המדליסטית האולימפית הראשונה של ישראל באולימפיאדת ריו סחפה אתמול בלילה מדינה שלמה. רבים היו מרותקים למסך, והתרגשו כשג'רבי הקדישה את מדליית הארד בה זכתה, לכל עם בישראל. גם נבחרי ציבור התקשו להסתיר את ההתרגשות, ומיהרו לטלפן אל הישראלית ולברך אותה על הישגה המרשים. בשיחה שערכה הבוקר (רביעי) ג'רבי יחד עם אביה, שמוליק ג'רבי בגל"צ, היא סיפרה על הרגע הקסום ההוא, על הרצון לקחת חופשה ועל התוכנית לעתיד. 



"אני אחזור לארץ ואני לא יודעת באמת מה יהיה, נראה לי שעכשיו זה ממש טירוף. יש לנו עם מיוחד ומפרגן. כשאני זוכה, כולם זוכים", אמרה הג'ודאית. בהמשך סיפרה על התקופה הקשה שעברה לפני תחילת המשחקים ואמרה: "אני חייבת חופש לגוף ולנשמה. העדפתי להשקיע את כל כולי בג'ודו בשביל מה שיש לי על הצוואר, ועכשיו אני משתוקקת לחופשה. אתן למדליסטים הבאים לסחוב את הדגל, כדי שייהנו מטקס הסיום". 





 

"אחרי מה שעברתי, שום דבר לא כבד"


מדליסטית הארד סיפרה על הרגעים שלפני הניצחון: "ההרגשה לפני הקרב הראשון היא תמיד מאוד שונה מכל שאר הקרבות. הקושי היה להתמודד אחרי רבע הגמר. שאלתי את המאמן שלי אם הייתי צריכה לנצח או לא והוא אמר לי: 'היא לא תקפה, הגיע לה עונש והיה לך ניקוד. יש לך קרב, זה יום ג'ודו חדש'. ידעתי שהיפנית תהיה בדאון, אני יודעת כמה זה מאכזב להפסיד בשידור. ידעתי שאני צריכה לתקוף אותה מההתחלה". עוד הוסיפה: "המדליה הזו מאוד כבדה, אבל אחרי מה שעברתי שום דבר כבר לא כבד".

"חייבת חופש". המדליסטית ירדן ג'רבי. צילום: AFP


"מגיל 6 היא מתאמנת ברציפות"



בהמשך עלה לשידור שמוליק ג'רבי, אביה של הזוכה, וסיפר: "עוד לא ישנתי, האדרנלין זורם ועובד שעות נוספות אצל כולם במשפחה. דיברתי עם ירדן אחרי טקס המדליות, והיא שאלה אותי פעמיים: 'אבא, אתה מאמין שהבת שלך מדליסטית אולימפית?'. גם אחרי אליפות העולם היא שאלה משהו דומה: 'אבא, אתה מאמין שהבת שלך אלופת עולם?'. בשני המקרים אני מאמין".

"כשהיא היתה קטנה היא שאלה איך קונים כרטיס לאולימפיאדה. אמרנו לה: 'לא קונים, צריך לעבוד מאוד קשה'. הילדה הייתה קשובה", סיפר אבא ג'רבי. "היא מתאמנת בזה מגיל שש ועד היום ברציפות. אימונים, תמיכה, שעות הארוחות שלה מוגבלות. כל המשפחה נרתמה - לא רק ההורים, גם האחים והאחיות".  על הקרב שהוביל לניצחון אמר האבא: "כשראינו וחווינו שהיא זכתה במדליה, אז פתחנו את הדלת כי מישהו צלצל בפעמון. 30 עיתונאים הגיעו תוך עשר שניות. כעת אנחנו מחכים לה. נקבל אותה, נחבק אותה, אחרי כל כך הרבה זמן שלא ראינו אותה". 

האב ג'רבי התראיין מאוחר יותר גם ברשת ב', וסיפר על ההתרגשות בעקבות הזכייה, בה צפו מרחוק: "המליצו או אפילו אסרו עלינו להיות נוכחים באולם, כדי לא להלחיץ אותה. הסכמנו עם זה כי אוי ואבוי אם אנחנו נהיה אלה שנפגע בחלום שלה". על הרגע שהוביל את ג'רבי להתחיל להתאמן בג'ודו, סיפר: "יש לנו סרטים שלה מגיל ארבע שהיא מתחרה מול האחים, הדודות ואמא שלה. זה התחיל כשלקחנו אותה איתנו להוציא את האחיין מחוג ג'ודו. שאלו אותה שם אם היא רוצה לעשות קרב והיא אמרה כן והפילה את מי שהתמודד מולה. משם הכל היסטוריה".