כבר 30 שנים יושב איליץ' רמירס סאנצ'ס, הידוע בכינויו “קרלוס", בכלא צרפתי, ואם לא יתרחש דבר מה יוצא דופן, לא יראה הטרוריסט, שבשעתו שמו עורר אימה בכל העולם, את אור השמש עד מותו. בפעם הראשונה מאז נאסר נעתר קרלוס להתראיין ונעתרו השלטונות הצרפתיים, ובסדרת שיחות טלפון שקיימו איתו היוצרים הישראלים ירון ניסקי ודני ליבר תיאר קרלוס בפתיחות את קורות חייו, מילדותו ועד בגרותו כטרוריסט ורוצח, על הערצתו לחיזבאללה, על אכזבתו מכך שהעולם שוכח ממנו, ועל החרטות שהוא מרגיש עד היום על שלא הרג יותר אנשים.

נסראללה יקפל את הזנב? בצה״ל נערכים בגבול הצפון | פרשנות
פגישה חשאית בביירות: נציג מקטאר ייפגש עם חיזבאללה | דיווח

את כינויו “קרלוס התן", שהוסיף להילת הרוע והפחד מפניו שאפפו אותו, קיבל איליץ' רמירס סאנצ'ס מהעיתונות, לאחר שבאחד מהחיפושים הכושלים אחריו לאורך השנים נמצא בחדרו הספר “יומו של התן" מאת הסופר פרדריק פורסיית. שיטות הפעולה וחמקמקותו של איליץ' רמירס הזכירו לתקשורת את דרכיו של המתנקש הדמיוני שנשכר לחסל את נשיא צרפת שארל דה גול, וכך זכה רמירס בתואר שמלווה אותו עד היום “קרלוס התן".

בעצם, לאורך כל פעילותו החבלנית היה קרלוס חבר בארגונו של ג'ורג' חבש, ממייסדי ומראשי ארגון “החזית העממית לשחרור פלסטין". קרלוס, יליד ונצואלה, שעשה את לימודיו האקדמיים במוסקבה, היה הלא־ערבי הראשון שהצטרף לארגוני הטרור הערביים. הוא שלט במספר שפות אירופיות, מראהו היה אירופי, ולארגון החזית העממית הוא היה כמו אוצר שנפל לידיים. הוא יכול היה להסתובב באירופה ללא כל בעיה, נטמע היטב בסביבותיו, ולשמש כתשתית קבועה למבצעי פיגועי טרור שנזקקו למקומות לינה, כלי נשק, כלי רכב וכיו"ב.

כמחבל, לפחות בשנותיו הראשונות, לא הפגין קרלוס הצטיינות רבה. הוא ניסה לרצוח את מנכ"ל מרקס אנד ספנסר היהודי, התפרץ לביתו, הצמיד את נשקו לראש האיש המבוגר ו"הצליח" לא לפגוע בו פגיעה קטלנית. בכדור השני כבר היה לו מעצור באקדח והוא נמלט. זמן מה מאוחר יותר ניסה לפגוע בעזרת אר־פי־ג'י במטוס אל־על שעמד להמריא מלונדון.

הוא החטיא את המטוס ופגע במקום זאת במטוס יוגוסלבי ובכלי תחבורה שהחל לבעור. גם בניסיון שני לפגוע במטוס אל־על נכשל קרלוס ונאלץ לברוח. גם בניסיון השלכת מטען נפץ לסניף בנק הפועלים בלונדון נכשל, לאחר שהמטען פגע בדלת המסתובבת בכניסה לבנק ונהדף אל המדרכה ללא נפגעים.

בחזית העממית לא רוו נחת. גם לא היו מרוצים כשניסה, ונכשל, לחטוף מספר בנים של שייח'ים סעודים עשירים שלמדו בלונדון במטרה לדרוש מהם כופר שיעשיר את קופתה המדולדלת של החזית. בין הצעירים, אגב, גבוה וחייכני, היה אחד אוסמה בן לאדן.

עם השנים “השתפר" קרלוס. בראיון המוקלט הוא אומר, בחיי, במו ידיי, הרגתי 83 אנשים, ובהוראתי נהרגו עוד כ־1,500. “יש לך חרטות?", שואל אותו המראיין. “הייתי צריך להרוג יותר", מקונן קרלוס.