פרשת השבוע: ויקהל פקודי | הרב ישראל מאיר זינגרביץ'
זמני כניסת ויציאת שבת והדלקת נרות - פרשת ויקהל-פקודי | 14.03.26
פרשת השבוע: ויקהל פקודי
תקציר פרשת השבוע:
לאחר יום הכיפורים יורד משה מהר סיני עם הלוחות השניים ומקהיל את בני ישראל. הוא מעביר להם את ציווי ה' לבנות את המשכן וכליו, שעתיד לשמש מקום לעבודת ה'.
בתחילת דבריו מדגיש משה את מצוות שמירת השבת, ומבהיר כי למרות חשיבות בניית המשכן אין לעשות את מלאכתו ביום השבת.
לאחר מכן הוא קורא לעם להביא תרומות לצורך הקמת המשכן: זהב, כסף, נחושת, בדים, עצים וחומרים נוספים. בני ישראל נענים בהתלהבות ומביאים תרומות רבות, עד שמשה נאלץ להודיע להם להפסיק משום שכבר יש די והותר.
משה ממנה את בצלאל משבט יהודה ואת אהליאב משבט דן לעמוד בראש מלאכת הבנייה, יחד עם בעלי המלאכה החכמים שבעם.
בהמשך מתוארת בניית חלקי המשכן וכליו:
מבנה המשכן עצמו עשוי קרשים מעצי שיטים מצופים זהב ומכוסה ביריעות וכיסויים שונים. בתוך המשכן נמצאים ארון הברית עם לוחות הברית, השולחן שעליו לחם הפנים, המנורה מזהב טהור ומזבח הקטורת. מחוץ למשכן נמצאים מזבח העולה להקרבת הקורבנות וכיור הנחושת לרחיצת ידי ורגלי הכוהנים.
סביב המשכן מוקמת חצר המשכן, מוקפת עמודים וקלעים, ובה מתנהלת עבודת הקרבנות.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------
הרב ישראל מאיר זינגרביץ':
"קחו מאתכם תרומה" (שמות, לה,ה)
ישנה אימרה חסידית שאם אדם רוצה להתרומם (מלשון תרומה) בעבודת ה' הדרך לעשות זאת היא: "קחו מאתכם" דהיינו לקחת מוסר השכל מאירועים החולפים מול עינינו מבלי שאנו שמים לב להתבונן בהם וללמוד לקח לחיי היומיום.
בספר המוסר "חובת הלבבות" מביא משל לאדם שהכניס את חברו לביתו, האכיל אותו ואירח אותו, דאג למחסורו- הרי שהוא מצפה שהנ"ל לא ירע לו בתמורה גם אם לא ביקש ממנו מאומה על התמסרותו לאורח.
כך ראוי שכל אדם יעניק יחס דומה כלפי הקב"ה אשר יצר אותו בחכמה ודואג למחסורו.
כך בכל דבר המופיע לעינינו בדרך אגב.
מובא בספר "ומתוק האור" בשם ה"בן איש חי" (הרב יוסף חיים מבגדד, מגדולי רבני ופוסקי יהדות המזרח, מכונה ה"בן איש חי" על שם ספרו. 1835-1909) שמחנך יצא עם תלמידיו לטיול. לעיניהם עברה שיירת סבלים העוסקים במלאכתם. קומתם היתה שחוחה ופניהם נטפו זיעה.
"ילדים", קרא המחנך, "ראו נא כמה מוסר השכל אפשר ללמוד מהמראה שלפנינו, עבור שכר פעוט הם מתאמצים בכל כוחם ומדי יום חוזרים לשוק ומתמידים במלאכתם וראו זה פלא- לא רק שאינם נחלשים בכחם אלא שככל שהם מרגילים את עצמם לשאת משאות כבדים כך הם מתחשלים וגופם נעשה חסון יותר."
"כך", סיים המחנך, "עלינו ללמוד מהסבלים. אף אם תשבו לפניי במשך כמה שעות רצופות ביום חם וגופכם יטף זעה, ודאי אין המאמץ מגיע לחצי מהמאמצים של הסבלים ואם הם כה מתאמצים כדי להשתכר כמה פרוטות על אחת כמה וכמה שראוי לכם להתייגע בתורה אשר אין שיעור לגודל שכרה."
ועוד מעשה שארע. מעשה שאנו היינו חולפים על פניו ללא שימת לב מיוחדת אך בעיני אנשי מוסר ודעת היווה מסד ללימוד לקח .
וכך סיפר אחד מגדולי הדרשנים, ר' ראובן קרלנשטין זצ"ל שהיה עד למחזה ... היה זה בשעת טיסה מארה"ב. המטוס היה עמוס. תיקי היד המונחים לרגלי הנוסעים מנעו לחלוטין את היכולת לנוע. אחד מהנוסעים קם ממקומו על מנת לחלץ עצמותיו. הוא פסע ולפתע הבחין במדרגות המובילות לקומה השנייה. עלה למעלה וראה מושבים מרווחים אך אז עצר אותו הדייל ובנימוס מנע ממנו לעבור.
"אני רוצה לעבור" הסביר הנוסע.
מצטער, "זוהי מחלקת עסקים".
"ומדוע לא אוכל לשבת כאן?"
"כי הכרטיס למחלקה זו יקר יותר".
"אין בעיה" ענה הנוסע. "אני מוכן לשלם. אפשר בכרטיס אשראי? אני כבר לא מסוגל לשבת בצפיפות למטה."
"מצטער", ענה הדייל, "כדי לשבת למעלה צריך לשלם למטה...לפני הטיסה".
לאחר מכן קרא הרב לתלמידיו ואמר: "קבלתי מהדייל שיעור באמונה ועבודת ה'. יום יבוא, לאחר מותי, וארצה לשבת 'למעלה' במקום יותר טוב אולם שם כבר לא אוכל לשלם...
הייתי צריך לשלם על כך למטה..."
מכל אירוע, מכל שיחה, אפשר לשאוב לימוד לענין רוחני.
צריך רק להתבונן ואז להתרומם . "קחו מאתכם תרומה".
הכותב הוא מנהל תחום תוכן והסברה במכון צומת. כמעט כל שבוע אני מקבלת מכם בקשות למתכונים שונים, השבוע בחרתי להיענות לחלק מהבקשות שלכם ואני מצרפת כאן שלושה מתכונים: כנפיים ברוטב צ'ילי, קציצות עדשים וכרוכיות תמרים בשישי משעות הצהרים צפויים גשמים קלים אבל בשבת כבר נהיה מושפעים ממערכת לחץ נמוך שתגיע מדרום ("שקע שרבי"), והיא תביא עמה רוחות שינשבו בעוצמה באזורים רבים בארץ. בדרום הארץ ובהרי המרכז הרוחות יהיו חזקות במיוחד, עם משבים של 80-90 קמ"ש ואף למעלה מכך, ויש צפי להגבלת ראות, אובך ולסופות חול משמעותיות בנגב. בשבת גם צפויים גשמים מקומיים ברוב אזורי הארץ אך רובם בעוצמות נמוכות. בנגב ובאזור ים המלח יתכנו הצטברויות מקומית של מים כתוצאה מגשמים רציפים, גם אם לא בעוצמות חזקות.מה אסור לשכוח לפני שבת?
אוכל וסעודות
שולחן שבת ואווירה
הכנה אישית ולבוש
חשמל ומכשירים
מוקצה וסדר הבית
טוב לזכור
שאלות ותשובות | הרב שי סימינובסקי
ישנו ספק הלכתי מתי 'מתחלף' היום האם בשקיעת השמש או ברדת החשיכה (כאשר שנראים בשמיים 3 כוכבים) לכן כניסת השבת לעניין איסור מלאכה הוא מרגע שקיעת החמה (כ18 דקות לפני רדת החשיכה).
ישנה מצווה להוסיף מהקדש על החול -'תוספת שבת', לכן אנו מקדימים את הדלקת נרות שבת כ20 דקות שקיעת החמה (ובירושלים 40 דק' לפני). בנוסף, זו הרחקה שנועדה למנוע מצב שבו איחור מועט בהדלקת הנרות יגרום לחילול שבת.
אפשר לסיים את הדלקת הנרות עד 2 דק' לפני השקיעה. אם עבר זמן זה עדיף לא להדליק נרות ולא לחלל שבת.
ישנו איסור לטלטל חפצים בשבת מרשות היחיד לרשות הרבים. חז"ל תקנו גם שלא לטלטל מרשות יחיד אחת לחברתה – כדי שלא יעבירו בטעות חפצים מרשות היחיד לרשות הרבים. לכן, אנו מקיפים את כל העיר בצורת פתח (שני עמודים ועמוד או חוט מעליהם) כדי שתחשב כל העיר לרשות אחת, ואפשר יהיה להעביר חפצים ממקום למקום .
הזמן המופיע בלוחות הוא הוא כ20 דק' אחרי רדת החשיכה ונועד על מנת להוסיף מהקודש על החול ולמנוע חשש לחילול שבת בטעות.
לכתחילה נוהגים להדליק אש רגילה. בשעת הצורך או מחשש לשריפה אפשר להדליק נרות חשמליים. אפשר לברך עליהם כאשר יש להם סוללה והאור מופק מנורת להט (שדינה כאש ע"פ ההלכה) .
המנהג להדליק 2 נרות אחד (כנגד זכור ושמור) ויש הנוהגים להדליק נר לכל אחד מבני המשפחה .כנפיים ברוטב צ'ילי, קציצות עדשים וכרוכיות תמרים: שלושה מתכונים לבקשת הקוראים | פסקל פרץ-רובין
לעוד מתכונים - לחצו כאן
תחזית מזג האוויר
לחצו כאן לתחזית מזג האוויר בעירכם
כתבות יהדות
פרשת השבוע: כי תשא | הרב ישראל מאיר זינגרביץ'
פורים 2026: זמני כניסת החג, צום תענית אסתר ומתי מתחפשים
פורים 2026: מגילת אסתר – הטקסט המלא והמנוקד לקריאה
פרשת השבוע: תצוה | הרב ישראל מאיר זינגרביץ'
פרשת השבוע: תרומה | הרב ישראל מאיר זינגרביץ'