כניסת שבת ויציאת שבת בארץ :

כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:

זמני כניסת ויציאת שבת בעולם :

כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:
כניסת שבת:
יציאת שבת:
פרשת השבוע
פרשת השבוע: שבת חול המועד פסח

פרשת השבוע: שבת חול המועד פסח

הרב ישראל מאיר זינגרביץ'

תקציר פרשת השבוע: 

בשבת החלה בתוך ימי חול המועד פסח קוראים קטע מיוחד מספר שמות, המתרחש לאחר חטא העגל. לאחר שהעם חטא בעגל, משה מבקש מה' שילך עם ישראל ולא יעזוב אותו, ואף פונה בבקשה יוצאת דופן: "הראני נא את כבודך". ה' משיב שאי אפשר לראות את פניו, אך מאפשר למשה התגלות חלקית.

בהמשך מצווה ה' את משה לפסול לוחות חדשים במקום הלוחות הראשונים ששבר, ומשה עולה שוב להר סיני. שם נכרתת ברית מחודשת בין ה' לישראל, ובה מבטיח ה' להוסיף לעשות נפלאות למען העם.

בתמורה נדרש העם לשמור על נאמנות לה': להימנע מעבודה זרה ולהשמיד את פולחני הכנענים בארץ, לשמור את שלושת הרגלים, לשבות בשבת, להביא ביכורים, ולהקפיד על האיסור "לא תבשל גדי בחלב אמו".

בקצרה, הקריאה המיוחדת של שבת חול המועד פסח עוסקת במשבר שלאחר חטא העגל, בחידוש הקשר בין ה' לעם ישראל, ובברית חדשה המבוססת על קרבה אלוקית לצד מחויבות מעשית למצוות.

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------

הרב ישראל מאיר זינגרביץ':

בחצות הלילה בי"ד ניסן מתו בבת אחת כל בכורי מצרים וזעקות שבר עלו מכל בית. פרעה מיהר אל משה ודרש "קומו צאו מתוך עמי". 

ואכן  הם יצאו אך לא לפני שעשו "...כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות ...וינצלו את מצרים".

 האם ברגע הגאולה לכך היו נתונות מחשבותיהם של ישראל? למעשי ביזה? האם זו הייתה נקמה במשעבדיהם ברמה הנמוכה של סיפוח כלי כסף וזהב?

 התשובה היא שלילית. מעשה שאילת הכלים תוכנן מראש על ידי הקב"ה עוד בטרם החל תהליך הגאולה וכאשר קרבה שעת היציאה ממצרים הגיע הצו האלוקי המפורש וכנאמר "דבר נא באוזני העם וישאלו איש מאת רעהו כלי כסף וכלי זהב".

וכעת בני ישראל קיימו את ציווי ה' ותו לא. ומודגשת הלשון "דבר נא" מבינים שהיה צורך לבקש מבני ישראל לעשות מעשה זה והם כשלעצמם כלל לא רצו בכך.

אך מהי המשמעות האמיתית של צו אלוקי זה? וכי הקב"ה מצווה לשאול כלי כסף וזהב על מנת שלא להחזיר? ובלשונו של רבינו בחיי על הפרשה "חס ושלום שיתיר הקב"ה לגנוב דעת הבריות". אם כן מה פירושו של צו זה?

מסביר הרב משה גרילק זצ"ל (1936-2023): לפנינו דוגמה בולטת מה קורה למילה בתורה כשהיא מוסברת לא נכון, שלא במובנה המקראי. המילה "שאל" פירושה בשפת היומיום שלנו שאילת חפץ על מנת להחזירו. אך במובן זה מצאנו מילה זו בתורה רק פעם אחת: "וכי ישאל איש מעם רעהו " (שמות[ כב,יג) אולם, במאות הפעמים שבהן היא מופיעה במקרא היא במובן של תביעה ובקשה,  ולעולם לא במובן של לקיחה בהשאלה. וזהו הכלל הלשוני: כאשר מופיעה בצמוד למילה "שאל" המילה  "מעם" ( מעם רעהו) פירושה בהשאלה. כל צירוף אחר מובנו: תביעה ובקשה.

בפרשת יציאת מצרים נאמר: "וישאלו ממצרים", "וישאלו איש מאת רעהו",  "ושאלה אשה משכנתה".

אם כן, לא היה כאן חלילה מעשה הונאה אלוקי. הייתה זו תביעה מן העם המצרי שיעניק מרכושו ליוצאים. הצדק האלוקי הוא הדורש לשלם לפחות חלק קטן משכר העובדים הישראלים שעבדו בפרך מאות שנים למען יפוצו במעט על הנזק שנגרם להם ולמען ילמדו משעבדיהם המצרים (וכן הישראלים העתידים לבנות את מדינתם) שאין להתעשר מניצול  ומשעבוד הזולת ואין ליטול מאדם או מעם את פרי עמלו ומאמציו ללא תמורה הולמת. 

עוד הערה קטנה בדבר התנהלותם התמוהה לכאורה של בני ישראל במסעם במדבר בואכם לכנען.

 אנו נתקלים פעמים לא מעטות בהתנהגות קלוקלת של העם, החל מחטא העגל דרך תלונות על משה ואהרון, טרוניות על מינויים שמשה מינה בהנהגת שבט לוי, מחלוקת קרח ועדתו וכו' ונשאלת השאלה: לאחר כל הניסים והנפלאות שראו במו עיניהם,  כולל עשרת המכות ושומעם את קולו של הקב"ה המדבר אל משה בהר סיני, הרי היו עדים לניסים גלויים, וכיצד ראייתם ניסים אלו לא השפיעה על שיקול דעתם והם נפלו פעם אחר פעם?

מסבירים גדולי המוסר- ניסים או עונשים משפיעים לשעתם בלבד. בחלוף ההתרגשות חולפת ההשפעה. אדם לא משתנה מראיית נס אלא רק על ידי עבודה פנימית על מידותיו הרעות, עבודה סיזיפית וארוכת ימים הוא יכול להשתנות. כל עוד לא הפנימו בני ישראל אמת זו יכלו ליפול בשגגה או במזיד. ראיית הנס היא רק דחיפה קדימה שאחריה  יש עדיין צורך בעבודה רבה על המידות.

מה אסור לשכוח לפני שבת?

 אוכל וסעודות

  • להכין אוכל טעים ואהוב לכל בני הבית.
  • רבים נוהגים לאכול בשבת דגים - אפשר להכין דג מיוחד לשבת.
  • לוודא שיש חלות, יין או מיץ ענבים לקידוש, ולהבדלה למוצאי שבת.

שולחן שבת ואווירה

  • לפרוס מפה לבנה יפה על השולחן.
  • כדאי לקנות פרחים ולהניחם במרכז השולחן לכבוד שבת.
  • לערוך את השולחן מראש: צלחות, כוסות, סכו״ם, מפיות, כוס לקידוש, מלח וכד’.

הכנה אישית ולבוש

  • להתרחץ ולהתארגן לקראת שבת.
  • לגזוז ציפורניים לפני שבת.
  • לצחצח נעליים.
  • להכין בגדים חגיגיים ומסודרים לשבת לכל בני הבית.

חשמל ומכשירים

  • להכין את הפלטה לחימום האוכל ולוודא שהיא מחוברת וממוקמת בצורה בטוחה.
  • להכין מיחם מים חמים לכל השבת ולמלא אותו מראש.
  • נרות שבת – להכין את הפמוטים, הנרות והגפרורים; טוב לתת צדקה לפני הדלקת הנרות.
  • לנתק את מנורת המקרר (כדי שלא תידלק בפתיחה בשבת).
  • לסגור/לנתק דוד חשמל, טלפון ומכשירים חשמליים שאין בהם צורך בשבת.
  • להדליק את האורות הדרושים לשבת – בסלון, במסדרונות, בשירותים וכו’.
  • מומלץ להשתמש בשעון שבת למזגן, לתאורה או למכשירים אחרים לפי הצורך.

מוקצה וסדר הבית

  • כסף, ארנקים, עט, טלפונים ניידים ודברים שאינם לשימוש בשבת – להניח במקום קבוע, במגירה או בארון, כדי שלא יבואו לידיים בשגגה.
  • להכין מראש נייר טישו/נייר סופג חתוך, במידת הצורך.

טוב לזכור

  • להסתכל בלוח הזמנים ולהכיר את שעת כניסת השבת ויציאתה.
  • להתחיל להכין מוקדם – כדי לקבל את השבת בנחת, בלי לחץ של הרגע האחרון.

שאלות ותשובות | הרב שי סימינובסקי

  • למה שבת נכנסת 18 דקות לפני רדת החשכה?
    ישנו ספק הלכתי מתי 'מתחלף' היום האם בשקיעת השמש או ברדת החשיכה (כאשר שנראים בשמיים 3 כוכבים) לכן כניסת  השבת לעניין איסור מלאכה הוא מרגע שקיעת החמה (כ18 דקות לפני רדת החשיכה).

  • למה מדליקים נרות 40 דקות לפני החשיכה?
    ישנה מצווה להוסיף מהקדש על החול -'תוספת שבת', לכן אנו מקדימים את הדלקת נרות שבת כ20 דקות שקיעת החמה (ובירושלים 40 דק' לפני).  בנוסף, זו הרחקה שנועדה למנוע מצב שבו איחור מועט בהדלקת הנרות יגרום לחילול שבת. 

  • עד מתי אפשר להדליק נרות שבת?
    אפשר לסיים את הדלקת הנרות עד 2 דק' לפני השקיעה. אם עבר זמן זה עדיף לא להדליק נרות ולא לחלל שבת.  

  • מה זה ערוב שבת?
    ישנו איסור לטלטל חפצים בשבת מרשות היחיד לרשות הרבים. חז"ל תקנו גם שלא לטלטל מרשות יחיד אחת לחברתה – כדי שלא  יעבירו בטעות חפצים מרשות היחיד לרשות הרבים. לכן, אנו מקיפים את כל העיר בצורת פתח (שני עמודים ועמוד או חוט מעליהם) כדי  שתחשב כל העיר לרשות אחת, ואפשר יהיה להעביר חפצים ממקום למקום .

  • כמה זמן אחרי רדת החשיכה יוצאת שבת?
    הזמן המופיע בלוחות הוא הוא כ20 דק' אחרי רדת החשיכה ונועד על מנת להוסיף מהקודש על החול ולמנוע חשש לחילול שבת בטעות. 

  • האם אפשר לקיים הדלקת נרות בפנסים או תאורה חשמלית?
    לכתחילה נוהגים להדליק אש רגילה. בשעת הצורך או מחשש לשריפה אפשר להדליק נרות חשמליים. אפשר לברך עליהם כאשר יש להם סוללה והאור מופק מנורת להט (שדינה כאש ע"פ ההלכה) .

  • כמה נרות שבת יש להדליק? 
    המנהג להדליק 2 נרות אחד (כנגד זכור ושמור) ויש הנוהגים להדליק נר לכל אחד מבני המשפחה .

הכותב הוא מנהל תחום תוכן והסברה במכון צומת.

בלי טעם של חנק: הסוד לפנקייק פסח רך ומתוק

מי אמר שאי אפשר לאכול פנקייק אוורירי בפסח? המתכון הבא מוכיח שגם עם קמח מצה ועמילן תפוחי אדמה, אפשר להגיע לתוצאה רכה ומפנקת שתשכיח מכם את כל הגבלות החג

 

לעוד מתכונים - לחצו כאן

תחזית מזג האוויר

ביום שישי תימשך מגמת ההתחממות, עם מזג אוויר חמים מהרגיל לעונה ברוב האזורים, ואילו במהלך סוף השבוע צפויה יציבות יחסית בטמפרטורות.

 

לחצו כאן לתחזית מזג האוויר בעירכם 

כתבות יהדות

פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף