טכנולוגיים, מבוססי בינה מלאכותית, (2) בשימוש בזיהוי פנים באמצעות מערכת של מעקב המונים ככלי מניעתי, ולא במעקב אחר חשוד קונקרטי באמצעות צו שיפוטי ספציפי (3) בשימוש בזיהוי פנים לצורך אכיפת איסורי כניסה וצווי הרחקה ממקומות ציבוריים מגודרים, כלומר לדיכוי הפגנות. (וחשוב להדגיש, שהתוספת היום בוועדת השרים כי יוחרגו "אירועי ביטוי", היא תוספת שלא מנוסחת באופן מתאים לחקיקה, ואם אין בה הגדרות של "אירועי ביטוי" והן נשארות לשיקול דעת המשטרה, בלי להוריד את כל השימוש לאכיפת סדר במקומות ציבוריים, זה בפשטות לא עוזר)".
"ברמת הפיקוח, התזכיר כולל חובות דיווח ליועמ"ש ולוועדה לביטחון הפנים בכנסת אבל, האישורים להפעלה והצבת מצלמות ביומטריות הם פנים-משטרתיים בלבד, על ידי 'גורם מאשר' – קצין בדרגת ניצב ומעלה או 'קצין מוסמך' בדרגת תת ניצב ומעלה, וללא פיקוח בית משפט; ההסדר כולל איסור על הצבת מערכת צילום ביומטרי המצלמת את כל המרחב הציבורי ביישוב, אבל בנסיבות מסוימות ניתן להציב מערכות צילום ביומטריות המתעדות את כל דרכי הגישה ליישוב וממנו; ותנאי ההעברה של מידע ממערכות צילום מיוחדות לגופים ציבוריים לא ברורים באופן מספק"
"שימוש במערכות זיהוי פנים על ידי מערכות אכיפת חוק מעורר את הבעיות הבאות:
· עומק המידע - שימוש במערכות מבוססות בינה מלאכותית לזיהוי פנים איננו נעצר בידיעה מי היה, היכן ומתי. מערכות אלה כבר כיום מסוגלות לנתח מצבי רוח, נטיה מינית ועוד. הדבר מעניק למשטרה גישה למידע שהוא רגיש ביותר ונמצא בליבת הזכות לפרטיות, גם אם נאסף במרחב הציבורי.
· טעויות, אפליה ואכיפת יתר כלפי קבוצות מיעוט, בעיקר בעלי צבע פנים כהה - מערכות זיהוי פנים המתאמנות על דאטה קיים במערכות אכיפת החוק, יוצרות שיטור יתר כלפי אוכלוסיות מיעוט שהיה כלפיהן שיטור כזה בעבר. בנוסף, חוסר היכולת ליצור אבחנות טובות בין אדם לאדם כשמדובר באוכלוסיות מסויימות, כגון כהי פנים, עלולה ליצור טעויות ואכיפה לא מוצדקת.
· חשש מדליפה של מאגר רגיש ביותר ושימוש לרעה על ידי בעלי סמכות גישה למערכת, שהיא רעה חולה שכבר ראינו במשטרת ישראל בעבר. אכן, נכתב בתזכיר שמי שיגע בתוכן יהיה חשוף למאסר, אבל כולנו יודעים שהדברים נעשים במחשכים והמשטרה נמנעת מלענוש באופן משמעותי שוטרים שעוברים עבירות מידע.
· "חיפוש בשחור" – מערכות איסוף מידע כלליות מעניקות למשטרה מידע לא קונקרטי, בדומה לרשויות ביון ולצבא. מידע כזה בידי המשטרה משנה את יחסי הכוחות בין המשטרה לבין האזרחים, ובמידה רבה בין המשטרה לבין הדרג הפוליטי.
· בעיות קשות אלה הובילו למגמה שלא לאפשר למערכות אכיפת חוק להשתמש בשגרה במערכות זיהוי פנים במדינות דמוקרטיות. המגמה הזאת קיימת בארצות הברית שבה ערים רבות אוסרות על גופי המשטרה שלהן לעשות שימוש במערכות אלה, בבריטניה שבה אסר בית משפט עליון ב-South Wales להשתמש בהן ובייחוד בחוק הבינה המלאכותית החדש של האיחוד האירופי אוסר באופן גורף זיהוי פנים מבוסס בינה מלאכותית בזמן אמת על ידי רשויות אכיפת חוק. מי שעוקב אחר הדיונים שהיו בעניין זה באירופה יכול לראות שנאמר בהם במפורש שזיהוי הפנים יהיה סימן ההיכר בין דמוקרטיות לדיקטטורות בשנים הבאות".