"אמנים יהודים מבוטלים, מוכנסים לרשימות שחורות ונדחקים החוצה מהחיים התרבותיים באמריקה", מתריע ג'ונתן גרינבלט, המנכ"ל העולמי של הליגה נגד השמצה. "ידענו שהמצב חמור, אך לא עד כמה, ואף אחד לא תיעד אותו כך בעבר. ארבעים מוזיאונים מובילים נבדקו, ואף אחד מהם אינו כולל זהות יהודית במסגרת התחייבויות הגיוון, השוויון וההכלה (DEI) שלו. זו אנטישמיות ואפליה נגד ישראלים לכל דבר ועניין. מגזר התרבות והאמנות חייב להתעורר לפני שהקולות היהודיים יושתקו לחלוטין".
הצנעת יצירות: מוזיאונים רבים מחזיקים אוספים יהודיים וישראליים בעלי חשיבות בינלאומית, אך נוטים להטמיע אותם תחת נרטיבים כלליים המטשטשים את זהותם ומקשים על איתורם.
רשימות שחורות וחרמות: הפצת רשימות ברשת הקוראות להחרמת ספרים של יוצרים יהודים וציונים, לצד מכתב עצומה משנת 2024 עליו חתמו למעלה מ-1,000 סופרים להחרמת הוצאות ספרים ישראליות. הטרדות מקוונות וסוכנים ספרותיים: תופעה של "הפצצת ביקורות" (Review Bombing) שליליות באתרי ביקורות ספרים עוד לפני שהספרים יצאו לאור, וסוכנים המסרבים לייצג מחברים יהודים בטענה שזהותם הופכת אותם ל"מסוכנים מדי". הסופרת והצלמת אליסה רוזנהק תיארה את המצב: "כך נראית אנטישמיות ספרותית. היא לא מופיעה עם צלבי קרס. היא מסתתרת מאחורי תירוצים, סטנדרטים משתנים, שתיקה מוסדית והדרה קהילתית".
"וטו ביטחוני" כעילה קלה: אירועים של אמנים כמו מייקי פאוקר ורביב כנר בוטלו לא בגלל איום ממשי, אלא מחשש כללי מפני קיום מחאות באולמות. חרם שקט: הזמרת נגה ארז שיתפה כי איבדה הופעות בינלאומיות באופן פרטי רק מעצם היותה ישראלית. כמו כן, תועדו קריאות גנאי ושיבוש הופעות של הקומיקאית ג'ודי גולד והזמרת רג'ינה ספקטור.