דבר המועצה: בירות חזקות באלכוהול

מסתבר שצרכן הבירה הישראלי מעדיף בירות חזקות באלכוהול, למרות שאלו לא בדיוק הבירות הכי מתאימות לאקלים המקומי. למרות שנפלו על יום קיצי, הסתערו חברי מועצת סנהדרינק על טעימת בירות מאתגרת...

למה באמת הצרכן הישראלי אוהב במיוחד בירות חזקות באלכוהול? אולי זה מחיר הבירה הגבוה בארץ שגורם לקהל הישראלי לרצות לקבל תמורה בדמות בירות חזקות עם אלכוהול גבוה, או אולי זה האופי הכל-כך ישראלי, זה שרוצה הכל, עכשיו ומיד בלי לשבת ערב שלם על בירות עם אחוזי אלכוהול נמוכים. כך או כך, בירות חזקות ועתירות באלכוהול הן מאוד פופולאריות במחוזותינו.

איך מייצרים בירות חזקות עתירות אלכוהול? על-מנת לייצר בירה עם אחוזי אלכוהול גבוהים יש צורך בהרבה סוכרים שישמשו מזון לשמרים לייצור האלכוהול בתהליך התסיסה. אם רוצים לעבוד בשיטה הגרמנית על-פי חוקי טוהר הבירה הבוואריים, סוכרים אלה יכולים להגיע רק מלתת ואז הבירה תהיה כבדה ומאוד עשירה בטעם. אם לא ממש מקפידים, אזי אפשר להוסיף סוכר אחר לתסיסה בנוסף ללתת. בכל מקרה, הבירה שתיוצר תהיה בירה מתוקה יותר ובעלת גוף מלא יותר, מאשר בירה עם אחוזי אלכוהול נמוכים, דבר שיהווה אתגר עבור היצרן להביא אותה לרמת "שתייתיות" (Drinkability) ולא לקבל סירופ בירה מתוק להחריד.

נפגשנו, כמה מחברי מועצת סנהדרינק, בצהרי יום אחד במהלך פברואר, חודש שחשבנו שיהיה מתאים מבחינת מזג-האוויר, לטעום כמה בירות חזקות שכאלה. אך למרות כל התוכניות לנסות ליפול על יום חורפי מתאים, לאדון טבע היו תוכניות לגמרי אחרות, ואנחנו נפלנו דווקא על אחד מימי החורף הקיציים ביותר בתקופה האחרונה. אז הדלקנו מזגן ויצאנו לעבודה.

מכיוון ששוק הבירה בארץ שופע במותגי בירה, וביניהם לא מעט בירות חזקות באלכוהול, החלטנו ללכת על הצד הקשוח ולבחור רק בירות בעלות תכולת אלכוהול הגבוהה מ-10%, ולצדן גם כאלה שאינן נחשבות עונתיות כמו בירות הכריסמס. ההנחיה לצוות הטועמים היתה "לפתוח את הראש" ולא להתייחס לבירות הללו כבירה במובן הצר של המילה, אלא כעולם עשיר ומורכב יותר עם טעמים שונים, מיוחדים ובעלי עומק. והנה מה שטעמנו:

בירה צלולה בעלת צבע נחושת כהה, יפה וצלול. בירה מאוד מתחנפת, רכה מאוד ולמרות אחוזי האלכוהול הגבוהים שבה היא מצליחה להגיע למכנה משותף רחב מאוד ולא מבקשת מהצרכן להתמודד יותר מדי עם טעמים קיצוניים. מתיקות הבירה גבוהה מאוד, מורכבות הטעם נמוכה מעט וכוללת טעמי טופי וקרמל עם סיומת מתקתקה וארומה של ברבן. האלכוהול מורגש בסוף. למרות המתיקות הבירה הזו מאוזנת מאוד. סביר להניח שהיא לא הבירה "למכורי" הגולדסטאר, ויחד עם זאת צוות הטועמים הצהיר שהיה שמח להחזיק שישייה במקרר. יצרן: טמפו, ישראל. אלכוהול: 10%.

את האף פוגשים מיד ריחות בלגיים קלאסיים של בננה, ציפורן וכוסברה. הבירה הזו קלה יחסית ומאוד רעננה באף כתוצאה מהתיבול. זוהי בירה "משקרת" - לתת בהיר משרה אווירת קלילות, מרירות שמחזיקה את הבירה טוב בפה ללא מתיקות מעיקה, והכל מכסה את האלכוהול שקיים כאן ברמות גבוהות. יצרן: דובל מורטגט, בלגיה. יבואן: הכרם משקאות חריפים. אלכוהול: 10%.

ההרחה הראשונה מפגישה אותנו עם ריח של סוכריה. לבירה צבע חום ענברי עמוק, השימוש בלתת קלוי נותן בירה כבדה ולא קלה לשתייה, וביחד עם השילוב של האלכוהול, טעמים של שוקולד, קרמל, ריבת תפוזים, פירות מסוכרים ואפילו סויה בהירה. האלכוהול מאוד מורגש בפה ואף מריחים אותו. זוהי בירה מורכבת שמתאימה לבירגיקס שרוצים לחלוק בירה אחת לשולחן שלם. יצרן: ואן סטינברג, בלגיה. יבואן: פרוטרי. אלכוהול: 10.5%.

בירה ממבשלת 'סנט ברנרדוס' המתהדרת במתכון בירה שמקורו במנזר טרפיסטי. לבירה ריח מפולפל עם מעט חמצמצות ברקע, זוהי בירה מאוד מחוספסת, שהצבע העכור והכהה וטעמי האלכוהול הדומיננטיים שלה מקרבים אותה מאוד ליין. יצרן: סיינט ברנרדוס, בלגיה. יבואן: הכרם משקאות חריפים. אלכוהול: 10%.

בירה טרפיסטית ממנזר הולנדי, צלולה מאוד עם ראש קצף יפה ויציב וצבע כתום תפוז. בריח אפשר למצוא הרבה בננה ומתיקות מאלטית. אם מתרכזים יותר אפשר לדמיין ברבן ג'ק דניאל'ס. הטעם מאוד מאלטי מתקתק עם עקבות של לתת קלוי. לחלק מהטועמים זה הזכיר טעם של 'שלווה' - חטיף חיטה תפוחה. בסיומת יש טעמי מייפל והיא מעט מתוקה מדי. האלכוהול משולב יפה עם הבירה ולא מעיק. צוות הטועמים הקשוח החליט פה אחד שזו בירה ליד הגרנולה של הבוקר. יצרן: מבשלת דה קונינגסהובן, הולנד. יבואן: א.ג.ת.ד. אלכוהול: 10%.

בניגוד לכל השאר, מדובר בבירת לאגר המבושלת מלתת בלבד, ללא כל תוספת סוכר, מה שמביא אותה להיות בירה כבדה ומלאת גוף. הבירה מיושנת כשנה לפני הביקבוק. טעם הבירה מורכב מאוד ואפשר להבחין בטעמי סויה, שוקולד, רום מיושן, חרובים וסליבוביץ'. טעמים אלה עושים את הבירה הזו מתאימה מאוד לקינוחים וכבירה לשתייה בספרייה לאחר הארוחה. לדברי חברי המועצה זהו מוצר איכותי אך מומלצת הכנה מראש לפני שפוגשים אותה בפעם הראשונה. יצרן: אגנברג שלוס, אוסטריה. יבואן: הכרם משקאות חריפים. אלכוהול: 14%.

בירת קאלט, בסגנון בארלי וויין אנגלי, שבושלה לראשונה ובאופן חד-פעמי בשנת 1968 לזכר הסופר והמשורר תומאס הארדי. בשנת 1974 הוחזרה הבירה לייצור שנמשך עד שנת 1999 - שנה בה המבשלה נסגרה. בשנת 2003, ועקב לחץ מצד צרכנים, חזרה הבירה שוב לייצור, הפעם במבשלת אוהנלונ'ס האנגלית, עד לשנת 2008 שבה הופסק הייצור עקב עלויות הייצור הגבוהות. בשנת 2015 חזרו לייצר את הבירה בפעם השלישית, הפעם במבשלה באיטליה. הגרסה אותה טעמנו היא משנת 2007 (בירת בת 11 שנים). עקב גילה, הבירה כבר מאוד מחומצנת ואפשר להרגיש טעמי חימצון שונים הכוללים תאנים מיובשות, דבש, סויה, שוקולד ופירות יבשים כמו שרי אולורוסו. לבירה כמעט ואין גיזוז והאלכוהול מאוד מורגש בסיומת. יצרן: מבשלת אוהנלונ'ס, בריטניה. יבואן: י.ד. עסקים. אלכוהול: 11.7%.

בירת סטאוט מתוקה וחזקה מתוצרת מבשלת 'ריגלה' הגרמנית. בירה בעלת צבע שחור וקצף עשיר וכהה. הטעמים נוטים לכיוון הקפה יותר מאשר לשוקולד, עם רמיזות של סויה כהה. האפטר-טייסט שרוף והאף גבינתי. טעמנו את הבירה לצד גבינה כחולה וההתאמה היתה מושלמת. הבירה מתאימה מאוד גם לצד שוקולדים. כשהבירה מתחממת הטעמים מתחילים להזכיר ביטרים. לדעת חברי המועצה הבירה תתחבר טוב עם פיצוחים. יצרן: מבשלת ריגלה, גרמניה. יבואן: פרוטרי. אלכוהול: 10%.

בירה בלגית חזקה בצבע חום. טעמים מגוונים של "פירות חומים": שזיפים, תאנים, תמרים, לצד טעמי שוקולד וקפה עדינים. הבירה, באופן מפתיע, לא ממש כבדה והגוף יחסית קל מאוד - מה שהופך אותה ל"שתייתית", כזו שאפשר ללגום ממנה קצת יותר משליש, אם תעמדו באחוז האלכוהול הגבוה. יצרן: מבשלת ואן הונסברוק, בלגיה. יבואן: רדקס. אלכוהול: 10%.

'קווה דה שאטו', אף היא מבית 'קסטיל', היא בירה בלגית חזקה ומורכבת בטעם. מדובר בעוד אינטרפרטציה בלגית מעניינת לבירה. בירה שמתיישנת תקופה ארוכה ומקבלת טעמי יישון מיוחדים של דבש, ענבים, טבק וצימוקים. הבירה המיוחדת הזו עוררה אצל מרבית הטועמים אסוציאציה של שתיית ברנדי. יצרן: מבשלת ואן הונסברוק, בלגיה. יבואן: רדקס. אלכוהול: 11%.