פרשת השבוע: במדבר | הרב ישראל מאיר זינגרביץ'
זמני כניסת ויציאת שבת והדלקת נרות - פרשת נשא | 22.05.26
פרשת השבוע: במדבר
תקציר פרשת השבוע:
הפרשה פותחת בציווי אלוהי למשה לערוך מפקד של כל הגברים מבני ישראל מגיל עשרים ומעלה הכשירים לצאת לצבא. הספירה מתבצעת לפי משפחות ובתי אבות, כאשר סך כל אנשי הצבא בישראל (ללא שבט לוי) עומד על 603,550 איש. מטרת המפקד היא לארגן את העם לקראת המשך המסע והכניסה לארץ ישראל.
התורה מפרטת את מבנה המחנה הריבועי המדויק שבו חנו ונסעו בני ישראל. במרכז המחנה ממוקם משכן העדות, וסביבו חונים הלוויים ומשה ואהרן. בשכבה החיצונית חונים שאר השבטים, המחולקים לארבעה מחנות ("דגלים") לפי רוחות השמיים – מזרח, תימן (דרום), מערב וצפון – כאשר בכל דגל חברים שלושה שבטים תחת הנהגת שבט מוביל.
שבט לוי אינו נכלל במפקד הצבאי הכללי ומקבל מעמד ייחודי של משרתי הקודש האחראים על נשיאת המשכן, פירוקו והקמתו. התורה מסבירה כי הלוויים נבחרו לעבודת המשכן במקום הבכורות של כל משפחות ישראל, אשר איבדו את מעמדם הרוחני. הפרשה מסתיימת במפקד ייעודי של שבט לוי ומיונם למשפחות (גרשון, קהת ומררי) לפי תפקידי הנשיאה השונים של חלקי המשכן.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------
הרב ישראל מאיר זינגרביץ'
"שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחותם לבית אבותם" (במדבר א,ב) מהי ההדגשה "כל" עדת בני ישראל? ברור שמדובר בכולם ומה באה המילה "כל" לרבות?
בדרשותיו מביא ה"בן איש חי" (הרב יוסף חיים מבגדד, מגדולי רבני ופוסקי יהדות המזרח, מכונה ה"בן איש חי" על שם ספרו. 1835-1909) הסבר נפלא על רקע ויכוח שניהל מול יהודי בבגדד.
מספר הבן איש חי שפעם שמע יהודי בעירו מדבר בגנותם של היהודים האשכנזים הגרים בארצות אירופה אשר מחללים שבת מקטן ועד גדול, אוכלים מאכלות אסורים ועוד כהנה וכהנה עברות.
הבן איש חי, למרות קנאותו להלכה ושמירת כל גדריה פנה בזעם לאותו יהודי אשר דיבת יהודי אירופה בלשונו ושאלו "מי הכניסך לתוך דיבור רע זה? דומה אתה לזבוב שאינו חונה על דבר נקי וטהור אלא רק על מכה וחבורה. מדוע אתה מספר לי בגנות אנשי אירופה ואינך מספר בדבר טוב ובשבח הנמצא בהם"?
ענה לו הנ"ל: "וכי יש למצוא זכות על אנשים המחללים שבת ואוכלים נבלות וטרפות"?
ענה הבן איש חי: "יש ויש! הנה אפילו אותם אנשים המחללים שבתות, אוכלים בשר וחלב יחדיו וכד', עם כל זאת הם מחזיקים בשם היהדות עליהם ומכריזים בפיהם כי יהודים הם ואינם מתביישים בכך והשם "יהודי" אינו חרפה להם אלא כבוד ותפארת! האין זו זכות גדולה? "
והוסיף בדבריו סיפור שהתרחש בתקופתו שאנשים שונאי יהודים רצו לבזות שר יהודי נכבד שהוזמן לחצר המלך והתארגנו בבואו של אותו שר יהודי לחצר המלכות ושאגו לעומתו בבוז : "יהודי ! יהודי!". היהודי הוציא מכיסו אלף מטבעות זהב והשליך לעבר הצועקים וקרא: "הכסף בשבילכם ! "
המלך השתהה ושאלו לפשר מעשיו והיהודי ענה לו: "היתה לי שמחה גדולה בכך שקראו לי יהודי".
כך סיים הבן איש חי את הוויכוח: "אמנם לא תמיד נוהגים אותם יהודים באשכנז כיהודים שומרי המסורת כמונו בבגדד, אך כל עוד גאים הם ביהדותם, עורכים לבניהם ברית מילה ונשמרים לא לשאת נוכריות לאשה, יהודים יקרים המה והשתדל להפך בזכותם ואל תוציא דיבתם רעה!" .
וזהו ההסבר בפסוק בראשית דברינו. "שאו את ראש כל עדת בני ישראל" אמנם יש בתוך עדת בני ישראל כאלו ששכחו את צורתם היהודית אולם כל זמן שהם ממשיכים להיות "למשפחותם לבית אבותם" כל עוד הם דואגים שבניהם ימשיכו את משפחותם והם חלק מבית אבותם ולא נופלים חלילה במלכודת נישואי תערובת ואינם מתביישים בהיותם שייכים לעם ישראל הרי שראויים הם להקרא ולהמנות בתוך "כל עדת בני ישראל".
כך התייחסו גדולי עמינו באהבה וחיבה לכל אחד מישראל. ללמד זכות ולא חלילה לקנטר ולגנות חלקים בעם ישראל.
לא הייתה בכך כל סתירה בין צדקותו של הבן איש חי לבין היותו סניגור נאמן לעמו.
הכותב הוא מנהל תחום תוכן והסברה במכון צומת. הבייגלה הירושלמי שמזוהה עם עיר הבירה שבקרוב תחגוג את יומה, מופיע בצורות שונות ובליווי תערובת תיבול ריחנית של זעתר – מה שיוצר ביס מושלם | מתכון ביום שישי, תחול ירידה ניכרת בטמפרטורות והן יחזרו להיות רגילות לעונה. תורגש הקלה בעומסי החום וינשבו רוחות מערביות ערות. בשבת, צפוייה ירידה קלה נוספת בטמפרטורות והן יהיו מעט נמוכות מהרגיל לעונה. בבוקר ייתכן גשם מקומי קל בעיקר בצפון הארץ ולאורך החוף. מה אסור לשכוח לפני שבת?
אוכל וסעודות
שולחן שבת ואווירה
הכנה אישית ולבוש
חשמל ומכשירים
מוקצה וסדר הבית
טוב לזכור
שאלות ותשובות | הרב שי סימינובסקי
ישנו ספק הלכתי מתי 'מתחלף' היום האם בשקיעת השמש או ברדת החשיכה (כאשר שנראים בשמיים 3 כוכבים) לכן כניסת השבת לעניין איסור מלאכה הוא מרגע שקיעת החמה (כ18 דקות לפני רדת החשיכה).
ישנה מצווה להוסיף מהקדש על החול -'תוספת שבת', לכן אנו מקדימים את הדלקת נרות שבת כ20 דקות שקיעת החמה (ובירושלים 40 דק' לפני). בנוסף, זו הרחקה שנועדה למנוע מצב שבו איחור מועט בהדלקת הנרות יגרום לחילול שבת.
אפשר לסיים את הדלקת הנרות עד 2 דק' לפני השקיעה. אם עבר זמן זה עדיף לא להדליק נרות ולא לחלל שבת.
ישנו איסור לטלטל חפצים בשבת מרשות היחיד לרשות הרבים. חז"ל תקנו גם שלא לטלטל מרשות יחיד אחת לחברתה – כדי שלא יעבירו בטעות חפצים מרשות היחיד לרשות הרבים. לכן, אנו מקיפים את כל העיר בצורת פתח (שני עמודים ועמוד או חוט מעליהם) כדי שתחשב כל העיר לרשות אחת, ואפשר יהיה להעביר חפצים ממקום למקום .
הזמן המופיע בלוחות הוא הוא כ20 דק' אחרי רדת החשיכה ונועד על מנת להוסיף מהקודש על החול ולמנוע חשש לחילול שבת בטעות.
לכתחילה נוהגים להדליק אש רגילה. בשעת הצורך או מחשש לשריפה אפשר להדליק נרות חשמליים. אפשר לברך עליהם כאשר יש להם סוללה והאור מופק מנורת להט (שדינה כאש ע"פ ההלכה) .
המנהג להדליק 2 נרות אחד (כנגד זכור ושמור) ויש הנוהגים להדליק נר לכל אחד מבני המשפחה .הכעך שחובר לו יחדיו: מתכון לבייגלה ירושלמי פריך וממכר | פסקל פרץ-רובין
לעוד מתכונים - לחצו כאן
תחזית מזג האוויר
לחצו כאן לתחזית מזג האוויר בעירכם
כתבות יהדות
רבני אירופה החדשים: לא רק פוסקי הלכה, אלא "רופאי משפחה" קהילתיים
הפך לגיבור לאומי: אזרבייג'ן מציינת את זכרו של הלוחם היהודי אלברט אגרונוב
קול ששון וקול סמבה: הקרנבל היהודי של צעירי רוסיה בברזיל
פרשת השבוע: בהר-בחוקותי | הרב ישראל מאיר זינגרביץ'
ל"ג בעומר 2026: מתי מדליקים מדורות והאם יש חופש מלימודים?