לפי המאגר החדש של JPPI, המתעד סנקציות, מגבלות וצעדים מדיניים נגד ישראל ברחבי העולם, בארה"ב נרשמו 15 צעדים. אחריה מופיעות ספרד עם 10 צעדים, בריטניה עם 8, טורקיה עם 7 ובלגיה עם 5. אירלנד, עם 3 סנקציות בלבד, אפילו לא נכנסת לעשיריה הראשונה.
אם פפואה גינאה החדשה, למשל, הייתה מטילה סנקציה על ישראל, ההשפעה המעשית שלה הייתה מוגבלת מאוד. לעומת זאת, גם צעד נקודתי בארה"ב, בקונגרס, בקמפוס או בגוף פיננסי, עשוי להיות בעל משמעות רחבה יותר בגלל עומק הקשרים הקיימים.
לעומת זאת, בטורקיה מופיעים צעדים ממשלתיים חריפים ועוינים יותר, ובהם השעיית סחר עם ישראל, מגבלות יצוא על עשרות קטגוריות מוצרים, סגירת נמלים וכלי שיט, וכן מהלכים דיפלומטיים ומשפטיים.
לכן, מספר הצעדים לבדו אינו מדד לחומרת היחסים או לעוצמת הפגיעה. צעד אחד בתחום הסחר או הביטחון עשוי להיות משמעותי יותר מכמה צעדים אקדמיים או הצהרתיים. עם זאת, עצם העובדה שדווקא בארה"ב נרשם מספר הצעדים הגבוה ביותר מלמדת כי הלחץ על ישראל אינו מגיע רק ממדינות עוינות או מממשלות ביקורתיות, אלא גם מתוך מערכות אזרחיות, אקדמיות ופוליטיות במדינות ידידותיות.
בסך הכל כולל המאגר 138 צעדים ב-63 מדינות וישויות, כאשר כל מדינה נספרת בנפרד, גם כאשר כמה מדינות נקטו צעד דומה. 93 מהצעדים הם צעדים בתוקף שאינם אקדמיים, 17 צעדים אקדמיים, 9 צעדים מוצעים ו-19 צעדים היסטוריים. המאגר מאפשר לבחון את הצעדים לפי מדינה, תחום וסטטוס, ולהציג אותם על גבי מפה עולמית.
התחום הבולט ביותר במיפוי הוא התחום הפיננסי, שבו תועדו 40 צעדים. אחריו מופיעים תחומי הנשק והביטחון והסחר, עם 24 צעדים בכל אחד. בנוסף תועדו 17 צעדים אקדמיים, 14 צעדים דיפלומטיים, 12 צעדים משפטיים, 5 צעדים בקטגוריות אחרות ועוד 2 צעדים הנוגעים למוסדות.
"לסנקציות יש אפקט היקפי. כאשר הן מצטברות, הן עלולות להשפיע על בנקים, חברות, משקיעים ושותפי סחר שאינם קשורים כלל לאדם או לגוף שעליו הוטלה הסנקציה. הסכנה האמיתית היא המעבר מסנקציות נקודתיות לפגיעה במערכות שהכלכלה והביטחון הישראלי תלויים בהן".
החשש המרכזי הוא ממעבר הדרגתי מצעדים נקודתיים למגבלות בעלות השפעה מערכתית. בתחומי הסחר והביטחון, ישראל תלויה ביבוא רכיבים, חומרי גלם וטכנולוגיות, ובמקביל נשענת על יצוא לשווקים בינלאומיים. מגבלות על רכיבים דו-שימושיים, עסקאות ביטחוניות או קשרים עם חברות ישראליות עלולות להשפיע גם על תעשיות שאינן קשורות ישירות למוקד הסנקציות המקורי.
ד"ר פרידמן מסכם כי "ישראל היא מדינה קטנה ותלויה בסחר בינלאומי. אם יוטלו מגבלות משמעותיות על יבוא של רכיבים דו-שימושיים או על קשרים מסחריים חיוניים, זו כבר לא תהיה שאלה של פגיעה בגורם מסוים ביהודה ושומרון. זו עלולה להפוך לשאלה של יכולתה של ישראל לייצר, לייצא ולתחזק מערכות מורכבות. לכן צריך להיערך לסיכון הזה עכשיו, ולא אחרי שהוא יתממש".